יום רביעי, השעה קצת אחרי 17:00. מוחמד זיאד עווד סלימה, צעיר בן 17, עוסק בהכנות לפיגוע. המטרה: לחטוף נשק מחייל או איש ביטחון ישראלי, כדי לפגוע ביהודים בחברון. לפני היציאה מהבית הוא מתפלל, מגלח את גופו ומצמיד אליו אקדח דמה וספר קוראן באמצעות סרט דביק. אחרי כמה דקות סלימה מגיע לעמדת בידוק של משמר הגבול, מתנפל על שוטר, נאבק עמו, שולף את האקדח המאותלר, ואז שוטרת מג"ב מגיבה מהר. הוא דורכת את הנשק, לוחצת על ההדק, פוגעת במחבל והורגת אותו.

נדמה שהפיגוע הזה שנמנע בהצלחה, עומד לשנות לעולם את התפיסה המבצעית של כוחות הביטחון. בתוך כמה שעות מצליחים הפלסטינים לאתר את פרטיה האישיים ואת תמונתה של השוטרת שביצעה את הירי, להגיע לחשבון הפייסבוק שלה, ולשלוח אליה איומים עם הבטחות לנקום בה באופן אישי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה פלסטינים השתמשו באינטרנט כדי לאתר איש ביטחון ישראלי בדיוק שכזה.

רגע לפני שאנחנו נכנסים לשנת 2013, במערכת הביטחון מבינים כי הימים שבהם אפשר היה להסתיר את פניהם ופרטיהם של לוחמים באמצעות צללית - כבר לא יחזרו. אנחנו נמצאים בתקופה שבה אפשר לאסוף אינפורמציה בקלות, אינפורמציה שעלולה לסכן את הלוחמים ואת בני משפחותיהם, ולא רק את הדרגים הבכירים, אלא גם את האנשים הפשוטים שנמצאים בשטח.

השנים הבאות, שיתאפיינו בהתפתחויות טכנולוגיות ושיתוף מידע חסר תקדים, יהוו אתגר רציני מאוד ליחידות ביטחון המידע בארץ ובעולם. כבר היום ארגוני הטרור משתמשים בתכונות מיוחדות שיכולות לזהות קבוצות של חברים על פי מאפיינים שונים, ולשאוב מעולמם הווירטואלי את כל המידע שהם בעצמם הזינו.

דווקא בתקופה שכזאת אני מאמין כי עלינו, העיתונאים, לנהוג ברגישות יתרה כלפי אותם לוחמים. חוסר זהירות מצדנו עלול לתרום לחשיפתם, ולסכן באופן ממשי את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם. התמונה של החיילת שהתגלגלה לידי ארגוני הטרור היא תמונה שהייתה בידי עיתונאים, ומבלי להיכנס להאשמות לא הוגנות אותי הטרידה המחשבה שאותה תמונה בדיוק, כשהיא לא מטושטשת, הגיעה גם לידיים עוינות. הדבר הנכון לעשות כעת יהיה להרחיב את הכללים בנושא, כדי לשמור על ביטחון הלוחמים. 

דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10 

ניתן ליצור קשר: drdgold@gmail.com

גם בפייסבוק: Doron Nachum