אני קוראת לגבעה ולגינה הזאת כך, בגלל שלנצח זה יהיה המקום שלנו! המקום שיהיו לי בו זכרונות מתוקים מאותו ערב וולנטין קסום ומהנה עם רן.
אז הבוקר שוב הלכתי לשם ולא בגלל הזכרונות, אלה בגלל הרגל שלי (כדי לחזור לכושר , להזיז קצת את הגוף שלי, ולנסות לשחרר אותה) וגם קצת בשביל הזכרונות.
אז הגעתי לגבעה , והבוקר היה דיי מעונן ומעט קריר אבל אני חושבת שאני לגמרי יאמץ את הגבעה הזאת!
יש שם הכול- שקט שאני צריכה, נוף מדהים, גינת כלבים בשביל שרי, אנשים נחמדים בגינת כלבים, מתקני כושר שאפשר להיכנס ולעלות עליהם וזה לא עולה כסף! הכול בחינם! לא צריך לשלם כלום!
אז אחרי שעשיתי מתיחות על הגבעה, נכנסתי לגינת כלבים, שיחררתי את שרי, והיה שם כלב גדול שחור שפשוט נדלק עליי.
לא עזב אותי לרגע! ואני חשבתי לעצמי כנראה שקסם המשיכה שלי פועל לא רק על בני אדם, אלה גם על כלבים.
ואני חושבת שאז הגיעה עוד כמה כלבים כך שהיינו 5 כלבים במתחם, וכולם התחילו לשחק ושרי הצטרפה, וזה היה נחמד.
שרי היא כמוני- צריכה להתרגל לחברת כלבים ולהבין איך להתנהג ולשחק איתם
ואני צריכה להתרגל לחברת אנשים ולהבין איך להתנהג ולפעול בסביבתם.
אחרי שעה וחצי בערך של ישיבה בגינת כלבים ומשחקים, לקחתי את שרי והמשכנו להסתובב בגן השקט והמדהים הזה.
ירדנו שוב לבריכה האקולוגית , וישבנו שם קצת.
ואחרי זה עלינו למעלה ונכנסו למתחם של מתקני הכושר.
מי שנמצא ורץ בפארקים עירוניים , יודע שיש בכול פארק סביבה ומקום ספציפי שבו יש מתקני כושר לכול מי שרק רוצה.
אז נכנסו והתחלתי לעלות על כול המתקנים שהיו שם.
עליתי עליהם כמה פעמיים וזה היה כייף.
היו מתקנים לרגליים, לאגן, לחיזוק השרירים בידיים, היה שם הכול! וזה טוב יותר ממכון כושר! אפשר לבוא לשם כול הזמן בלי לשלם אפילו אגורה אחת!
ויש אוויר מצוין ושקט, ואפשר להתאמן ברגוע ובלי לחץ.
היה טוב להתאמן.
הייתי צריכה לחזק את השרירים בידיים וברגליים שלי וזה מה שעשיתי.
אחרי שסיימתי שם, חזרתי שוב לגינת הכלבים, ושוב היו שם כלבים והפעם הינו 4 כלבים אם אני לא טועה.
ושרי שיחקה איתם ואני ישבתי ונחתי קצת ואנשים שם היו ממש נחמדים והקשבתי להם מדברים, וצפיתי בכול הכלבים מתפרעים ומשחקים וזה היה כייף.
סוג של סיום.
ובחי שאנשים במקום הזה ממש נחמדים, בעיקר בעלי הכלבים שם ממש נחמדים וטובים.
וכיף לי לבוא לשם.
יש שקט, ונוף, ומתקנים, וזה קרוב ממש לבית שלי.
כמה דקות הליכה ואני שם.
אני חושבת שאני ממש הולכת לאמץ את המקום הזה !
ממש כייף ושקט שם.
ואיכשהו כול המחשבות שלי נרגעות שם.
אני לא לחוצה ולא מוטרדת.
אני שקטה שם ונהנית שם מאנשים ומהשקט ומהנוף, ואני חושבת שאחזור לשם שוב אולי שבוע הבא או בשבת.
נראה כבר.
לגבי הרגל שלי אני כבר לא חושבת שזה שריר תפוס( אם זה היה שריר תפוס, זה כבר היה צריך להתחיל להשתחרר לי אבל זה רק כואב לי יותר) . אולי זה גיד שנמתח שם יותר מדיי או שמשהו זז שם. אני לא יודעת. אם זה לא ישתפר, אקבע תור לאורתופד.
ולסיכום, במשפט אחד מנצח-
המקום הזה לנצח יהיה המקום שלי ושל רן!
המקום שישאיר בי לעד זכרונות מתוקים וטובים מאותו ערב קסום של הוולנטין דיי ! *-*''
עריכה: הזמנתי תור לאורתופד לעוד שבוע ב28.2 בשעה 6:37 בבוקר (מי בכלל היה מאמין שרופאים מתחילים לעבוד בשעות כול כך מוקדמות של הבוקר!? אלה שעות מזעזעות ונוראיות ממש ללכת להיבדק!)
כדי שיבדוק את הרגל שלי ומה פשר הכאבים הנוראים האלה ועל הדרך אשאל אותו על הכתף שלי( איפה שנחבלתי אז מהנפילה) ואשאל אם אני יכולה לחזור לרכב (למרות שעדיין קצת כואב לי) או שכדאי לחכות עוד חודש בשביל זה.
ואז כשתהיה לי תמונה מלאה לגבי הכתף והרגל , אני אדע מה לעשות עם הרכיבה.