כותרת משעשעת בחרתי לפוסט הנפלא הזה ( בהמשך תבינו למה).
אז יצאתי לפגישה השנייה שלי עם עידן בתלן אביב.
היה יום יפה בחוץ ומזג אוויר טוב , אז ניצלנו את זה כדי להיפגש.
(הייתי יומיים בבית בלי לעשות כלום, אז שמחתי שנפגשנו).
יצא ששנינו איחרנו קצת.
אני הגעתי קודם וחיכיתי לעידן בערך 10 דקות או משהו כזה.
לבסוף הוא הגיע ודיברנו קצת, וקבענו ללכת לאותו בית קפה שהלכנו אליו בראשון אחרי הקבוצה.
אז אנחנו מתחילים ללכת , ומתקדמים, ואיכשהו, בלי ששמנו לב,
אנחנו מוצאים את עצמנו הולכים בין עשרות אנשים בתוך השוק הסואן והעמוס של תל אביב.
אנחנו נטמעים בתוך האנשים ואני אומרת לעידן בצחוק חצי הלם ' איך זה קרה? איך הגענו פתאום לשוק?' זה היה כזה הזוי.
כנראה שהפעם פנינו בפנייה אחת ונכנסנו איכשהו לתוך השוק וזה היה הזוי לחלוטין!
כול ההליכה בשוק אני חושבת לעצמי איך זה קרה? איך הגענו פתאום לשוק?
ואני שואלת את עידן ' אתה נהנה ללכת בשוק?''
והוא לידי מהנהן ואומר שכן.
ואנחנו הולכים בתוך האנשים, ואני אומרת לעידן להתחיל לעקוף אנשים, כי היו אנשים שהלכו ממש לאט ואמרתי לו שאם לא נעקוף אותם, אז בחיים לא נתקדם.
אז הסתכלתי קצת על השוק ועל האנשים ונזכרתי שהייתי שם כמה פעמיים עם אימא שלי,
ועידן נהנה ללכת איתי ולבסוף יצאנו מהשוק ופנינו לרחוב של בית הקפה.
נכנסו והתיישבנו, ואני הרגשתי שיותר נעים לי לשבת בבית הקפה בבוקר מאשר בערב.
בבוקר יש יותר חיים בתל אביב וגם רואים את הבניינים ואת האנשים וזה נחמד יותר.
רגוע יותר ושקט.
אז הזמנתי בתור התחלה סלט בריאות בלי גבינה וכוס מיץ תפוזים,
ועידן הזמין אספרסו קטן.
אני חושבת שעוד בהתחלה הוא אמר לי שהיום הוא משלם עליי.
שאלתי אותו ' למה? ' (הבאתי כסף ולא היתה לי בעיה לשלם על עצמי. התכוונתי לשלם על עצמי)
והוא ענה ' שהיום הוא רוצה לשלם עליי'.
אז אני מניחה שהתשעשעתי ברעיון שהיום הוא משלם עליי ,ולא חלה עליי חובת התשלום על מה שאני הולכת להזמין.
לא ניצלתי את זה לרעה.
הזמנתי רק סלט ומיץ תפוזים.
אז התחלנו לדבר, ואני אכלתי בנינוחות, נהנית מהמחשבה ומשתעשעת ברעיון שהיום אני לא צריכה לדאוג לתשלום, וזה גרם לי לחייך ולהסמיק ולאכול בשלווה ובשקט ,ולשם שינוי ליהנות ממה שאני אוכלת בלי לחץ.
איכשהו זה עשה לי טוב בגוף.
כלומר הפתיע אותי שהוא רצה לשלם עליי וזה החמיא לי מאוד.
אף פעם לא שילמו עליי (הורים וחברות זה לא נחשב).
אז אמרתי ' בסדר. אם זה מה שאתה רוצה'. לא התכווחתי.
הוא רצה לשלם ושאלתי ואמרתי לו שאני יכולה לשלם אבל הוא התעקש לשלם עליי, אז בסדר.
בהמשך הרגשתי שלא נעים לי שרק אני אוכלת ועידן לא אוכל , אז אמרתי לו ' עידן תזמין משהו! תאכל גם. לא נעים לי שרק אני אוכלת'.
אז הוא הזמין מרק עגבניות ואכל גם.
אז היינו שווים.
שנינו אכלנו.
והיה לי מאוד כייף.
כול אותו הזמן פשוט נהניתי מהמחשבה שהוא משלם עליי, שהוא רצה לעשות את זה.
ההרגשה הייתה מוזרה אבל נעימה מאוד בגוף ובראש.
הייתי שקטה מאוד ולא לחוצה.
היה לי חופש בתוך הגוף אני חושבת.
וגם עידן מאוד נפתח איתי היום, ודיבר ושיתף וצחק,והרגיש מאוד טוב עם עצמו היום.
פעם ראשונה הוא קצת פחות דיבר,
והיום( פעם שנייה) זה השתפר.
הוא כנראה מרגיש מאוד בטוח ובנוח איתי בכדי שיהיה לו קל להיפתח ולדבר.
נו מה לעשות, זה קסם המשיכה שיש לי על אנשים לטוב או לרע,
והקסם הזה משפיע לטובה על עידן, וגורם לו להיפתח ולדבר איתי ואני שמחה על כך.
באיזו שלב, הוא עשה משהו שממש הפתיע אותי ולא ידעתי איך להגיב אליו.
אנסה לפרט ולתאר את הרגע הזה-
הוא ישב מולי והביט לתוך עיניי ,וחייך חיוך נעים.
