my cold evil world!

רגשות

 אני לא יכולה לשתף אף אחד ברגשות שלי.

אף אחד לא מסוגל להתמודד ולהכיל את גודל מערבולת הרגשות שלי.

אפילו את הבלוג קשה לשתף כבר.

תמיד מתלבטת אם להיחשף רגשית בפני מישהו או לא.

מפחדת להתאכזב בגלל שאני מרגישה דברים.

בגלל שאני מערבת רגשות ושמה רגש במקום שלא צריך.

נמאס לי להניח את הרגשות שלי בצד ולהתעלם ממה שאני מרגישה!

אבל אין לי ברירה.

אין לי מישהו שיכול לקבל ולהכיל את הרגשות שלי.

אין מי שיקשיב וידע להגיד את הדבר הנכון שאני צריכה לשמוע.

אין מי שיכול להתמודד עם סערת הרגשות המחשבתית שלי.

בסופו של יום, אני נשארת לבד עם מה שאני מרגישה.

נחנקת ומשתגעת ולא יודעת למי לפנות.

למי לספר...

את מי לשתף...

בפני מי לחשוף את מה שאני מרגישה והאם זה האדם הנכון לעשות זאת בפניו.

נאלצת להיחנק עם הרגשות ולהתעלם.

מעדיפה לשכוח ושכולם ישכחו שבכלל דיברתי על זה.

שהעליתי בכלל את הנושא.

הרגשות שלי מסבכים קשרים עם אנשים, ואני בסוף מתאכזבת ושונאת שחשפתי את הרגש בפני אותו אדם.

אבל נמאס לי להניח את הרגשות בצד ולהיחנק עד מוות! עד שיגעון! עד טירוף! עד כדי חוסר אוויר!

אבל אין לי ברירה אחרת- כולם מתחמקים מלדבר על הרגשות שלהם.

פוחדים להיחשף ולהבין בעצמם מה שהם מרגישים.

אני מניחה לנושא, ותמיד שאני מעלה אותו, אני מיד מתחרטת וחושבת למה שאלת בכלל את השאלה הזאת? לא היית צריכה לשאול אותה. פשוט תשכחי מכול העניין. תשכחי מהנושא. תתעלמי פשוט מכול העניין.

למה אני עושה את זה לעצמי!?

למה אני מענה את עצמי במערבולת הרגשות, ומכניסה רגשות איפה שלא צריך!?

אסור לי להתקרב לאנשים או לאפשר להם לגעת בי או בלב שלי.

זה מוביל רק לרגשות  לא הכרחיים שלא צריכים להיות שם.

ואולי הם כן צריכים להיות שם, אבל אני לא יכולה לדבר עליהם בגלוי מול האדם השני.

לא באמת.

כי הוא לא מסוגל.

כי זה גדול עליו.

כי זה מפחיד.

כי זה לא במקום.

מילים אלה לא נאמרות ממנו.

אני מרגישה את זה  גם בלי הצורך במילים לביטוי הרגש.

מה לעזאזל אני צריכה לעשות עם הרגשות שלי!?

לשכוח מהם!?

להתעלם!?

להמשיך הלאה!?

ולמה בכלל אני מסבכת  הכול עם הרגשות שלי!?

למה אני לא יכולה פשוט ליהנות ולזרום וזהו!?

למה לחשוב כול  הזמן איך הצד השני מרגיש!?

למה לא ליהנות מהרגע!?

מה יהיה איתי!?

אני חייבת ללמוד להניח לרגשות שלי בצד , ולא לערב אותם בעניין.

הם רק מסבכים אותי עם עצמי והורסים לי קשרים עם אנשים.

עדיף אולי לא לדעת מה אנשים מרגישים כלפיי.

אלה פשוט ליהנות ולזרום איתם ולהרגיש לבד , בלב, מה הם גורמים לי להרגיש ולא לדבר על זה , כדי לא להרוס לעצמי.

לעזאזל עם רגשות!

למה אני בכלל צריכה אותם!?

הם לא מועילים בשום דבר!

רק צרות הם מביאים.

רגשות ארורים...

~~~~~~~~~~