משהו בי נסדק.
משהו בי נשבר.
משהו בי מתנפץ לרסיסים.
משהו בי מת מבפנים.
משהו בי מתחלק לאלפי חלקים.
משהו בי צועק 'מספיק! דיי!! תעצרו הכול! אני רוצה לרדת! אני רוצה חופש!'.
משהו בי גווע...
משהו בי מתמוטט.
משהו בי מתרסק .
משהו בי לא מסוגל יותר.
לא יכול יותר להמשיך.
משהו בי נחלש.
משהו בי רוצה לעצור הכול.
הראש כואב , והכול מסתחרר.
בחילות,
תחושות לא טובות.
דיי!! פשוט דיי!!
לא רוצה יותר להמשיך שום דבר.
משהו בי לא מסוגל יותר לנשום.
פשוט דיי.
זאת התעללות.
מתי אני אלמד לעצור ולא אחכה לרגע המוות של עצמי!?
הכול הפוך והכול לא טוב!
למה אני עושה את זה לעצמי!?
מה דפוק בי!?
מה לא בסדר איתי!?
תמיד מגיעה לאותם מקומות אפלים שבהם אני מרגישה רע.
אולי זה הטבע הטבעי שלי.
תמיד לחזור לאיפה שרע.
כי למה שיהיה לי טוב?
למה שארגיש טוב?
נמאס לי!!
פשוט נמאס!
אני רוצה הפסקה.
רוצה שקט.
רוצה מנוחה.
רוצה חופש...
זה יקרה!
זה חייב לקרות!
אני מרגישה שאני מתפרקת,
ואתמול זה הוכיח את עצמו.
חייבת לעצור את הרכבת ולרדת!
לעצור, לרדת, לברוח, להתרחק מכולם!
חייבת לעשות את זה!
מקווה לשרוד את השבוע כול עוד אני מצליחה לעמוד על הרגליים שלי...
