אני יכולה בהחלט להגיד שהיום, המצב הנפשי שלי השתפר!
לא הרגשתי כבויה ומנותקת מעצמי.
וכרגיל לא היה רע בכלל.
מה שכן, הרגשתי את העייפות מכרסמת בי, והגעתי לחווה קצת באיחור (אבל הצלחתי להגיע בזמן).
העייפות של אתמול והשיגעון עדיין נישארו בי,
וכאב לי הראש בבוקר, והרגשתי שאני לא מרוכזת ולא מפוקסת.
אבל פתאום כשבאתי להתחיל את ההובלות, הוצאתי את דייגו, ולכולם היו רוכבים,
ורק לי לא היה רוכב.
נותרתי ללא רוכב.
כאילו מישהו למעלה אמר ' היא לא מפוקסת, אז עדיף לה לנוח בצד, בשעה הראשונה'.
וככה זה קרה.
החזרתי את דייגו לארווה שלו, ונחתי בשעה הראשונה.
ממש הייתי צריכה את זה, נחתי וישבתי קצת ושתיתי קפה, והתאפסתי על עצמי.
הרגשתי ממש שהעייפות שולטת בי היום.
אבל המצב הנפשי, מאתמול, היה בסדר גמור.
לא הייתי לגמרי בניתוק, הרגשתי קצת את הלב שלי,
ואז בשעה השנייה הובלתי את דייגו והיה בסדר גמור.
אומנם הייתי עייפה ומותשת גופנית אבל הייתי בסדר.
ואז בשעה השלישית נחתי (כי בהפסקה מדריכה ביקשה ממני עזרה לעזור לה עם מוביל חדש, ועוד מוביל ביקש ממני לעזור לו לאכף סוסה להובלה)
* וכמובילה , אני לא אמורה לעזור למדריכים או למובילים*
אבל אני טובה מדיי, אז עשיתי את זה על חשבון ההפסקה שלי שהיא ( 20 דקות חצי שעה בערך).
וכך יצא שהיה לי בקושי 5 דקות לנוח ולשתות שוקו, ולא ממש נחתי,
אז הרגשתי שהרגליים שלי מתפרקות, ואני חייבת כמה דקות לשבת ולנוח.
אז גם בהובלה השלישית ישבתי ונחתי,
התאפסתי על עצמי ואספתי קצת כוחות,
והובלתי שוב בהובלה הרביעית את צי'קו.
בהובלה האחרונה היה בסדר,
אממ...
צי'קו קצת עיצבן אותי , וגם הרוכבת שלי קצת משכה לו במושכות כול כמה דקות, מה שגרם לצי'קו קצת למהר ואמרתי לה ' אל תמשכי לו בפה. ידיים למטה ולא למעלה'.
כשמושכים לסוס שעדין בפה, זה מכאיב לו וגורם לו למהר,
ואני חושבת שזה מה שקרה לצי'קו.
אז הייתי צריכה להאט אותו כול כמה דקות.
אבל חוץ מזה , היה בסדר גמור היום.
נחתי שתי הובלות, והובלתי שתי הובלות.
אני לא יודעת אם היום הייתי בפול כוח ומאה אחוז אני אבל...
בפול כוח לא הייתי.
היתי בחצי כוח.
גופנית הייתי מותשת ועייפה,
אבל נפשית, הרגשתי שאני במצב מעולה.
שזה השתפר מאתמול.
מעניין למה אני תמיד מחפשת איפה לא הייתי בסדר, במקום להעריך את עצמי שעשיתי עבודה למרות מצב גופני ונפשי?
כאילו אני לא מרוצה מעצמי מאה אחוז, ואני אחפש איפה הייתי לא בסדר במקום להסתכל איפה כן הייתי בסדר.
אני כנראה עוקבת אחרי עצמי בכוונה כדי לראות איפה אני יכולה להשתפר לפעם הבאה.
בכול אופן מחר יש לי יום חופשי , אז אני אנצל אותו כדי לנוח וללכת לבנק כדי לקחת את כרטיס האשראי החדש שלי.
אז זהו אני חושבת.
אני כבר מחכה ליום בהובלות, שאני אצליח להוביל כשאני אהיה מאה אחוז אני!
ולא במצב נפשי ולא מותשת גופנית.
שאני אפעל בתפקוד מלא ובמאה אחוז בכול הכוח שלי.
ערנית ויציבה בהובלה, ולא תשושה ומתפרקת כמו אתמול והיום.
אני רוצה להוביל בצורה ומשלמת,
בכשירות גופנית מלאה, ובמצב נפשי יציב וערני!
מתי זה יקרה?
אולי ביום רביעי... (אחרי המנוחה של מחר).
בסך הכול , היה יום טוב.
והובלתי כרגיל.
ומחר יום מנוחה.
סוף סוף! :)
זה מגיע לי, לא? ;)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
