אז לא היה לי מחשב יומיים( שישי שבת) וזה היה נורא. ממש נורא.
טוב לא ממש נורא כי עניתי לכולם ממחשב אחר ועקבתי על הבלוג מהנייד שלי, וקראתי קצת ונחתי הרבה (זוכרים שנפלתי כן?)
אני כבר לא זוכרת איך זה להיות על מחשב.
אבל לפחות הניתוק מהמחשב הרגיע את הדחף הפראי שלי לשבת על המחשב ולעדכן כול כמה שעות מה קורה איתי.
אז הייתי חסרה למישהו?
מישהו התגעגע אליי?
אני פחות או יותר בסדר.
התעוררתי הבוקר עם הכאבים בצד שמאל של הכתף (איפה שנפלתי וחטפתי מכה)
וכואב לי ממש ואין לי כוח לזוז אבל אני חייבת לצאת היום.
יש לי את הקבוצה בערב ואני מחכה לשמוע מהמדריך מה הוא חשב על המשימה שהוא נתן לי - במשך שבועיים, כול יום בשעה שמונה בערב , לספר לו דבר אחד טוב שקרה לי.
ואתמול זה היה היום האחרון למשימה.
למי אספר עכשיו את הדברים הטובים שקרו לי כול יום?
אולי אאסוף את זה לעצמי ואעלה לבלוג כדי לזכור ולראות מה עברתי כדי שהרע לא ישתלט.
בכול מקרה,
בזמן הזה רציתי להודות לפי קיי ולקירי וליגואר בעיקר על התגובות ועל זה שעקבתם והגבתם!
המון תודה!!!
ראיתי את זה ולא שכחתי אף אחד ממכם.
אתם מדהימים!
הרגשתי שהיה באווירה של הבלוג שלי המון אהבה והרבה כוח, עכשיו אני מתחילה לשים לב לזה.
וזה משהו שהוא חדש לי.
לא רגילה לקבל אהבה וכוח ממגיבים וותיקים ואפילו חדשים יחסית.
אז תודה!!
המון תודה!!
וקירי, אתה יכול להחליף פוסט .
אני אקרא את הסיפור מבטיחה!!
אני רק צריכה להתאפס על עצמי , לספר על היום בקבוצה, לעשות שיעורי בית, ומקווה להגיע סוף סוף לפרק 8 שלך שמחכה לי כבר שבוע שלם שאקרא אותו ( לא בסדר אני).
בקיצור, עדיין כואב לי וקצת קשה לי לזוז,
אבל אני מחלימה ומתחזקת לאט לאט.
ואני עוד צריכה לעשות לעצמי סיכום של 2015 כי עברתי באמת הרבה.
אז תודה לכולם על התגובות ועל הדאגה ועל החום והכוח והאהבה!!
אתם באמת נפלאים!!
3>>>>
ובערב יהיה פוסט על הקבוצה.