זיכרונות
אני הולכת שוב לסרט כדי לשכוח אותך.
כדי לא לחשוב עלייך יותר
מדיי.
כדי לא להשתגע בגללך.
כדי להרגיע את עצמי.
כדי להירגע מהמחשבות הסוערות שמתרוצצות לי בראש.
אני צופה בסרט בתל מימד של ' אליס מבעד למראה',
ונזכרת איך כשהכובען היה מדוכא, הוא כעס על זה שאליס לא מאמינה
לו.
הוא טרק לה את הדלת בפרצוף, והיא נפגעה והלכה להציל את
המצב.
אני הרגשתי איך אתה לא מאמין לי.
איך אני עדיין מרגישה שאתה לא סומך עליי.
שאולי אתה פגוע ממני ולא אומר לי.
אתה לא מדבר איתי, ולא מתקשר.
רציתי לבכות באותו הרגע כי נזכרתי בך בניגוד לרצוני.
היה לי כואב לחשוב שאתה אולי לא סומך עליי,
שאתה חושב שאני רוצה לפגוע בך במילים שלי,
אני נזכרת בהכול באותו הרגע.
לא ראיתי אותך המון זמן,
ודיברנו בקושי אחרי שהיית מודע לבלוג שלי.
אני מנסה להמשיך הלאה,
מנסה להעסיק את הראש שלי כדי לא לחשוב עלייך.
כדי לא להתחרפן ולאבד את הראש שלי.
כואב לי לחשוב עלייך.
כואב לי לזכור את הרגעים הטובים שלי איתך שלעולם לא יחזרו.
רציתי לנוע בזמן עם אליס ולשנות את הכול.
לחזור אחורה בזמן, ולשנות את הרגע שבו גילית על הבלוג.
כדי שתמשיך להתקשר ולדבר איתי, ולא תתעלם ממני.
שלא תחשוב שאי אפשר לסמוך עליי.
שלא תיפגע ממני.
שתאמין לי כשאני אומרת שאפשר לסמוך עליי,
ושאני לעולם לא אפגע בך.
לעולם!
רציתי לשנות המון דברים בעצמי במהלך הסרט,
ואת הזמן שיש לי אני לא צריכה לבזבז במחשבות עלייך.
אני צריכה לפעול ולא להשתגע.
הזיכרונות הכאיבו לי, וניסיתי להתרכז בסרט.
הצלחתי קצת.
ובמקומות הרגשיים נזכרתי בך ורציתי לבכות.
אני רוצה לשנות את המצב הנוכחי, ואני לא יודעת איך.
יודעת שאני תמיד פוגעת באנשים דרך המילים שלי, אפילו שאני
לא מתכוונת,
ועכשיו הגיע תורך להיפגע ממני.
אנחנו בקושי מדברים, ואני לא יודעת אם זה יחזור.
הכול אצלך חסר לי.
ואני חושבת שזאת בדיוק הסכנה כשמכירים אנשים חדשים-
תמיד בסוף נפגעים וחוזרים לאותו המצב.
הזיכרונות ממך הורגים אותי,
והסרט משכיח ממני הכול.
מה עלי לעשות עכשיו?
מה אני צריכה לעשות כדי לתקן את המצב??
תגידו לי!!!
~~~~~~~~
