הגעתי היום לקבוצה בחצי מצב רוח.
הייתי ממש עייפה היום ( לא יודעת למה, נפלה עליי עייפות פתאום) ונרדמתי לחצי שעה , התעוררתי, וממש לא היה לי כוח ללכת לקבוצה אבל התלבשתי והלכתי בכול זאת.
כשהגעתי, הראש שלי קצת התחיל לכאוב,
וכמו בכול מפגש, התפרקתי בחצי שעה של צחוקים, ודיברנו שטויות בלי שום רצינות,
ועשינו אפילו משחק תפקידים, שכול אחד שיחק תפקיד של מישהו אחר,
ואני התנדבתי להיות הידיד שלי,
ופשוט צחקנו הרבה, והמשכנו במשחק התפקידים במשך חצי שעה ככה,
ואני גם לא דיברתי הרבה.
נתתי לאחרים יותר לדבר,
כי הראש שלי כאב, ולא היה לי כוח יותר מדיי לדבר.
הייתי פשוט שפוכה מעייפות,
ואחרי שסיימנו עם הצחוקים,
עברנו להיות רצינים,
ואני כרגיל אמרתי שכאשר רע לי ואני יודעת שארגיש טוב אם אני אדבר עם מישהו, אני דווקא לא יעשה את זה!
כי אני אגיד לעצמי שאני לא רוצה ליפול על אנשים אחרים,
ושאני יודעת שההרגשה הרעה תחלוף ביום שאחרי,
ואני יעדיף להתמודד לבד עם הרע מאשר להיעזר ולדבר עם מישהו על מה שעובר עליי.
לפעמיים אני בסוף נכנעת וכן נעזרת בחבר טוב לשיפור מצב הרוח שלי,
אבל לרוב אני פשוט אמנע מזה כדי לא ליפול על אותו אדם עם הצרות והבעיות שלי,
כי אני יודעת שאנשים אחרים גם עסוקים ויש להם צרות ובעיות משלהם,
ואני יעדיף לסבול לבד מאשר ליפול על מישהו.
במקרים קיצונים מאוד , אני אשלח למישהו הודעה שלא טוב לי כדי לשחרר את הרע החוצה.
המנחה גם נתנה לנו דף והיינו צריכים לכתוב מה היינו אומרים לעצמנו במצבים קשים.
אז כתבתי לעצמי שבמצבים קשים הייתי אומרת לעצמי שזאת רק תקופה ושזה יחלוף,
ושאפילו עם קשה אני אתגבר כי אני יודעת שאני מסוגלת ויכולה ואני רק צריכה להאמין בעצמי,
ושברגע שאני מצליחה,
אני לא אכנע ולא אוותר, ואלך עד הסוף למטרה שלי.
וזה נכון.
אפילו אם קשה אני יודעת שאני חזקה ואני לא אוותר עד שאגיע בסוף למטרה שלי.
קיבלנו גם שיעורי בית השבוע לעשות משהו לא שגרתי.
עכשיו לצאת ולבלות זה כבר שגרה.
סוג של.
עשיתי את זה מלא פעמיים.
מה שלא עשיתי כבר תקופה מסויימת זה לכתוב סיפור.
יש שיגידו שאני תמיד עושה את זה,
אבל בשבילי זה לעשות משהו לא שגרתי.
כי כבר תקופה מסויימת שלא נגעתי בכתיבה ולא כתבתי סיפורים,
אז אם אצליח לכתוב השבוע סיפור כולשהו, זה יהיה משהו לא שגרתי.
אני רוצה ממש לחזור לכתוב.
מלא זמן לא נגעתי בכתיבה שלי.
ובכול מקרה, אחרי הקבוצה יצאתי עם הבנים למסעדה בתל אביב שנקראת ' המסעדה' ברחוב הארבעה, ואני ממליצה עליה מאוד!
גם טעימה וגם זולה.
כול מנה שם זה בערך 30 שקלים, וכול הקינוחים זה 20 שקלים.
יצאנו משם בערך עם 70 שקלים.
כלומר אני שילמתי 70 שקלים משהו כזה,
ועשינו טיוג בפייס,
והיה לי ממש כייף לאכול איתם,
חוץ מזה שהייתי עייפה וכאב לי הראש רצח בגלל כול הרעש וההתרגשות והכול והיציאה,
אבל חוץ מזה היה כייף מאוד.
זה מה שטוב בקבוצה שלנו,
שאנחנו יכולים חצי שעה לצחוק ולדבר שטויות,
ושעה שלמה להניח לצחוקים ולשטויות בצד
ולהיות רצינים ועמוקים יותר ברגשות שלנו בקבוצה.
יש לנו באמת קבוצה מדהימה.
אני אוהבת אותה מאוד.
אפילו שלפעמיים אין לי כוח ללכת, בסוף זה עושה לי טוב.
כי תמיד בסוף טוב להיות בחברת חברים מאשר לבד עם עצמך.
אז זהו להיום.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
