חייבת לציין שכתבתי על עצמי מגוף שלישי, ומה שלבשתי בסיפור, זה מה שאני אלבש ביום ראשון בערב! אין לי כבר סבלנות לחכות! אני ממש מתרגשת! *-*''
בסוף, רק תגידו לי, אם התיאור עבר, אם הצלחתי לתאר את עצמי כמו שצריך או אם צריך להוסיף או להוריד.
בקיצור הצעות לשיפור אם יש כמובן :)
לקראת וולנטין דיי
שנים שהיא הייתה מלאה בשנאה ומרירות שעטפו אותה, והרסו את
ליבה.
שנים שהיא חשבה מה הטעם ביום הזה המקולל הזה!? מזה בכלל
היום הדוחה והמגעיל הזה!?
למה אנשים מתנשקים לי מול הפנים!? שייקחו לעצמם חדר!
אני שונאת ומתעבת את היום הזה בשנה!
אבל עכשיו, הכול השתנה.
ניתנה לה הזדמנות חדשה , לחוות את היום הקסום הזה מצורה
שלילית ורעה, לצורה חיובית וטובה.
עכשיו יש לה את האפשרות לאהוב ולהרגיש נאהבת.
להיות שמחה, זוהרת, מאושרת ויפה.
היא תכננה את הכול לפרטי פרטים: מה תלבש, איך תתארגן, איך
תתאפר, מה יהיו התגובות, איזה נעליים תנעל, איזה צבעים, איזה שרשראות, איזו
תסרוקת, איזה צבע אודם, איזו עליונית, באיזה צבע, האם נעליים רגילות או עם עקבים,
ולא משנה מי יגיע, העיקר לא לצפות, ולהיות יפה ומיוחדת בעיקר בשביל עצמה.
להרגיש שהיא מסמר הערב הבולטת של הקבוצה.
אני הולכת להפיל את כולם מהרגליים! היא חשבה לעצמה.
הם הולכים להיות המומים והתגובות יהיו טובות! אני כבר ממש
מחכה לערב הזה!
היא עמדה מול המראה, עומדת ביציבות , ונחושה.
ליבה פעם במהירות , והיא בקושי נשמה.
הם הולכים להיות מופתעים! חסר לאחד מהבנים שהוא לא יגיע!
וגם אם לא, לפחות
אצא עם אחד מהם.
עם מי שכן יגיע לקבוצה, ולפחות אהיה ממש יפה! ומיוחדת
בעיקר.
היא נשמה עמוק, והביטה על עצמה-
על גופה היא לבשה שמלה שחורה חלקה, שהדוקה, אבל לא מאוד , על בטנה.
היא אוורירית מלמטה , והדוקה מעט מלמעלה.
וחושפנית באזור שבין הצוואר לחזה שלה.
לרגליה , לבשה גרביוני תחרה שחורות עם דוגמה של וורדים
שחורות.
מעל השמלה , היא לבשה עליונית אדומה שנראתה מאוד רשמית
עליה.
ולכפות רגליה, נעלה
מגפי בורדו קטנות עם עקב קטן ,
שנוח יחסית ללכת איתו.
שערה השחור אדום, היה חלק ,והחליק בצורה ישרה ומושלמת לשני
צדי כתפיה.
הקצוות האדומים של שערה
חדים וישרים , ונמצאים בקו ישר במקום שהיא רוצה אותם.
לצווארה היא ענדה את שרשרת הכסף החדשה שקנתה והתאימה לשמלה
ולעליונית האדומה שלה.
כשסיימה להתלבש, הסתכלה על עצמה שוב במראה, ונשמה עמוק אני
הולכת להפתיע אותם ובגדול! בבגדים האלה , הם עדין לא ראו אותי ואני הולכת להשאיר
אותם פעורי פה!
חיוך מנצח נפרש על פניה והלב שלה דהר.
עכשיו נשאר לאפר את העיניים, ואת הפה , וקצת סומק על הלחיים,
ובושם, והיא מוכנה לצאת לערב הגדול , המרגש, והמאושר בחייה עד כה.
היא לקחה את העפרונות הכחול והשחור שלה, והתחילה לצייר קו
כחול כהה מעל העין החומה שלה, וקו שחור בתוך קו המים של העין שלה.
ואז היא לקחה את המסקרה השחורה שלה, והתחילה להבריש את
ריסיה הקטנות כלפי מעלה, כך שהן נצבעו בשחור והתארכו קצת יותר מהרגיל.
הופכות שחורות וארוכות בצורה מושלמת.
כשסיימה, היא לקחה עוד נשימה.
כול הגוף שלה רעד מהתרגשות , שהיא הייתה צריכה רגע לשבת
ולנוח.
להבין, לעכל, להרגיש, לדעת מה קורה איתה.
שלא תלך לאיבוד בתוך
עצמה ובתוך הרגשות שלה.
היא כבר כמעט הייתה מוכנה.
השיער היה נקי ומבריק, השמלה ישבה בצורה טובה ומהודקת על
גופה, העליונית האדומה, כיסתה את כתפיה החשופות, והמגפיים כבר היו נעולות לכפות
רגליה שהיו מכוסות בתחרה שחורה מלמטה למעלה.
אחרי נשימה נוספת, היא קמה על רגליה, התייצבה מול המראה,
לקחה את האודם האדום המיוחד שקנתה, ומרחה אותו בעדינות ובזהירות על שפתיה הקטנות,
וכשסיימה, הכול כבר היה מוכן ומושלם.
היא פנתה למדף הבשמים שלה, התיזה כמה טיפות בושות על צווארה, שערה, וגופה, וקצת דאורדורנט בשביל
המגע הסופי.
זהו! עכשיו היא הייתה מושלמת, מוכנה ומזומנה לקראת הערב
הגדול של חייה.
היא הכניסה כול מה שהייתה צריכה לתיק החדש שקנתה , ועשיו
רק נשאר לצאת מהבית, להגיע לקבוצה,
ולהדהים את כולם בבגדים המדהימים שלבשה.
אין לה ספק שאת המראה הזה, המיוחד והמדהים הזה, הם לא ישכחו
כול החיים שלהם.
אומנם היא היחידה שעושה רעש ומהומה, אבל בשבילה היום הזה , הוא מאוד משמעותי.
אחרי שנים של שנאה, ותיעוב וכעס ,ומרירות, מגיע לה לחוות את
היום הזה בצורה חיובית.
ליהנות כמו כולם ולהרגיש יפה ונאהבת על ידי כולם.
היא עושה את זה
בעיקר בשביל עצמה.
תיקון של שנים של עצבים ותיעוב עצמי ודחייה וגועל, היא זוכה לשנות את הרגשות השלילים שלה,
לרגשות חיוביים, עוצמתיים, מרגשים, טובים, ומלאי כוח ויופי.
היא זוכה להיות שמחה ומאושרת, זוכה להתרגש מחדש, זוכה
להרגיש יפה ומיוחדת ביום שכול כך שנאה ורצתה שרק יעבור במהירות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
