וואוו לא כתבתי מלא זמן. גם לא קרה שום דבר מעניין כבר הרבה זמן.
זוגיות בכל מקום שאני מסתכלת וזה מחליא..
תמיד כשאתה לא בזוגיות כל זוג אחר מחליא אותך.
החברה הכי טובה שלי.. הנאנחחת הידועה לשימצה והקרוב החדש שלה. כבר חודשיים ומשהו לדעתי..
והיא הפכה לי לחלק מזוג. לא חשבתי שהיא תיפול לזה. מלאה בציניות הומור שחור נגעלת מרומנטיקה דביקה - ככה אני רגילה אליה.
אבל היא הפכה לברבור, נסיכה, יפה שלי וכל אלה.
והיא כל היום"מסכן שלי עייף, מסכן שלי רעב, מסכן שלי פה ומסכן שלי שם".
קשה לי לסבול את זה. אף אחד לא יכול לסבול את זה.
יצאנו לאירוע חברתי. כולם נהנים צוחקים מתמנגלים מחליפים מקומות ומתבדרים - והם דבוקים אחד לשני כאילו הם מפחדים לא להחזיק ידיים לרגע אחד.
זה עצבן אותי. למה את נותנת לזה להשתלט לך על החיים?
כאילו היא קיבלה מן מבט כזה של "אני חשובה. אני זוג. אתם לא מבינים". מבט סנובי ומתנשא.
איך הפכת להיות הנסיכה שתלויה לו על היד בכל רגע נתון. והוא המחליט. הוא המדבר הרשמי בשביל שניהם.
כל כך לא חשבתי שהיא כזאת וזה נפל עליי בבום כואב.
היא כזאת.
וכשהוא נמצא - אני לא נמצאת. היא מתעלמת מקיומי, לא בכוונה. היא פשוט לא רואה אותי.
נמאס לי להיות גלגל שלישי אז הפסקתי לצאת איתם למרות שהם כל הזמן אומרים לי בואי איתנו יהיה כיף. לא יהיה כיף.
אתם תתלחששו אחד עם השני ותהיו דביקים וצמודים, מידי פעם תזרקו לי מילה כדי "לבדר" אותי ואז תחפשו לי בחור שיעסיק אותי כדי שאתם תוכלו להתחרמן על הקיר ולהתעלם מהעולם. אז בשביל מה אתם צריכים אותי? לפעמים אני מרגישה שהיא צריכה אותי כדי שיהיה להם קהל.
אם אתם רוצים באמת לצאת איתי אז שבו ותנהלו איתי שיחה. לא אחד על השני. שיחה כללית. שיחה כיפית ופשוטה.
כאילו אם זה לא עליו או עליה זה לא מעניין אותם.
אז אמרתי לה שאני לא יוצאת איתם יותר ושלא תיעלב אבל פשוט לא כיף לי כי הם רוצים להיות אחד עם השני וזה לגיטימי ואין לי בעיה עם זה, פשוט אל תצפו שאני יהיה בקהל.
לפחות ככה, כשאני לא יוצאת איתם, אני מספיקה המון! יש לי המון עבודות שיכניסו לי הרבה כסף, התחלתי להרחיב את המקצוע שלי ולהתנסות בתחומים חדשים. אני על הגל. לבד. בלי זוגיות. כרגע זה הכי טוב בשבילי. לשבת ולהיגעל מזוגיות של אחרים. הכי כיף תאמינו לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רווקה קשוחה
