my cold evil world!

גורל ותשוקה

רק דיברתי עליו בשיעור שלי  והנה, הוא נמצא איתי באותו הקו בחזרה הביתה.

זה חייב להיות הגורל.

ירדנו מהאוטובוס ונפגשנו.

הוא היה לבוש   בבגדיו השחורים , ומשקפי שמש שחורות עיטרו את עיניו, ואוזניות לבנות באוזניו.

הוא נראה כמו הסוכן החשאי של ג'יימס בונד בלבוש הזה ,  וכול כך סקסי.

רציתי לחבק אותו ופאק! רציתי כול כך הרבה יותר ממנו באותו הרגע.

סיפרתי לו שהתחלתי לעבוד בחווה והוא איחל לי בהצלחה.

הוא הסיר את האוזניות  מאוזניו , ושם לב ללק הלבן שחור שלי, בציפורניים.

אמרתי שאני צריכה להחליף והוא אמר  שזה ממש מתאים.

מדהים אותי , איך הוא תמיד שם לב לפרטים הקטנים שבי ולכול דבר קטן שחדש בי. אם זה לק או טבעת או  שרשרת או צמיד.  הוא שם לב לכול דבר שמתחדש אצלי.

אני אוהבת את זה אצלו. מחמיא לי מאוד.

אם לא העייפות של העבודה בחווה, קולו הנמוך והשורט, היה מחולל פלאים בגופי ומעיר אותי מינית לקראתו.

רציתי לצעוק מתסכול שהוא לא יכול להישאר איתי  או לבוא אליי, ולהיות איתי קצת.

אבל זה חייב להיות הגורל, שאולי קורא לי לחזור הביתה אליו.

הוא הבית שלי. תמיד היה, קבור שם עמוק במחשבות.

הוא הבית אני צריכה להיות איתו , אחרי שניסיתי קשרים רבים.

הוא מכיר אותי הכי טוב ויודע מה אני רוצה ואוהבת.

ועכשיו לעולם לא אראה אותו שוב ולא אדבר איתו.

פאק!!!

אני רוצה לצרוח. רוצה לראות אותו שוב, ולהגיד לו שאני רוצה אותו .

שיגע בי ויעיר אותי  כמו שרק הוא יודע לעשות.

נמאס לי לפחד ממגע איתו.

 התשוקה בוערת עכשיו, מבעד לעייפות הנוראית שעוטפת את הראש שלי ומשתקת את  הלב שלי.

זה הגורל וזאת התשוקה.

עכשיו, מה אני עושה עם זה?

גם אם אשלח הודעה לפגישה, הוא לא יענה לי.

הגוף שלי זועק אליו והוא לא כאן.

רוצה שיהיה כאן ויחולל בגוף שלי ניסים ונפלאות.

אני ארשה לו. לא אתנגד.

רק שיבוא ויהיה כאן... שממש יהיה כאן שוב.

לא ראיתי אותו הרבה זמן , וכול החושים שלי מתעוררים שוב רק מהרגע הקטן הזה באוטובוס.

גורל ותשוקה.

תשוקה וגורל, שני הדברים נשזרים אחד בשני.

מה יקה קודם?

הגורל  יפגיש אותנו שוב או שהתשוקה תשרוף את גופי, נשמתי וליבי עד כלות?

כול כך רוצה לראות אותו שוב, בלילה, בשקט, באינטימיות, רק שנינו, אני והוא.

איך אגרום לזה לקרות?

לא בטוחה שאני יכולה.

כול כך רוצה...

רק לחיות ולהרגיש שוב.

להרגיש את הגוף שלי חיי ונושם.

לחזור הביתה.

לאן שאני והגוף שלי שייכים באמת.

לחזור למקום המוכר והאהוב.

לחזור לאחד שמכיר אותי הכי טוב.

לידיד שלי.

לגורל ולתשוקה שלי.

למקום האמיתי שלי.

למקום הפראי והבטוח שלי.

לבית הבטוח שלי.

~~~~~~~~~~~~