תקווה
היום הבנתי משהו חדש על עצמי.
הבנתי שאני הגורם המאחד של הקבוצה שלי!
שבלעדיי , הקבוצה פשוט לא שורדת.
הם שורדים אבל חלק בהם חסר,
והחלק הזאת היא – אני.
הבנתי שאני חשובה להם,
לפחות לחלק מהם.
שבלעדיי הם לא מצליחים לצאת ביחד כקבוצה,
כי אני זאת שמאחדת אותם לקבוצה אחת שלמה.
אני העוגן של הקבוצה הזאת.
יש בידיי את הכוח לאחד ולפרק את הקבוצה הזאת.
אני מאחדת אותם,
ואני מפרקת אותם.
מפלגת אותם.
איתי הם שלמים,
בלעדיי הם מפורקים.
ובכול זאת...
יש מולי יריבה שמאיימת על המקום שלי בקבוצה.
ואם אני לא אגיע , יש סיכוי שהיא תגנוב אותו.
תגנוב את מרכז תשומת הלב של החברים שלי בקבוצה.
אני לא יכולה לתת לזה לקרות!
אני הבנתי היום כמה כוח יש לי על הקבוצה הזאת.
ביום חמישי הם תכננו לצאת למשחק באולינג,
וכאשר אני לא מגיעה, כולם לא מגיעים.
וזה נתן לי את התקווה שאולי אחרי הכול ,
לא כדאי לי לוותר כול כך מהר על הקבוצה הזאת.
כי אני כן חשובה.
אני כן עושה משהו לאנשים בקבוצה.
כי בלעדיי הם לא מתפקדים ולא נפגשים.
ורק כאשר אני שם, כולם מתאחדים שוב לאחד.
והיום תוך כדי שיחה עם חבר טוב,
הבנתי את כול זה.
שהקבוצה עדיין לא יכולה לוותר עליי,
ואני לא יכולה לוותר על הקבוצה כי,
הם צריכים אותי!
הם אומנם יוצאים לאכול בלעדיי כשאני לא שם,
אבל כשהם מנסים לצאת ביחד...
ואני לא באה...
זה פשוט לא הולך.
ועדיין אני הולכת לצאת לקרב מול החדשה הזאת!
אני אלמד אותה מי באמת שולטת בקבוצה הזאת,
ושהיא לא יכולה לתפוס את המקום החזק שלי בקבוצה!
אני לא יכולה לוותר על המקום שלי בגללה!
היא לא תנצח אותי!
אני אגיע לקבוצה , ואראה לה מי החזקה מבין שתינו!
ואז היא תבין את המקום שלה.
אני יעמוד מולה!
היא לא תיקח את החברים שלי!
היא לא תיקח את הקבוצה שלי!
היא לא תיקח את המקום שלי!
כול זה נותן לי תקווה חדשה שאני כן יכולה אולי יכולה להסתדר
איתה.
אבל זאת עדיין תהיה מלחמה!
ואני אנצח והיא לא!
~~~~~~~~~~~~~
