טוב, אז הלכתי לקבוצה עם הסחרחורת הנוראית שהרגשתי בצהרים,
כי היה לי חשוב לדבר (אפילו אם הייתי מתעלפת באמצע או משהו),
והרגשתי שהכול פשוט מסתחרר לי.
ראיתי גם את החבר הטוב שלי סוף סוף אחרי ששבוע שלם לא ראיתי אותו,
וזה היה נחמד.
אבל בקבוצה עצמה הכול פשוט הסתחרר לי, שבקושי הצלחתי לדבר או להתרכז במה שאחרים מדברים.
למען האמת היינו רק 3 היום אני, החבר הטוב שלי ועוד מישהי,
ואני הייתי המרכז שדיברה.
סיפרתי על שבוע החופש שלי , ועל איך שהיה לי כייף להיות בלי הטלפון לכמה שעות ,
ועל זה שהייתי בים ונישרפתי כולי...
ומוזר לי שדווקא עכשיו אני מרגישה סחרחורת.
אם מתייבשים לא אמורים להרגיש את זה באותו היום או ביומיים שאחריי?
טוב מה גם שכול הבוקר הווצאפ שלי והפייס לא הפסיקו לגעוש , והפריעו לי לישון , וכמובן שהציעו לי לשים את הקבוןצה של הקייטנה על שקט ,
ואני אמרתי שאני לא עושה את זה גם כדי לא לפספס דברים חשובים שאולי כותבים שמה,
וגם כי אני בכך שאני לא שמה את הקבוצה על השתק ,
אני מענה את עצמי.
גורמת לעצמי סבל בכוונה.
כי אני לא מכירה דרך אחרת.
אני לא מכירה משהו אחר חוץ מסבל.
ואני תמיד אחפש דרך לענות את עצמי,
אפילו בדברים הכי קטנים כמו ווצאפ ופייסבוק שכול בוקר מתחילים לגעוש.
ולרעוש.
סיפרתי קצת גם שהרגשתי שסוג של חתול שחור עבר ביני ובין החבר הטוב שלי כי פתאום נהיה לנו שני שבועות שנהיינו לשנינו עניינים ולא נפגשנו כול השבוע.
ולא יודעת למה חתול שחור.
לא שקרה משהו.
פשוט נהיו עניינים ,
וסוג של יצאנו מהשגרה הקבועה שלנו ,
לחיים שלנו, כול אחד לעצמו.
אבל אני כן רוצה להחזיר איכשהו את השגרה הקבועה שלנו של ראשון, שלישי וחמישי.
היום חזרתי הביתה ולא הלכתי איתו לאכול כי הסחרחורת עדיין לא עברה לי ועכשיו אני בבית.
ואמרתי לו ששלישי ניפגש כי חמישי חברה רוצה ללכת איתי לסרט ווונדר אומן או איך שלא כותבים את זה.
בכול אופן אני הולכת לנוח קצת.
כנראה התייבשתי למרות הכול.
אני באמת לא חשבתי שקרה לי משהו חוץ מהרגליים והידיים שממש נישרפו לי.
וכנראה שאם הגוף התייבש זה משפחע גם על הראש מסתבר.
אז זהו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
