my cold evil world!

יוצאת החוצה,

השמיים קודרים.

אפלים.

מכוסים בעננים אפורים מלאים וכבדים.

מביטה בהם.

מתפללת שטיפות גשם קטנות ירדו וישטפו את כול הרוע ממני.

ישטפו את האדם הנורא והמקולל שאני.

רוח קרירה מנשבת.

אני לבד.

בלי חברים טובים שיעזרו.

בלי תמיכה.

רק אני והשדים והחלומות המשונים שטורפים את דעתי.

החלום הראשון היה חלום השכחה שבו סבתא שלי שכחה אותי ולא הכירה אותי,

החלום השני היה חלום החברות שבו התחברתי עם ילדה שלא הייתה חברה שלי

החלום השלישי היה חלום ההברזה שבו חלמתי שאני קובעת עם חברה חדשה והיא לא מגיעה.

והחלום הרביעי והגרוע מכול שערער אותי היה החלום הלסבי שבו חלמתי שאני שוכבת עם בחורה , מנשקת אותה חזק, והיא גורמת לי לגמור ממש חזק ואני נהנית מזה.

אני לא לסבית! אני לא לסבית! אני לא אוהבת נשים ואני ממש שונאת גברים!!!!

אני שונאת את עצמי  כול כך

יצאתי החוצה ורציתי שהגשם יבוא.

ישטוף את כול המהות המזוהמת והרעה שלי.

אי יציבות תקפה אותי שוב.

הרגשתי ממש רע עם עצמי.

הבדידות והשקט עטפו אותי באפלה קרה.

השאירו לבד.

תוהה היכן  הגשם? למה הוא לא יורד?

אני כול כך רוצה שהוא ישטוף אותי, ינקה הכול ויהפוך אותי לאדם חדש ונקי.

אדם טהור ונקי יותר.

אך לעת עתה הוא אכזב.

הוא לא בא.

רק הרוח הקרה נשארה לעטוף אותי באפלה הקרה.

אני בן אדם  רע. רע מאוד.

אני מרחיקה את כולם ממני.

המצב שלי מתערער. שוב.

מושך אותי לתהום של התחתית הכי אפלה שיש.

מושך אותי למטה.

השדים מורידים אותי למטה.

גורמים לי להיות עצובה.

להרגיש מתה מבפנים.

אני לא רוצה שהם יעזבו אותי.

הם שומרים עליי מכול רע.

הם חברים שלי.

טובים יותר מכולם.

הבדידות נפלה עליי. אולי דיכאון קל.

אני כבר לא יודעת.

אני רק יודעת שאני רוצה את הגשם שיבוא וישטוף ממני את כול החלומות המשונים והמוזרים שחלמתי.

שיטהר וינקה את הלב הסורר והכואב שלי.

שיגרום לי להרגיש טוב יותר.

חיה יותר.

אני רוצה את החורף!!!

את הגשם!!!

את הקור!!

את הרוחות הקרות!!

אני רוצה להרגיש טוב! להתייצב!  להתחזק!

להרגיש את האפלה שוב.

שהשדים יישארו איתי עוד קצת עד שהכדורים יגיעו ( הלוואי שלא יגיעו).

אני רק רוצה שקט.

שקט נפשי.

זה מה שאני רוצה.