אני עומדת על צוק גבוה בראש ההר.
רוח חזקה מנשבת , ואני צופה אל תוך העמק.
הרוח מעיפה את שערי לאחור.
נושבת.
שורקת.
תנשמי עמוק הרוח לוחשת
שחררי את הפחד.
שחררי את עצמך מהפחד.
העיניים שלי ממוקדות אל הר גבוה שאני רואה.
אני לוקחת נשימה עמוקה
ומה אם אני לא יכולה? אני שואלת
שחררי.
תנשמי.
השאירי את הפחד בצד.
אל תתני לו הזדמנות להשתלט עלייך.
אני מקשיבה לרוח , ומתקשה להירגע.
לשחרר ולנשום.
איך משחררים את הפחד?
איך לא נותנים לו להשתלט עליי?
תקשיבי לי.
פשוט עצמי את עינייך ושחררי.
תני לפחד לעוף מתוכך החוצה.
את לא צריכה אותו.
הוא ניזון מתחושות וממחשבות העבר שלך.
ברגע שתניחי לזה , את תראי שהוא יעלם,
ואת תרגישי טוב יותר.
תסמכי על עצמך.
העיניים שלי נעצמות, מרגישה רעד עובר בגוף שלי.
שעוד רגע קצה ההר יקרוס מתחת לרגליים שלי,
ואני אפול לתוך תהום עמוקה ואין סופית , כול הדרך למוות הסופי שלי.
שחררי את הפחד.
תני לו לעוף הרחק ממך.
תאמיני שאת יכולה.
אני באמת מסוגלת לעשות את זה?
אני יכולה לשחרר את הפחד ולתת לו לעוף ממני?
את יכולה.
את רק צריכה להאמין בעצמך הרוח לוחשת.
למי להקשיב?
לרוח? לעצמי?
או לשתינו ביחד?
מה עושים עכשיו??
יש לך את התשובה ילדה.
את יודעת מה את צריכה לעשות.
תאמיני שאת יכולה, וזה יקרה.
כשעיניי נפתחות,
אני נושפת החוצה,
ויודעת מה אני צריכה לעשות.
~~~~~~~~~~~~~~
