ובהובלה הראשונה הייתי עם הרוכב שלי שממש אוהב את צי'קו כמוני,
רק שהפעם הוא ממש הכעיס אותי, וכעסתי עליו.
אומנם לא בצעקות אבל הרמתי עליו את הקול שלי כי הוא ממש עיצבן אותי.
לכול אורך הרכיבה הוא כול הזמן עזב מושכות על צי'קו ואני צעקתי עליו ואמרתי לו בקול חזק ' למה עזבת מושכות!? זה מסוכן! אסור לעזוב מושכות! ואם צי'קו היה נבהל עכשיו!? היית נופל! תחזיק מושכות!'.
וזה מעצבן.
כי אם לא הייתי עומדת רגע ליד צי'קו, והוא היה נבהל, והתלמיד עזב מושכות, תוך רגע הוא היה על הרצפה.
אז הייתי צריכה להחזיר לו את המושכות, ולקצר לו אותן כי הוא החזיק אותן בצורה ארוכה מדיי.
בהובלה השנייה , היתה לי רוכבת ויצאנו החוצה לשמש החמה.
ושמה...
טוב... הרשיתי לעצמי אולי להתפנק ולעשות מרד קטן.
כול המגרש היה מוצף מים ובוץ, ואני הרגשתי שאני לא מסוגלת ללכת!
כול פסיעה שלי במגרש, הרגשתי שאני טובעת,
ואני הולכת והולכת ושוקעת בתוך הבוץ והמים,
ואני הלכתי ולא יכולתי ללכת.
ואני ממשיכה לחפש במגרש מקומות יבשים שאני יכולה ללכת בהם, אבל לא היה!
ופשוט לא יכולתי ללכת בצורה נורמאלית על הבוץ והמים,
ובאיזשהו שלב נמאס לי ולא הייתי מוכנה להמשיך ללכת ולשקוע בבוץ ובמים,
אז פרשתי מהחוץ ונכנסתי פנימה לתוך המגרש הפנימי.
אתם יכולים להגיד שזה פינוק (כי כולם הלכו בבוץ ובמים) אבל אני לא הצלחתי, ונמאס לי,
אז לא נישארתי איפה שלא נוח לי.
גם היום לא היו מנוחות, ואיכשהו הצלחתי להסתדר עם זה.
שתי ההובלות האחרונות (בעיקר האחרונה) פשוט נמרחו, כרגיל,
השעות כאילו לא עברו.
והייתי עם פגס ולא עם צי'קו.
אמרתי למדריכה שאני לא יכולה בכלל להוביל בחוץ כי אני שוקעת בבוץ ואני לא יכולה ללכת שם,
אז נישארתי במגרש הפנימי,
ואיכשהו פגס קיבל אהדה והערצה מהרבה ילדות בקייטנה.
איך שהבאתי אותו למגרש,
התנפלו עליו ים של מעריצות קטנות שממש אהבו אותו,
והן לא הפסיקו להגיע, כול רגע באה מישהי ושאלה ' זה פגס? זה פגס?'
' איך אני אוהבת אותו!'
' זה הסוס שאני הכי אוהבת!'
' איזה סוס חתיך אני מתה עליו!'.
ולא הפסיקו ללטף אותו וחסמו לי את הדרך XDDD
נראה שהסוס ממש אהוב על ילדות הקייטנה הקטנות שלא הפסיקו להתרוצץ סביבו.
בכול אופן בסוף נכנסתי למגרש והייתי עם הרוכבת שלי שהייתה גם עם צי'קו,
והיה לה בסדר איתו.
הוא קצת לא רץ לה כמו שהיא רצתה (בגלל שהוא צולע) אבל חוץ מזה היא נהנתה מאוד.
ובהובלה הרביעית הייתה לי גם רוכבת,
ופגס קצת עשה לנו צרות,
הוריד את הראש כול הזמן למטה, והיא שחררה מושכות והרגעתי אותה ואמרתי לה לא להילחץ כי פגס מרגיש את הפחד שלה,
ואם היא רגועה אז גם הוא יהיה רגוע.
ושאולי היא צריכה פחות למשוך לו במושכות כי אולי הוא עדין בפה, וכשמושכים לו במושכות, הוא מוריד את הראש למטה כי זה מציק ולא נעים לו.
אז אמרתי לה לשחרר קצת לחץ במושכות,
וכשהיא עשתה את זה פגס נרגע,
ולקראת הסוף היא החליפה לכנרת כדי לרוץ (כי פגס לא רץ),
ואני קיבלתי רוכבת אחרת.
ובסך הכול,
חוץ מהדברים הקטנים האלה,
הכול היה בסדר גמור.
וסוף סוף השבוע הראשון של הקייטנה הסתיים!!!!!
תודה לאל!!!!!
אני כול כך גמורה מעייפות, ואני מתה לישון כמו שצריך!!!!!
נישאר לי עוד שבוע למחזור ב' של הקייטנה, ואני מסיימת.
פיוווווווווווו!!!!!!! *-*''
שרדתי את השבוע הזה כמו גדולה אני חושבת.
למרות שהיה חם וקשה מאוד, שרדתי,
ואני חושבת שבהחלט מגיעה לי מנוחה טובה עכשיו בסופ''ש הזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
