לא לחזור אחורה.
טוב לי עכשיו. אני אוהבת את איך שהגלגל התהפך.
אני שמחה שהיום את מבינה.
ומוזר לי להגיד, ואני יודעת שזה יישמע נוראי,
אבל מגיע לך.
היית צריכה לעבור את מה שאני עברתי, כדי להעריך אותי.
כדי להעריך את מה שדרכת עליו בעקב המעוצב והנוצץ שקנית בניו יורק.
זה כאב לי אז,
עכשיו את מבינה.
ושלא תטעי, תמיד המשכתי לאהוב אותך.
פשוט היום אני יודעת איך לאהוב אותך בדרך שמגיעה לך,
בדרך שבה אני תמיד אוהב את עצמי הרבה יותר.
זה משהו שאת לימדת אותי, אישתי היקרה.
זה כאב לי אז, ועד היום אני לא מבינה,
אבל מעריכה את השיעור שהעברת לי.
אחרייך אני כבר לעולם לא אפקיר את הלב או את החיים שלי בידיים של מישהו אחר.
אחרייך לא יהיה אף אדם בעולם שיאהב אותי יותר ממני.
אחרייך אני כבר לא בטוחה יותר בשום מקום, משננת כל הזמן בראש שהכול זמני.
אבל הכי חשוב?
אני אחרייך. ואני לא חוזרת אחורה.
והכול בסדר, כן? באמת שהכול בסדר. אף פעם לא הייתי מהחברות ששומרות טינה.
אני סולחת לך, בלב שלם, את מוזמנת לנקות את המצפון שלך.
אבל אני לא פותחת לך שוב דלת, אחרי איך שטרקת לי אותה בפרצוף אחרי כל השנים.
את מבינה? אולי רק פתח בחלון, שתוכלי לפעמים להציץ.
את בשבילי עכשיו כמו פצע ישן, שכבר לא כואב אבל השאיר צלקת.
את בחורה נוצצת, אין ספק שנשארת סאנשיין.
לא התפלאתי.
הופתעתי לגלות כמה אני כבר לא מסונוורת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
a n g i e