עכשיו זה ברור לכולם - המצב בשטחים מידרדר. יש גורמים במערכת הביטחון שחוששים מעימות כבר עכשיו, ומעדיפים להמתין עד שהמצב יסלים, במקום לחסל את הקיצוניות עוד לפני שהיא מתפשטת. החשש הזה מובן לי. בצה"ל ובמשמר הגבול חוששים מתמונות לא טובות בתקשורת וממשפטי השדה שיתקיימו לאחר פרסומן, אבל בסופו של דבר זה פשוט יתפוצץ לנו בפרצוף.

לפעמים, כאשר מי שמתייצבים מולך הם רעולי פנים שמאיימים עליך פיזית, עדיף לבצע ירי באמצעים העומדים לרשותך מאשר לאבד שליטה. כמי שנכח בכמה הפגנות מהסוג שמתקיימות לאחרונה בשטחים, אני יכול לספר לכם שאפשר לזהות מתי האירוע נמצא בשליטה ומתי הוא יוצא ממנה. לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו באמצעות הפגנה, אבל ברגע שההמון מתחיל להיות אלים ומסוכן, יש לפעול נגדו באופן מיידי וחסר פשרות.

אחד מהסממנים הבולטים לכך שההפגנה יכולה להידרדר לאלימות ולהפוך למסוכנת הוא הימצאותם של רעולי פנים. האנשים האלה לא מחופשים לכבוד מסיבת פורים, אלא מסתירים את פניהם כדי שיוכלו להלהיט את הרוחות ואף לפגוע בחיילים ובשוטרים, ובמילים אחרות - להפוך הפגנה להפרת סדר המונית ואלימה, שכוללת אבנים, בקבוקי תבערה ולעיתים אפילו שימוש בנשק חם. המסכה הזאת על פניהם של המחבלים (וכן, ברגע שהם עושים את מה שהם עושים - הם מחבלים), נועדה להסתיר את זהותם כדי שיהיה קשה לזהות אותם, לעצור אותם ולהביאם למשפט.

בשבועיים האחרונים נרשמה, על פי נתוני מערכת הביטחון, עלייה של עשרות אחוזים בהפרות הסדר בשטחי יהודה ושומרון. העלייה הזאת מגיעה אחרי ששבועיים קודם לכן נרשמה עלייה דומה בהשוואה לנתונים של לפני חודש. נראה לי שהבנתם את הרעיון. אנחנו נמצאים במגמה של התחממות. זו עדיין לא אינתיפאדה, אבל השטח בהחלט לא שקט.

רעולי פנים סמוך רמאללה בסוף השבוע האחרון  צילום: רויטרס 

אין הנהגה ברורה ואין יד מכוונת

בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההתחממות בגדה לא נובעת רק מהקיפאון בתהליך המדיני ובהימצאותם של אסירים ועצירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל. לא צריך להאשים כל כך מהר את ישראל במצב, אולי אפילו להיפך. זה נראה יותר ויותר שהפלסטינים מנסים למצוא כתובת להוציא את תסכוליהם על מצבם הסוציו-אקונומי ועל השלטון המושחת של הרשות שתחתיו הם חיים. הם עוקבים גם אחרי המהפכות שעשו ועושים האחים שלהם במדינות כמו לוב, מצרים וסוריה, ומבינים שעם יכול לשנות את גורלו.

בישראל מאמינים כי הזעם מופנה כעת כלפי מדינת ישראל, כשבקו הראשון שלה עומדים המתנחלים, חיילי צה"ל ושוטרי משמר הגבול שסופגים את המהומות. באגף המודיעין של צה"ל מאמינים שאם הרשות הפלסטינית לא תתעשת בקרוב, הם לא יוכלו לעצור את ההשתוללות גם אם בסופו של דבר ירצו בכך. להנחת העבודה הזאת יש צד חיובי וצד שלילי. 

הצד השלילי של הסיפור הזה הוא שלמפגינים אין הנהגה ברורה, ולכן גם אין להם יד מכוונת, כך שקשה להתנהל מולם בצורה מסודרת. למרבה האירוניה, מבחינת ישראל מדובר גם בעניין חיובי. מדוע? כי בנסיבות מסויימות, הימצאותה של יד מכוונת יכולה להיות דווקא עניין הרבה יותר מסוכן. המפגינים הופכים להיות הרבה יותר מסודרים, הפעולות שלהם הופכות להרבה יותר מחושבות, ומחאה ספונטנית עלולה להפוך להתפרעות המונית מסכנת חיים, שתקשה על כוחות הביטחון להתמודד עם המצב. לוואקום הזה מנסים להיכנס ארגוני הטרור הפועלים בגדה, אבל זה כבר נושא אחר.

ביקור אובמה: כדור הרגעה או הגפרור שיצית את האש?

בכירים במערכת הביטחון מתארים את המצב בצורה הבאה: באוויר יש כעת אדים נפיצים באוויר, וכל מה שצריך כדי להצית אותם זה אירוע ספונטני אחד. אם תקום הנהגה מסודרת, היא עלולה להצית את המצב באופן מיידי באופן יזום ומכוון. להערכת אותם גורמים, הפלסטינים בגדה רואים את חמאס, ששולט בעזה, כארגון שהביא איתו הישגים. אפשר להתווכח עם הקביעה הזאת, אבל מבחינתם חמאס הצליח בשחרור אסירים מבתי הכלא בישראל בעסקת שליט, ביצירת מתקפה ישירה ובלתי פוסקת על ישראל לפני ובזמן המבצע "עמוד ענן" ובביצוע פיגועים בעבר. מנגד, הנהגת הרשות הפלסטינית נתפשת כחלשה, כהנהגה שאינה מסוגלת לשחרר אפילו אסירים בודדים ששובתים רעב או להקל בתנאי מאסרם. בטח לא הנהגה שמהווה איום כלשהו על ישראל.

המצב בשטח עלול להידרדר מהר מאוד, ובכך להחזיר את האזור כמה שנים לאחור. למי שלא זוכר, לא מזמן היו פה תקופות שתושבי ההתנחלויות לא יכלו לנוע בכבישים מבלי לספוג אבנים ובקבוקי תבערה, פיגועי דקירה וירי היו כמעט עניין שבשגרה, ומחבלים חדרו לישראל כדי לבצע פיגועים "איכותיים".

אבל בואו נחזור רגע להתחלה. יש דברים שצריך לחסל אותם כל עוד הם קטנים. מהומות אלימות הם חלק מהדברים הללו. כשרעולי פנים יוצאים להפגין ולהתפרע מדי יום - מדובר בסימן ברור לכך שמשהו כאן הולך להשתבש, ובגדול. ככל שנדע לחסל את הפעולות העברייניות הללו מהר יותר, כך נחסל את האלימות בצורה יעילה יותר.

בעוד פחות מחודש יגיע לכאן נשיא ארצות הברית ברק אובמה. הביקור הזה יכול להחזיר את השקט, כמו גם את התקווה לעם הפלסטיני, במידה שיעסוק בפתרון לסכסוך ארוך השנים בינינו לבין שכנינו. מאידך, הוא יכול להיות מאכזב, ובכך להוביל בנסיבות מסוימות להתלקחות ממשית של השטח. אולי אפילו לאינתיפאדה שלישית.

דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10 

ניתן ליצור קשר: drdgold@gmail.com

גם בפייסבוק: Doron Nachum