כשאז הוא הניח את זרועו העבה על השולחן החום, ופתח את כף ידו לרווחה.
הסתכלתי על כף היד הלבנה הפרושה לפניי ותהיתי לעצמי אוקיי. מה אני אמורה לעשות עכשיו?
חייכתי, ובאינסטינקט הראשון פשוט הנחתי את כף ידי שלי בתוך כף ידו, והרגשתי שזאת מחווה מאוד אינטימית ורומנטית.
כאילו אנחנו בני זוג שמחזיקים ידיים בפעם הראשונה.
אחזתי בידו, הפניתי את ראשי שמאלה, הסתכלתי על החלון וחייכתי.
הרגשתי, ברגע הזה, שיש מי שאוהב אותי, שיש מי שאכפת לו ממני מספיק כדי לעשות את המחווה האצילית הזאת למעני.
וזה היה נעים.
לא רציתי שהרגע הזה ייגמר.
לא ידעתי מזה אומר מבחינת עידן, אבל מבחינתי זה היה רגע שאנחנו שלובים אחד בשני, ועולים עוד שלב. מתקדמים עוד צעד במה שמתחיל אולי לקרות בינינו.
אני עוד לא יודעת לאן זה יילך,
אבל כשהיד שלי הייתה בתוך הידו שלו, הרגשתי שזה פשוט אומר הכול.
שהוא נהנה איתי
וטוב לו איתי
והוא מרגיש בטוח ומוגן איתי.
הוא לא היה צריך להגיד כלום.
הרגע הזה אמר הכול. פשוט הכול.
לפעמיים לא צריך להגיד כלום.
לפעמיים רגע אחד קטן של מגע בין שני אנשים , אומר הכול.
ואחרי הרגע הקטן והנעים הזה, המשכנו לאכול ולדבר.
דיברנו קצת על הקבוצה, על חברה שלו, על מזג האוויר, על איך עבר השבוע שלנו.
זה שאני לא רוכבת ושהכתף כואבת לי ( קמתי עם כאבים נוראיים בכתף היום).
ואחרי שסיימנו לאכול , עידן שילם עליי, והחלטנו מה לעשות.
הוא ליווה אותי עד לתחנה , והוא אמר שהוא הולך להסתובב בסנטר לפני העבודה.
סיימנו בערך ב13:00 לאכול.
יכולתי להצטרף אליו.
היה לי זמן אבל הכתף כאבה לי ולא הרגשתי מספיק בנוח להמשיך להסתובב בתל אביב .
אז הוא המשיך לסנטר, ואני עליתי על האוטובוס (שבדיוק הגיע) הביתה.
חזרתי בחיוך ובהרגשה ממש טובה!
היה לי כייף בגוף!
מין אנרגיית חיים כזאת שמילאה אותי בהרגשה טובה שגרמתי לעידן ליהנות איתי היום.
כשחזרתי הוא שלח לי הודעה שהוא מאוד נהנה איתי היום, וגם ראיתי את זה עליו.
שהוא נהנה והיה משוחרר איתי.
הרגשתי את זה גם.
היה לי כייף איתו.
ומה שנקרא פעם שלישית גלידה!
כי תמיד אומרים על אנשים שניפגשים פעמיים, שפעם שלישית זה יהיה מפגש על גלידה.
עברנו בדיוק ליד גלידרייה ורציתי להגיד לעידן ' פעם שלישית גלידה' ולצחוק על זה בכייף אבל לא אמרתי.
לא רציתי לפתח ציפיות.
הרי נפגשנו פעם אחת,
והיום נפגשנו שוב,
אז פעם שלישית גלידה XDDD
אבל היה יום כייפי ומהנה ומזג אוויר טוב.
ניצלנו את היום הנעים הזה כי שבוע הבא הולך להיות ממש קר (בין 4-6 מעלות) ויהיה קר מאוד וגשום ולא בטוח שנוכל להיפגש.
אז היום הייתי פנויה , וגם ככה הייתי בבית יומיים, אז הסכמתי, יצאנו ונפגשנו והיה כייף!
אגב, אם הבחור (בלי קשר לעידן עכשיו, באופן כללי) רוצה לשלם על הבחורה בפגישה השנייה שלהם, מזה אומר?
זה אומר משהו?
לרגע זה הרגיש לי כמו דייט ( למרות שזה לא עלה בשיחה) שאני רוצה לשלם על מה שאני מזמינה, אבל עידן החליט שהיום הוא משלם עליי.
מוזר.
בכול אופן, לפני שעליתי לאוטובוס, לקחתי אותו בידו, קירבתי אותו אליי וחיבקתי אותו חיבוק חם ואוהב.
קצת כמו שמחבקים דובי או ילד קטן שהוא ממש חמוד.
ככה זה הרגיש.
לא יודעת מה קפץ עליי, הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה.
שאני צריכה להיפרד ממנו בחיבוק קטן.
ובדרך אמרתי לעצמי אי אפשר שלא לאהוב את עידן. הוא כמו ילד קטן וחמוד שאי אפשר לא לאהוב.
וחזרתי הביתה.
הכתף הרגה אותי ועדין הורגת וזה מעצבן אותי.
אני צריכה להתאמן יותר עם המשקולות ולחזק את הכתף שלי.
אחרת היא לא תעבור.
עכשיו יש בתוכי אנרגיית חיים שהתעוררה ואני לא יודעת מה לעשות איתה.
סביר להניח שאלך לאכול משהו ואז אלך לקרוא קצת ולנוח והיא תעבור.
לפחות אלך לישון בהרגשה טובה ששוב שימחתי את עידן והיה לנו כייף ביחד
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
