מסתבר שהיוונים צדקו בכמה דברים ולא סתם העתיקו את הכל מהמצרים. "נפש בריאה יכולה להתקיים רק בגוף בריא" באמת נכון: אני רצה ארבע פעמים בשבוע, ורצה הרבה- לא סתם כדי לסמן על זה וי. ויש לזה תוצאות, בשלושת המובנים הקיומיים:
במישור הפיזי, אני בכושר, רזיתי מאוד (אבל אני לא נראית כאילו יצאתי מאושוויץ) ובניגוד ליסודי, אני לא מרמה בשיעורי ספורט.
במישור המנטלי, אני חושבת הרבה בזמן הריצה. עובדת על מונולוגים, פותרת תרגילים בפיזיקה/כימיה או סתם מעלה הגיגים מעניינים שאותם אעלה לבלוג. ומוזיקה, כמובן.
במישור הרוחני, אני מרגישה טוב עם עצמי. כאילו לא העברתי יום שלם בלשבת בכיתה, לאכול, לשמוע מוזיקה, ללמוד, לשמוע נייטוויש (הם לא מוזיקה, הם אלים), לשחק שח באינטרנט ולשכב לישון. אני עושה משהו עם הגוף הזה, במקום לתת לו 'להירקב'. הוא יותר די יקר ערך בשביל להיהרס.
הריצות גם מוציאות אנרגיות, וגם, לעיתים נדירות, עצבים. אני לא נוטה להיות כעסנית, אבל כשזה קורה אני מעדיפה לא להוציא את זה על ההורים, זיז או האוזניים שלי בMaster Passion Greed בפול ווליום, אלא פשוט לצאת לרוץ ולתת לרגליים להעביר את הכל. חום, כאב לפעמים, שתי טיפות זיעה, ואז השילוב המושלם: כמה כוסות מים, מקלחת מדהימה וארוכה עם פלייליסט טוב ברקע, ואז שינה ארוכה.
אז לכל העצלנים שבינינו, קחו את השיר הזה. הוא טוב בשביל לרוץ:
http://www.youtube.com/watch?v=K7ToNJHgp-w
בבלוג זה
בכל הבלוגים
