נו? אז איך עבר היום הראשון שלך בקייטנה? כמו שאמרתי לך?
צדקתי?
עדיף שלא תשאל.
אבל שאלתי ואני רוצה תשובה. אל תתחמקי. תתמודדי. בשביל זה
אני כאן. שכחת?
לא שכחתי ואני יודעת.
אז תשתפי אותי. קרה משהו? מישהו נפצע? נפל? קיבל מכה? מה
קרה?
יותר נכון אני. עשיתי פאשלה של מתחילים.
מה כבר עשית?
לא משנה כמה ניסיתי להכין את עצמי ולבוא בגישה חיובית, ולא
משנה כמה ניסיתי להיות בסדר וקלילה, יצא שבסוף הייתי הכי לא בסדר ופישלתי ובגדול.
נו תגידי כבר מה עשית! אני לא אמור לנחש לבד. תגידי לי.
בבוקר, הסוס שלי ברח כשעזבתי אותו לרגע כדי לסגור את השער
ובצהריים טעות שנייה עם אותו הסוס באותו
היום כשניסיתי לעבור והעברתי אותו במעבר צר בין השער לרמפה והוא לא הצליח לעבור,
והוא נבהל והלך אחורנית וכולם צעקו עליי ונבהלתי וזה היה ממש נורא.
אה. זה הכול? כבר חשבתי שקרה לך או למישהו אחר, משהו.. זה
לא נורא. זה קורה לכולם. את לא צריכה להתייחס לאנשים האלה.
הדעה שלך מצטרפת לדעה של עוד 6 אנשים שאמרו לי את אותו הדבר
בדיוק כשסיפרתי להם את זה אבל אני לא יכולה
להניח לזה.
למה?
כי זה בחיים לא קרה לי! בחיים! אני מובילה המון שנים והם
סומכים עליי ויודעים שאני אחראית ועושה את העבודה.
בחיים לא קרה לי שפישלתי ככה בהובלה ועשיתי שתי טעויות באותו היום, שהיו יכולות לפגוע ברוכבים ובסוסים
אחרים.
מה הם יחשבו עליי עכשיו? איך אני אראה את הפרצוף שלי שם
מחר? אני מתה מפחד שזה יקרה לי.
כאילו לא הבנתי איפה אני נמצאת. ריחפתי איפשהו ולא הבנתי
שאני בקייטנה.
הראש שלי בבוקר ובצהריים פשוט לא היה שם ואני לא יודעת למה.
תפסיקי להיות דרמתית. הכול בסדר. אף אחד לא נפגע. אז צעקו
עלייך, אז מה? לדעתי הבחור הגזים באיך שהוא
דיבר אלייך. הוא לא היה צריך להגיד לך ' טיפשה! זה מגיע לך'. את לא החברה
שלו והוא בסך הכול רוכב בשנות העשרים של
חייו שיש לו סוס. מי הוא בכלל!? הוא אפילו לא מדריך שם!
למה את בכלל מתייחסת אליו?
ראיתי שהאחראית אמרה לך שהכול בסדר ושאת צריכה לבוא מחר ולא
לפחד. ושהיא סומכת עלייך ושהם צריכים אותך.
קדימה. את יכולה לעשות את זה.
אני מתה מפחד. לא מסוגלת להסתכל להם בעיניים. אני לא
יודעת איך אני אקום בבוקר ואכריח את עצמי
ללכת.
רק מובילים חדשים שלא יודעים להוביל, עושים את הטעויות
המטופשות האלה.
לא אני! אני וותיקה. אני יודעת איך להוביל.
אני ממש נבהלתי שזה קרה לי. רציתי לברוח משם בשנייה שזה קרה לי.
הרגשתי כול כך רע עם עצמי. זה אכל אותי מבפנים.
את לא סומכת על עצמך מספיק. בגלל זה נבהלת והרגשת רע. אבל
ראית, שישה אנשים אמרו לך שאת צריכה להגיע מחר ולשכוח ממה שקרה. כי דברים כאלה
קורים ומטעויות לומדים. את יודעת את זה.
אני יודעת אבל נבהלתי שזה קרה לי ודווקא ביום הראשון של
הקייטנה! התנהגתי כאילו אני מובילה חדשה
ולא אחראית שלא יודעת לשמור על הסוס ולא צריכה להידחף במעבר צר אם אין
אפשרות לעבור.
איפה בכלל היה הראש שלי לעזאזל!?
האשמתי את עצמי בהכול. ה היה פשוט נורא.
אני ממש מפחדת שזה יקרה לי גם מחר.
זה לא יקרה. ואת לא מספיק טיפשה כדי לחזור על אותה טעות
פעמיים, נכון? קרה מה שקרה, תלמדי ותשפרי.
את יודעת להוביל ועדין סומכים עלייך. הכול בסדר.
אולי, אבל זה עדיין יהיה נוראי להראות לי את הפרצוף שלי שם.
