my cold evil world!

מרוב שאני מדברת כול כך הרבה עם אנשים בווצאפ, אני כבר חולמת על שיחות ארוכות איתם בווצאפ במקום להיפגש פנים אל פנים ולדבר.

בכול מקרה, כנראה שמתרוצצות לי בראש מחשבות על אהבה.

למה אני אומרת את זה?

כי אתמול בלילה חלמתי חלום, והדבר היחיד שאי זוכרת מכול החלום , זה המשפט הבא שרן (כנראה שדיברתי איתו בווצאפ בחלום) כתב לי, ועד עכשיו זה נשאר חקוק לי בראש, והמשפט היחיד שאני זוכרת מכול השיחה שלנו בחלום.

 זה היה המשפט-

' אני אוהב אותך'

ואחרי זה , אני פשוט לא זוכרת מה קרה ועל מה עוד דיברנו.

אני חושבת שהוא אמר עוד משהו בשיחה , זה היה ' תיזכרי שאני אוהב אותך' או משהו כזה.

ואני חושבת שאני הייתי בהלם ולא ידעתי מה לענות בחזרה.

ואני לא יודעת למה חלמתי את החלום עם המשפט הזה.

אולי זה באמת הרצון לאהבה שמתחיל לקנן בי (אחרי ששנים ניסיתי להתרחק מהרגש הדוחה והנוראי הזה) פתאום, בסביבה של רן, אני רוצה שזה יקרה.

אני רוצה להרגיש איך זה כשמישהו רוצה ואוהב אותי.

אבל באותה עת, זה גם מפחיד אותי מאוד.

רגש האהבה החזק והמפחיד וההרסני הזה... והאכזבות שבאות איתו...

אבל כול זה נעלם  בתוך החלום לעומת המשפט שרן כתב לי 'אני אוהב אותך'.

שזה אומר בערך... הכול?

בחלום זה היה כול כך אמיתי ונכון.

אבל במציאות... הדרך לאהבה עוד ארוכה... ארוכה... ארוכה.

 מה פשר החלום הזה?

סביר להניח , שאני סתם מפנטזת על דברים שלא יקרו לעולם.

כי מי יכול לאהוב אותי?

מי ירצה לאהוב אותי?

אני כול כך מפחדת מאהבה , שאיך אני ארשה למישהו בכלל לאהוב אותי?

זאת סתם פנטזיה ורצון פנימי שלי לאהבה שלא תקרה לעולם.

ואלי כן?

הלוואי שיום אחד זה כן יקרה...