my cold evil world!

אני חייבת להגיד שאני ממש שונאת סופים!

בעיקר אם זה סופים בסדרות שאני ממש אוהבת!

 לצערי בחיים שלי היו רק סופים עצובים של אנשים שעזבו או מתו... (הכלבה הראשונה שלי וכול הסבים והסבתות שלי),

וגם בקבוצה כשאנשים הפסיקו להגיע.

ולא היה סוף אחד שהוא אשכרה היה טוב שהייתי שמחה בו.

ולא  יודעת.

עכשיו  צפיתי בפרק האחרון של פוקימון XYZ וזה היה עצוב ושמח בו זמנית.

עצוב כי פתאום כולם עוזבים את כולם ,

ושמח כי ראיתי מה כולם עברו בפרק הזמן שהם היו ביחד ,

וכמה הם גדלו והתחברו והתאחדו להיות קבוצה אחת חזקה,

וחשבתי קצת על החיים שלי כמה אני מתחזקת , גדלה ומתפתחת ,

ודברים משתנים וקורים בחיים שלי.

וזה הרגיש שאני כמו במסע כזה שעדיין ממשיך להפתיע  אותי כול יום מחדש לטובה או לרעה,

ושהמסע אולי בפוקימון הסתיים (למרות שעכשיו יש את העונה של פוקימון  סאן ומון),

אבל המסע שלי בחיים עדיין ממשיך .

ונראה לאן המסע הזה ימשיך להוביל אותי.