my cold evil world!

ניסיתי להסתכל על מה שקרה לי באותם רגעים באמבטיה ולנסות להעביר את התחושות, הפעולות והמחשבות והרגשות לתוך סיפור.

לא יודעת כמה הצלחתי הפעם אבל לפחות ניסיתי.

תהנו.

רגע של טירוף

ירח מלא בשמיים, רוחות חזקות קרות, מנשבות בחוץ בעוצמה.

העולם החשיך.

האפיל.

פנסי הרחובות מאירים באורם הכתום והבוהק.

היא מחכה כבר שעה למקלחת החמה שלה,

שעה של המתנה.

שעה של חוסר סבלנות.

שעה של אי שקט.

שעה של מתח  ועצבים.

שעה של תסכול וכעס.

מתי יהיה לה כבר מים חמים מספיק כדי להתקלח!?

כשהיא כבר נכנסת להתקלח, היא מגלה  שזרם המים לא חזק מספיק,

והמים החמים שקיוותה  שיהיו לה, לא חמים כמו שחשבה.

לעזאזל! לעזאזל! לעזאזל! מה תעשה עכשיו!? היא לא תחכה עוד שעה כי המים הרותחים שהיא רוצה, פשוט לא יגיעו! לא יעזור שום דבר!

והיא רוצה להתקלח דווקא היום!

היא פשטה את בגדיה החמים, ונכנסה לעמוד מתחת לנטיפי  המים הדקים והחמים שנשרו וטפטפו על גופה הקפוא.

בהתחלה המים היו נעימים עד ש...

היא התחילה להתפתל כמו נחש,

התחילה לשרוט את עצמה מעט. משאירה סימני ציפורניים אדומים על עורה הלבן.

היא קפאה מקור, יודעת שאין לה הרבה זמן  עד שלא יישארו לה בכלל מים , והיא תקפא למוות.

היא ניסתה לכוון את הדוש כך שזרם המים החמים הקלילים , ייפול היישר על ראשה ועל כול גופה.

אך המים לא הספיקו.

הזרם לא היה חזק מספיק, והמים לא היו חמים כמו שרצתה.

אבל גם לא קרים מדיי.

ציפורניה מתחילות לשרוט בטירוף את כול חלקי גופה- זרועותיה, בטנה, אזור החזה, הרגליים, הצוואר, שוב החזה והבטן, המותניים, הגב, כול מקום חשוף אפשרי.

רגלה השמאלית רוקעת חזק במשטח האפור של האמבטיה,

מיבבת, רוצה לבכות, אוחזת בעצמה, שורטת כמו משוגעת ללא הרף,

מרגישה  את שד הקיפאון תוקף אותה ומטריף אותה.

גורם לה לרגע להתנהג כמו נערה אוטיסטית  עם בעיות נפשיות שלא מסוגלת  להתקלח ולהתמודד עם חוסר מים חמים.

היא מרגישה לא בנוח עם עצמה.

לא מזהה את עצמה יותר  בהתנהגות המטורפת והחדשה הזאת.

מי היא בכלל עכשיו?

למה היא מתנהגת כמו ילדה חסרת שליטה?

כמו ילדה קטנה!?

מה עובר עליה!?

למה היא מתפתלת ככה ולא יוצאת מהאמבטיה!?

למה היא שורטת את עצמה בכזאת פראות!?

מה לא בסדר איתה!?

כול גופה מכוסה שריטות אדומות רק כדי להעביר את תחושת הקיפאון מהגוף שלה.

הדמעות זולגות מעיניה והיא חושבת מה לעשות-

לחפוף או לא לחפוף? לחפוף במהירות שמפו שמפו ואז מרכך או רק מרכך? אין לה מספיק מים חמים. אין מספיק זרם.

ומה עם הגוף?

לוותר עליו או לסבן אותו?

בהחלטה של הרגע, וכדי להפסיק לשרוט ולהכאיב לגוף שלה בצורה כזאת אלימה ואכזרית, היא החליטה לחפוף בטירוף את ראשה עם מרכך.

היא לקחה את הבקבוק הלבן , ושפכה מעט ממנו , נוזל לבן על כף ידה , ומיהרה לשפוך אותו על ראשה לפני שלא יישארו לה מים לשטיפה.

