תיכננתי ללכת לים בבוקר ואז להיפגש בצהריים עם יונתן ( חבר של רן)אבל אז הגשם הגיע והרס לי את כול התוכניות.
אז אני נאלצת להישאר בבית ולהיקבר עם המחשבות שלי (שוב).
אולי מחר נעשה משהו ( אני עדיין לא יודעת).
עכשיו, תגידו לי מה לא בסדר בתמונה הזאת?
היה לי סופ''ש מדהים עם רן וחברים שלו,
נהניתי איתם מאוד,
אכלנו ביחד, וניגנו, והיה כייף,
ואז ביום ראשון הגיע השיחה הגורלית (שבכלל לא ציפיתי לה מרן. אני תכננתי להישאר עם הזכרונות המתוקים והנעימים שלי מהסופ''ש הזה ופשוט להמשיך הלאה בחיים שלי) ששינתה הכול-
רן הוא זה שהציע לי להיפגש בסופ''ש,
רן הוא זה שנגע בי (שנינו רצינו את זה)
רן הוא זה שיזם את השיחה הזאת (אני בכלל לא ידעתי שנגיע לזה)
ואני היא זו שחשפה בפניו רגשות (זה הדבר היחידי שעשיתי ואני לא רואה בזה כול רע. אני לא חושבת שלחשוף בפני מישהו רגשות זה דבר רע).
לא פגעתי בו בשום צורה, אז אני לא מבינה -
למה הוא לא מדבר איתי כבר 4 ימים שלמים!?!!?
רק אל תגידו לי שרגשות יכולים לפגוע...
אני אגב לא חושבת שפגעתי בו ברגשות שלי.
הרגשות שלי כלפיו היו טובים וניסיתי לקרב אותו אליי לא להרחיק.
אז אני פשוט לא מבינה מה לעזאזל לא בסדר בתמונה הזאת!?
אני חשפתי בפני רן את הרגשות שלי וזה הדבר היחידי שעשיתי.
אז למה לעזאזל הוא מתרחק ולא מדבר איתי!?
למה אני מרגישה אשמה כשהוא בעצם עשה את כול הדברים( היציאה, הנגיעות והשיחה הגורלית ששינתה הכול).
אולי הוא צריך ספייס לחשוב ( זה מה שאימא שלי אמרה)
אבל שנינו בספייס הזה כבר 4 ימים שבזמן הזה דיברתי רק עם יונתן.
וזה בדיוק מצב דומה שהיה לי עם עידן ועם יונתן (מהקבוצה).
רק שעכשיו יונתן (החבר של רן) הפך להיות עידן- תפס עמדה ואת תשומת הלב שלי,
ורן הפך להיות יונתן (מהקבוצה) נבהל ותפס ממני מרחק ולא מדבר איתי.
ואני אוכלת את עצמי במחשבות איפה הייתי לא בסדר,
ומאשימה את עצמי שאולי פגעתי בו איכשהו ושאולי לא הייתי צריכה לחשוף בפניו את הרגשות שלי.