הייתי אמורה לרכב עוד שעה בערך, להתארגן ב17:30 ולצאת מהבית ב18:00 כדי להגיע ולרכב ב18:30.
אז הלכתי לישון שעה וב17:00 בערך התקשרו כנראה מהחווה (לא הספקתי לענות) ואז אבא שלי התקשר כדי לברר אם מתקיימים שיעורים ו...
הפתעה לא הפתעה ואולי אכזבה- אין שיעורים. לא רוכבים.
ולא בגלל הגשם כי אין גשם.
כנראה בגלל מזג האוויר שלוקה בלקות ראייה.
כי ראיתי בווינט שסגרו את שדה דב לטיסות וסגרו גם את נתב''ג לטיסות.
אז הנחתי שבגלל האובך שיש בחוץ, סגרו וביטלו הכול היום כי לא רואים כלום.
איך זה קשור לרכיבה? אני לא יודעת.
לי לא הייתה בעיה ללכת ולרכב עכשיו, כי גם כשהיה חמסין של 40 מעלות בחוץ ולא היה אוויר לנשימה, קיימו באותו יום רביעי שיעורים ואני הלכתי ורכבתי למרות החום נוראי.
אז למה עכשיו מבטלים?
יוצא עכשיו שלא רכבתי שבועיים שלמים כי גם בשבוע שעבר לא רכבתי וזה היה בגלל הגשם.
כנראה שזה לא היום שלי.
אם אני לא בחווה אז אני גם לא רוכבת.
אני לא כועסת ואני לא מופתעת.
הכנתי את עצמי למשהו כזה שיכול לקרות שלא יהיו שיעורים בגלל מזג האוויר.
זה כן קצת מאכזב אותי כי רציתי לרכב. קצת להזיז את הגוף ולהחזיר לעצמי קצת אנרגיות ולהוציא אותן מכול השבוע.
איכשהו אני רגועה.
רגוע לי בראש.
אין לחץ או מתח.
מין אופוריה משונה ושקטה כזאת בראש.
אולי אדישות.
כרגע אני מרגישה אדישה.
לא מתרגשת שאין רכיבה.
לא יודעת. זאת הרגשה מוזרה כזאת.
שהכול בפנים רגוע ושקט.
מעניין מה זה...
אולי כי רק התעוררתי מצלצול הטלפון לפני חצי שעה והראש והגוף לא מבינים איפה הם נמצאים או מה הם מרגישים.
זאת בערך אותה ההרגשה כשאני מתעוררת בבוקר.
להכול בגוף שלי לוקח כמה זמן להתניע ולהתעורר ולהבין מה הולך סביבו.
זאת אולי כנראה ההרגשה שאני מרגישה עכשיו.
שהכול עוד רדום כזה , ולכן אני לא מתרגשת שאין רכיבה היום.