שוב בים
חוזרת לים, למקום השקט והמוכר,
המקום שמגרש ומרגיע את כול המחשבות והרגשות שלי.
הפעם זה קצת קשה.
קשה לי הפעם לסלק מחשבות, רגשות, תחושות, זיכרונות,
הגוף שלי זוכר הכול,
והראש שלי עמוס באירועים ובמחשבות.
הגוף שלי כאן, אבל
הנפש והנשמה שלי , מותשות.
עייפות ממסע הרגשות.
הן רוצות מנוחה.
שיעזבו אותן בשקט.
שיניחו להן לנפשן.
השמש החמה מאירה עליי, ומחממת אותי.
רוח קיצית מנשבת בשערי,
כול עם ישראל ניצל את השמש החמה, ויצא לחוף הים.
אני לא לבד כאן.
לא הפעם.
הראש שלי כואב, ומטוס מרחף מעליי.
אני רוצה כבר לטוס מכאן.
להתרחק מכולם.
לנוח קצת.
להיות בחופשה שחלמתי עליה.
אני שוב בים, וזה פחות עוזר מכול שאר הפעמיים.
טוב לי בים, אבל אני לא לבד כמו שאני רוצה.
שמש חמה, ים כחול, אנשים מסביב, רוח קיצית,
ואני עם עצמי נקברת תחת תחושות, מחשבות, ורגשות שלא עוזבות
אותי במנוחה.
הראש שלי מתפוצץ מכאבים, ואני מותשת, פשוט מותשת.
חוזרת שוב לים.
~~~~~~~~~~~