משום מה זה יצא טיפה ארוך יותר ( שני עמודים) ממה שהתכוונתי.
בראש היה לי קטע ממש קצר של כמה שורות כדי להתמקד בקטע וברגע ובכתיבה זה טיפה התארך.
נו, שיהיה.
אהבה חותכת
'' לא! אל
תתקרב אליי!'' אני צועקת בעוצמה וגופי רועד.
'' אבל אני אוהב אותך'' הוא אומר , מתקרב, ופותח את
זרועותיו כדי לקבל אותי אליו.
'' אל תגיד את זה! זה שקר!'' אני ממשיכה לצעוק, אגרופיי
נקמצות ועיני נעצמות. דמעות יורדות והידיים רועדות.
'' אני לא משקר לך'' הוא ממשיך להתקרב.
אני לוקחת כמה צעדים אחורנית '' תתרחק'' הקול שלי רועד.
מאבדת שליטה על הרגשות שלי.
או שהוא צודק או שאני לא מסוגלת להתמודד ולקבל את
האהבה שלו אליי. מפחדת שאזיק לעצמי אם אתן
למישהו לאהוב אותי.
'' אני באמת אוהב אותך'' הוא לא מוותר לי.
'' אתה לא אוהב אותי'' אני אומרת במרירות וברעד '' אין דבר
כזה אהבה. לפחות לא בשבילי'' לוחשת בקרירות והקול שלי נשבר. הדמעות זולגות ללא
שליטה ואני מוציאה את הסכין החדה שלי.
עיני הדומעות מכוונות לזרוע שלי ואני רואה איפה אני צריכה
לחתוך כדי לסיים את הכאב הנוראי הזה שאני
מרגישה מולו.
איבדתי שליטה על עצמי ולא אכפת לי לפגוע בעצמי.
אם זה מה שיעצור את הכאב הנוראי שבלב שלי... הכול תקף
מבחינתי.
'' חכי'' הוא מנסה לעצור אותי. נבהל ממה שאני הולכת לעשות
לעצמי.
'' אמרתי לך להתרחק. אל תתקרב'' הקול שלי שבור ועיני דומעות
ללא הפסקה.
מניחה את הלהב החדה על הזרוע שלי. מתכוננת לחתוך כדי להפסיק
את הסיוט.
איך הוא יכול לאהוב מפלצת כמוני?
מפלצת מושחתת וזוועתית כמוני?
איך הוא מסוגל בכלל להגיד לי שהוא אוהב אותי!? זה לא
הגיוני!
לעזאזל! זה לא הגיוני!
זה פאקינג לא הגיוני!
אף אחד לא אוהב אותי, אז למה הוא כן?
איך הוא מסוגל ליכולת הזאת!?
לא! לא! לא! פשוט לא!!
שיתרחק! אסור לו לאהוב אותי! הוא לא יכול!
'' בבקשה אל תפגעי בעצמך'' הוא מתחנן.
הוא באמת חושב שזה מה שיעצור אותי?
'' אני לא מקשיבה לך! אל תנסה לעצור אותי!'' אני מנסה לצעוק
אבל קשה לי לדבר. הקול שלי צרוד וכואב.
אני מפעילה לחץ על הלהב בידי הרועדת ומנסה ליצור את החתך הראשון, בתקווה שזה יעבוד.
שזה יעצור את הכאב שבלב שלי.
'' תפסיקי!'' הוא צועק בהלם ומנסה לעצור אותי.
לפני שהוא מספיק להגיע אליי , אני עושה את החתך הראשון
בזרועי מבלי לחכות , משאירה פס דק ואדום שמתחיל לטפטף, משליכה את הסכין ארצה,
ואומרת בשיא הטירוף והרעד שלי ''אהבה חותכת'' מביטה בו ומתחילה לצחוק תוך
כדי הדמעות שיורדות מעיני.
איבדתי שליטה על הרגשות, על הגוף, על המחשבות, על הקול שלי,
הכול שבור ומרוסק.
לא ניתן לתיקון.
הגוף שלי רועד, קורסת על ברכי, צוחקת ובוכה בו זמנית.
המחשבות שלי בטירוף, ואני לא יודעת מה קורה איתי.
הוא עובד עצות מולי. לא יודע איך לעזור לי.
אף אחד לא יודע.
לא הוא, לא אחרים , ואפילו לא אני.
לא ברגע המטורף הזה לפחות.
אני רק כואבת, רועדת, צוחקת ובוכה. נותנת לטירוף ולשיגעון
לשלוט בי.
הכול רק כדי לא להרגיש כאב ולא לשמוע אותו שוב אומר שהוא
אוהב אותי.
אהבה חותכת .
עכשיו אני בטוחה.
עכשיו אני רואה.
עכשיו אני יודעת.
עכשיו אני מרגישה.
עכשיו אני שומעת.
אהבה חותכת.
~~~~~~~~~~~~
כשהקשבתי לשיר הזה, דמעות הגיעו לעיני והסיפור הגיע ביחד עם הדמעות.
זה הקטע שעבר לי בראש כשהקשבתי לשיר הזה.
ולא הצלחתי להבין על איזו נקודה בתוכי השיר הזה התיישב שגרמה לי לבכות פתאום.