my cold evil world!

וויתרת עליי

 היום הייתה סדנת הכתיבה האחרונה לקיץ הזה,

וכרגיל אצלך, הכול לא צפוי.

הכול ספונטני.

לא מתוכנן מראש.

לקראת סוף המפגש התקשרת אליי,

והיית בדרך לפגוש את חבר שלך כדי לאכול צהריים.

אני הייתי בסדנה , ולא יכולתי לעזוב באמצע בשבילך.

הרגשתי אכזבה, תסכול, עצב קריר,

רציתי להיות איתך ולא בסדנה,

אבל לא יכולתי לדעת  שתתקשר, ותסיים מוקדם מהרגיל את הלימודים שלך.

אני מתחילה לעבוד ביום ראשון, ולא יהיה זמן לראות אתכם.

להיות אתכם.

רציתי ליהנות לפני שאני מתחילה לעבוד.

אבל אתה כרגיל, וויתרת עליי.

רצתי הביתה כמו משוגעת בשבילך!

כדי שאני אספיק,

אמרת שלא בטוח שניפגש, אבל כבר היית עם חבר שלך ברכב.

בסופו של דבר, הגעתי הביתה,

התקשרת אלייך כדי לברר מה קורה,

ולא ענית לי.

לא ניסיתי להתקשר אלייך שוב.

חששתי לשמוע את הגרוע מכול.

הלכתי לישון, וחלמתי  שאתה אומר שבסוף כן הלכת לאכול צהריים עם חבר שלך,

ושהכול בסדר.

שאני לא צריכה לדאוג כול כך הרבה.

אבל הכול לא בסדר!

אתה שם, ואני כאן,

ואני עצובה ומתוסכלת.

מנסה לא להתרגש ממך.

אני לומדת  להתגבר עלייך, אפילו כשאנחנו מדברים אבל לא נפגשים.

אתה יודע שעבר הרבה מאוד זמן , מאז שהייתי אתכם בסופי שבוע.

אתה יודע שאני רוצה להיות איתך ועם החברים שלך.

אתה יודע שאני אוהבת ומתגעגעת לזה.

וכרגיל, אתה מוכן להתאמץ בשביל חבר שלך,

אבל לא מוכן להתאמץ בשבילי.

אתה שוכח אותי מאחור.

אתה מוותר עליי.

וויתרת עליי והמשכת הלאה.

לפי החלום שלי, אתה נסעת בסוף לאכול צהריים עם חבר שלך.

אני לא יודעת לאן נסעת מאז שחזרתי  הביתה.

אם בסוף כן הלכת או שהחזרת אותו, ונסעת חזרה הביתה שלך.

אני מניחה שכן הלכת איתו לאכול צהריים, ומשם המשכת לחבר נוסף שלך.

בלעדיי.

אני כבר לא מספיק חשובה לך.

אתה רוצה  אותי שם, אבל לא מוכן להתאמץ  בשבילי מספיק.

אתה שם,

ואני...

אני כאן.

לבד בבית.

נחה ואוגרת כוחות לבדי ,לקראת  היום הראשון של העבודה בחווה.

אתה וויתרת עליי.

לא היית מוכן להתקשר אליי בחזרה או לשלוח לי הודעה לפחות, ולהודיע לי מה קורה.

אתה תמיד עושה לי את זה.

ודווקא היית חייב כשהייתי בסדנה!

לעזאזל איתך!

אם הייתי בבית ולא בסדנה,

אולי לא הייתי כאן עכשיו.

אבל אפילו כשחזרתי הביתה,

כבר לא דיברנו יותר.

ואתה נסעת... כבר לא יודעת לאן, אל מי, ועם מי.

כבר לא אכפת לי יותר.

אני לומדת להתגבר עלייך.

על הרגשות המציפים שבוערים, שיש לי כלפייך.

על הדחף לשלוח הודעה ולדעת שכן הלכת לחברים שלך, בלעדיי.

שאתה עכשיו איתם, ואני לא שם אתכם.

זה כואב, וזה עצוב.

אבל אני לומדת להחניק.

להתגבר.

לא להתרגש ממך ומהשטויות שלך , יותר מדיי.

אתה וויתרת עליי,

ואני אולי צריכה...

לוותר עלייך בחזרה???

~~~~~~~~~~~~~