my cold evil world!

מנסה לטפס בחזרה

עדיין בתחתית.

הדרך עדיין מעורפלת. מטושטשת. לא ברורה.

מנסה לחזור לעצמי מהאופל שעטף אותי בימים האחרונים.

שום דבר לא ברור. עדיין.

מנסה לצאת, לכתוב יותר, להבין מה טוב לי.

מה אני רוצה לעשות בהמשך.

אני עדיין כאן. עומדת.

מסתכלת סביבי, בוחנת, מחפשת, מנסה להבין אם לעולם הגדול  הזה , יש מקום בתוכי.

הכול כך מעורפל שקשה לי לחשוב.

שום דבר לא מסודר.

עדיין לא.

אפילו החזרה לכתיבה  מבולגנת ולא ברורה.

לא ברור לי מה הקו שאני צריכה ללכת  בו.

למה הכול חייב להיות  תמיד כול כך מסובך? כול כך קשה?

ואולי הכול פשוט ואני זאת שמסבכת הכול?

זאת תמיד אני.

תמיד!

הכול מסתובב והעולם ממשיך.

איתי או בלעדיי.

חיה או מתה, אנשים ממשיכים לחיות ולהתקדם.

מוצאת שאני מתקדמת לאט יותר מאחרים.

לוקחת לי את הזמן להבין לאן אני רוצה להתקדם.

מה יקדם אותי.

חייבת להתגבר על מכשולים.

לצאת יותר.

להפסיק לפחד ממקומות חדשים ומאנשים שונים.

להציב לעצמי השנה מטרות חדשות וברורות.

ליצור לעצמי תמונה ברורה של חיים חדשים.

למקד את הכתיבה. ממש למקד.

לא ללכת לאיבוד.

אני יודעת שאני יכולה להתגבר על כול המכשולים.

זה אפשרי.

כבר הראיתי לעצמי שזה אפשרי להתגבר על כול מכשול.

ועדיין...

אני מנסה לטפס בחזרה.

לא מוותרת לעצמי.

למה?

כי אני יודעת שאני יכולה.

שאני מסוגלת!

ועדיין...

אני מנסה לטפס בחזרה.

~~~~~~~~~~~~~~

מי שעדיין לא קרא את הסיפור החדש שהעליתי, מוזמן לקרוא ולהגיב כדי שאדע  אם זה טוב ואיפה צריך לשפר או להוסיף או מה אפשר לעשות הלאה.

אני עדיין לא סגורה על קו הכתיבה החדש שלי.

וכנראה שאני צריכה להתחיל לזרום יותר גם אם הרעיון הוא כמו שהעליתי היום בצהריים לבלוג (שנהניתי לכתוב אותו).

רק ככה אצליח לכתוב יותר ואראה באיזה קו כתיבה אני צריכה להתמקד.