אין לי מילים לתאר כמה שאני כועסת עכשיו.
באמת שנמאס לי כבר ואני כלכך מתגעגעת לאבא שלי.
לפני שבוע הוא נסע עם חברה שלו לחו''ל.
והשאיר את סבתא שלי להשגיח עליי.
ידעתי שזה יהיה גהנום.
אני לא אוהבת את סבתא שלי.
והיא לא אוהבת אותי.
היא שונאת אותי. ממש ככה. שונאת !
למה הוא היה צריך לטוס?
ולהשאיר אותי פה להתמודד לבד עם הדבר הזה?
אני יודעת שזאת סבתא שלי ובכל זאת זה לא יפה לדבר ככה,
אבל היא פשוט עברה את כל הגבולות.
היא מנעה ממני לפגוש את חבר שלי אתמול,
והכריחה אותי לנסוע איתה לקניון,
היא בכלל בקושי מסכימה לי לצאת מהבית.
גם לי יש חיים וגם לי יש חברים ונמאס לי להתמודד.
נמאס לי לספוג את זה כבר.
אני מתה לבכות,אבל הדמעות שלי רק יחזקו אותה.
הדמעות שלי יחלישו אותי.

כלכך נמאס לי לכעוס על העולם.
כלכך בא לי לחזור לתמימות של פעם.
אני רוצה להישאר ילדה לנצח.