למדתי שאני לא יכולה לגרום לאף אחד לאהוב אותי ,
אני רק יכולה להיות מישהי שראוי לאהוב, השאר תלוי באדם
שמולי. למדתי שלא משנה כמה אכפת לי , יש אנשים שלא
יהיה אכפת להם. למדתי שלוקח שנים לבנות אמון , אבל רק
כמה שניות להרוס אותו.
למדתי שיש אנשים שאוהבים שאוהבים אותי אהבת נפש, אבל
פשוט לא יודעים להראות את זה . למדתי שחברות אמת תמיד ממשיכה
לצמוח ,גם כשהמרחקים עצומים .
למדתי שרק בגלל שמישהו לא אוהב אותי בדרך שאני חושבת שהוא
צריך לאהוב, לא אומר שהוא לא אוהב אותי עם כל מה שיש לו .
למדתי שלא משנה כמה חברה טובה תהיה, יהיו פעמים שהיא תפגע בי .
אני חייבת לדעת לסלוח . גם אני עושה טעויות . בגלל זה ,
זה לא מספיק שמישהו יסלח לי, אני חייבת לדעת לסלוח לעצמי.
למדתי שאני לא צריכה להחליף חברים, ברגע שאני מבינה שהחברים
עוברים שינויים בעצמם . למדתי שאני יכולה להמשיך לצעוד קדימה,
הרבה מעבר לרגע שחשבתי שאני לא מסוגלת .
אבל בעיקר למדתי,
שלוקח לי זמן להיהפך לאדם שאני רוצה להיות .
(את הקטע הזה לא אני כתבתי, אז אני לא מתכוונת לקחת קרדיט על משו שלא שלי . אבל אני מקווה שיום אחד כולם ירגישו כמו שמי שכתב את זה הרגיש )
אני כבר התחלתי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
