טוב. הזזתי את החדר. עכשיו יש לי הרבה יותר שקט. זה עבד. לא שמעתי אנחות בלילה. ותאמינו לי שהיו.
אבל אני עדיין רוצה לעבור לגור לבד.
אתמול. יום שישי. שתיתי בקבוק יין מבעבע (טעים ממש) ראיתי סרט תקופתי מפגר ולא מעודד עם רייף פיינס (וכל הזמן ראיתי את וולדמורט בזווית העין) שבו כמובן הוא לא מוצא אהבה. הוא מוצא. אבל הוא לא זוכה בה.
ונרדמתי ב12. ממש סינדרלה. או יותר נכון נשמע כמו רווקה ממורמרת. אבל ממש לא. ישנתי איזה 13 שעות והייתי צריכה את זה.
קמתי כמו חדשה בחדר חדש. שלחתי כבר קורות חיים ואני בהחלט נרגשת להתחיל פרק חדש בחיים שלי. לעבוד במקום חדש ומאתגר, להרוויח מלא כסף וכמובן לעבוד לגור בדירה מהממת לבדי. דירה נקייה. רק אני אוריד את הזבל אבל הוא יהיה הזבל שלי.
אין לי הרבה מה להגיד. אני מוכנה לשבוע חדש.
טוב אני מסיימת את הפוסט הזה כשפינק פלויד ברקע. הפיינל קאט הוא האהוב עליי.