ציפורניה חופרות, מסבנות, חופפות, מעסות בטירוף את שערותיה , וראשה בצורה  כזאת , שהיא ממש לא הכירה את  אופן פעולותיה  באותו הרגע.

מה לעזאזל נכנס בה!? אילו שדים נכנסו לה לתוך הראש!?

היא משוגעת!

מטורפת!

פסיכית!

ככה לא מתנהגים!

ככה  מתנהג אדם שיש לו הפרעה נפשית והוא לא מסוגל לשלוט על עצמו.

ככה מתנהג אדם שצריך עזרה. שמישהו ישלוט בו.

למה היא מתנהגת ככה עכשיו?

כשהיא מסיימת להטריף ולכסות את ראשה במרכך, היא ממהרת לשפוך מעט סבון  גוף על רגליה, איבריה האינטימיים מאחורה ומקדימה, ואז ממהרת לעמוד מתחת לדוש, בטיפות הזרם המים החמים שעוד נותרו לה,

ומתחילה לסרק ולהבריש בטירוף את שערה לאחור, להוריד ולא להתיר שום טיפת מרכך על שערה השחור אדום.

הגוף שלה רועד, נמצא בהיסטריה, פאניקה, שיגעון, הוא חבול ,שורף, שרוט כולו בסימני ציפורניה החדות.

שבילים אדומים של ציפורנים מהלכים אימים על כול הגוף שלה.

מה היא עשתה לעצמה?

איך היא הגיעה למצב הזה שהיא משתוללת כמו חתולה  בהתקף  פאניקה של שריטות!?

זאת לא היא!

זאת מישהי אחרת שתפסה את מקומה.

בדרך כלל הייתה סותמת וסובלת בשקט,

אבל הפעם, משהו נכנס בה.

משהו פראי ואפל קפץ לתוכה וערער את כול השלווה הנפשית שלה.

הפך אותה לנערה עם הפרעה  נפשית קשה מאוד.

לנערה חסרת שליטה שלא יודעת להתמודד עם מקלחות שיש בהן פחות זרם ופחות מים חמים.

היא חייבת לסיים ולצאת משם, אחרת תזיק לעצמה עוד יותר.

היא מיהרה לשטוף את שערה כמה שיותר מהר, להוריד את הסבון מגופה, סגרה במהירות את המים, יצאה מהאמבטיה, לקחה את  הבגדים האפורים שלה, התלבשה בחלוק הכחול שלה , ויצאה משם בדמעות לחדר שלה.

מרגישה את שד הקיפאון אוחז בגופה, בראשה, בתודעתה, בעיניה, במחשבותיה, בידיה שמנסות לשרוט שוב את עורה הלבן באזור הוורידים.

ללא ספק היא לא שלטה בעצמה.

הרגישה שהיא איבדה את עצמה לגמרי.

הפכה למפלצת משוגעת , חסרת  כול שליטה.

עכשיו כשהיא בחדר שלה, היא רק צריכה להתנגב, לנשום עמוק, להתחמם, לשים פיג'מה נקייה וחדשה, לייבש את שערה בפן, ולחכות שהטירוף ישקע. ייעלם.

שהגוף שלה יפשיר , יתחמם, ואז תוכל להירגע, לחשוב בהיגיון, והיא תהיה בסדר גמור.

האם הייתה במצוקה נפשית באותם רגעים?

האם הפעם לירח המלא הייתה השפעה חזקה וחדשה עליה?( מה שבדרך כלל אף פעם ובחיים לא קרה לה עד עכשיו).

או שאולי היא סתם התחרפנה ולא הייתה מסוגלת לעמוד בקיפאון ובחוסר המים שהיו לה?

הכול היה אפשרי, והיא לא ידעה בדיוק להסביר לעצמה מה קרה לה שם.

היא רק שמחה שזה נגמר, ועכשיו נותר לה לחכות עד שתפשיר ותחזור לעצמה.

זה כול מה שהיא צריכה.

עד מחר היא כבר תהיה בסדר גמור.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הסיפור אמיתי לחלוטין!