הנערים מאתמול הם לא כמו כל נערים
הנערים מאתמול הם נערים שחושבים שמותר להם הרבה יותר ממה שבאמת מותר להם
אבל לצערנו, אלא לא רק הנערים מאתמול, בזמן האחרון אלה רוב בני האדם.
יום שישי בערב, נמצאים בחוץ עם חברים, בפארק המרכזי, כמו כל יום שישי
ולפתע נשמעות צעקות, "מה אתם עושים!?" "עופו מכאן! מפגרים!" אני מסתובבת ורואה חבורה של ילדים בורחים לאחר שזרקו כמה אבנים לעקבותייהם.
"הם רצחו קיפוד! הם רצחו קיפוד!"
כולנו מתחילים לרוץ לכיוון שממנו הם ברחו
מחפשים על הקרקע עם הפלאשים של הפלאפון משהו שיכול לעזור לנו להבין מה קרה שם
והנה הוא
קיפוד קטן
שוכב לו שם
גוסס.
סובל.
"הוא נושם? הוא נושם? תבדוק אם הוא נושם!" "כן.. הוא נושם, נושם וסובל"
הבטן שלו עלתה וירדה ברעידות קטנות
היצור הקטן סבל כל כך.
התקשרנו במהירות למשטרה, הם לא עשו כלום.
"זה כולה קיפוד" למה שהם יבואו?
אני התקשרתי לאנשים שדרכם התקשרתי לעוד אנשים, ובסופו של דבר הגעתי לזאולוג שגר קרוב למזלי
הוא אמר שהוא יבוא
הדקות עד שהוא בא הרגישו כמו נצח, ובראשי הייתה מחשבה אחת :" בבקשה אל תמות. בבקשה אל תמות. בבקשה אל תמות."
לא יכלתי להסכים שהוא ימות, לא יכלתי לתת לו למות, וחירפן אותי, חירפן אותי שלא יכלתי לעשות שום דבר בשביל לעזור לו.
חלקכם בטח חושבים שזה מוגזם לחלוטין, לתת כל כך הרבה יחס וחשיבות לקיפוד, "זה כולה קיפוד" ככה אומרים, לא ?
הגיע הבוקר, ואני מקבלת הודעה בנייד , הוא מת, הקיפוד מת, למרות כל המאמצים שלנו, הוא מת. הוא לא שרד את זה
"זה כולה קיפוד" ?
לא, זה לא כולה קיפוד.
זה חיה, יצור חי עם נשמה, נשמה ורגש, שיכול להרגיש, שיכול לחוות, שיכול לסבול.
וזה בני אדם, פאקינג בני אדם, נערים, ישראלים, שהחליטו לפגוע בו, סתם, ככה, כי שיעמם להם.
הם רצחו אותו, ואני לא חושבת שזה פחות נוראי מרצח של בן אדם.
העובדה שלבני אדם היום, יש את הלגיטימציה לקחת חיים של יצור חי אחר.
מי נתן לכם את הזכות ? מי נתן לכם את הזכות להחליט מי צריך לחיות ומי לא?
מי נתן לכם את הזכות להחליט שאתם יותר ממי שעומד מולכם?
מי נתן לכם את הפאקינג זכות להתעלל ביצור חי אחר?
אפילו תירוץ לא היה לכם , לא יכלתם להאשים אותו בשום דבר, הוא לא עשה לכם כלום.
רצחתם אותו בשביל שום מטרה, שום כלום.
מה יצא לכם מזה? רגעים קטנים של הנאה? אם זה מה שגורם לכם הנאה, המצב שלכם נוראי.
החופש הגדול בפתח
מקרי האונס והרצח רק מתגברים יותר ויותר.
ורובם לצערנו נעשים ע"י בני נוער.
איפה אנחנו, בני הנוער, שנעצור את זה?
איפה אנחנו, בני הנוער, שנגיד את המילה שלנו, שנפסיק את האחים שלנו (כן, האחים שלנו) מהמעשים שלהם.
איפה המשטרה והממשל שיתחילו לשים לב לדברים האלה ולתת להם חשיבות גדולה יותר, דיווחים גדולים יותר, פירסום גדול יותר.
איפה האנושיות שבנו?
איפה אנחנו? לאן נעלמנו? לאן?
החופש הגדול בפתח
ואני בכנות מפחדת לצאת מהבית.
מי יודע את מי ירצחו ואת מי לא.
זה מתחיל בקיפוד, ונגמר במשפחה שלמה.
תסתכלו על עצמכם.
זה באמת המצב שהגענו אליו?
איפה המצפון שלנו? בתור בני אדם? בתור נפש חיה.
בתור יצור משכיל עם תבונה.
הנערים מאתמול הם לא כמו כל נערים
הנערים מאתמול הם נערים שחושבים שמותר להם הרבה יותר ממה שבאמת מותר להם
אבל לצערנו, אלא לא רק הנערים מאתמול, בזמן האחרון אלה רוב בני האדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
its Super Yael!