אולי אחטוף רגליים קרות ושוב לא אהיה מרוכזת וזה יקרה שוב?
תסמכי על עצמך קצת ותפסיקי להאשים את עצמך. כולם בסדר. אף
אחד לא נפגע ולא נפצע.
את לא צריכה להתעסק בזה יותר מדיי. כולם כבר שכחו.
מחר יום חדש.
תנשמי עמוק. את
זוכרת לנשום, כן?
כן. אני זוכרת. אבל אני ממש פוחדת.
שאולי זה ישפיע עליי ואני לא אתרכז.
בואי רגע נשנה נושא, איך היו הרוכבים שלך?
הרוכבים שלי? היו מעולים.
הובלתי שתי בנות ושני בנים.
הראשונה הייתה ממש חמודה ואני חושבת שכבשתי אותה בשנייה
הראשונה.
היא סמכה עליי ורצתה שגם מחר אהיה המובילה שלה.
נו? את רואה? כבר יש לך מעריצה אחת. זקפי זאת לזכותך. לא
חשבת שתצליחי ככה ביום הראשון שלך, נכון?
ממש לא חשבתי. הם
כולם ילדים חדשים שבקושי רכבו ולא היו בקייטנה הזאת בשנה שעברה.
אז אולי אתה צודק.
לפחות משהו טוב אחד יצא מכול היום הזוועתי הזה.
ואם אני לא טועה, גם היה לך שיעור מעולה על הסוס שהובלת
היום, נכון?
כן. אבל באמצע הקנטר, הארכובה שלי השתחררה , באתי למדריך
ואמרתי לו שמישהו בכוונה עשה לי את זה.
כי רק בבוקר הובלתי אותו עם האוכף הזה והארכובה הייתה בסדר
גמור.
אז מה פתאום, באמצע השיעור שלי , היא משתחררת?
מישהו כנראה ידע שאני הולכת לרכב עליו, וחיבל בארכובה בכוונה
כדי לנסות לגרום לי ליפול או משהו.
אל תתחילי לפתח תיאוריות קונספירציה הזויות. המדריך אמר שזה
היה ככה אתמול והוא סידר לך את זה.
בכול מקרה הראיתי
לך שני דברים חיובים שקרו לך היום:
אחד- יש לך רוכבת שכבר אוהבת ורוצה אותך כמובילה שלה גם מחר
ודבר שני, היה לך שיעור מהנה וכייפי על
הסוס שהובלת היום.
וגם, כולם לא כעסו עלייך וניסו להראות לך שמה שקרה, זה ממש
שום דבר. טעיות קורות וצריך ללמוד מהן. לא צריך להתרגש ולעשות דרמות גדולות מכול
דבר.
איך אתה מוצא את כול הדברים החיובים האלה שאני לא רואה?
בשבי זה אני קיים בהיגיון שלך, מתוקה. כדי להראות לך בסופו
של יום, את הדברים הטובים שקרו לך שאת לא רואה או
לא רוצה לראות כי זה נוח לך לראות תמיד את הרע ולא את הטוב.
אז תתרגלי ותנסי לראות גם את הדברים החיובים שקרו לך ולא רק
את הדברים הרעים.
זה קשה.
כי לא חשבתי שאפשל. זה פשוט קרה וזה היה נוראי.
אני חזרתי הביתה והתפרקתי בדמעות מול אבא שלי. רציתי שמישהו יקבור אותי באדמה מרוב בושה. מרוב
מבוכה.
זה היה כול כך מביך! הם סמכו עליי! מה הם יחשבו עליי עכשיו?
הם עדיין סומכים עלייך, והם יודעים שאת אחראית וטעויות
קורות.
הם לא יחשבו שום דבר.
הם שכחו את זה.
וגם את צריכה לשכוח כי את יודעת שאת טובה! את מעולה בזה
יותר מכול האחרים!
תאמיני קצת ביכולות שלך כמובילה.
את לא מאמינה בעצמך מספיק.
איך אני יאמין בעצמי אחרי מה שקרה היום? האמון שלי התערער
והתרסק ואני לא יודעת מה הם חושבים עליי עכשיו.
אם הם יסמכו עליי ויבטחו בי שאני לא אחזור על הטעויות שלי.
אני ממש מפחדת.
את לא צריכה לפחד ואת לא תחזרי על הטעויות שלך.
תלמדי ממה שקרה היום.
עכשיו תאספי את עצמך, תנוחי קצת ותקומי כמו חדשה ליום
חדש. הכול בסדר. את רק צריכה להאמין בעצמך קצת יותר. זה
הכול.
לא מאמינה שעשיתי פאשלה של מתחילים על היום הראשון של
הקייטנה.
רק מובילים חדשים ולא מנוסים , עושים את הפאשלות האלה. אני כזאת טיפשה וחסרת
אחראיות לפעמיים.
זה לא משנה אם זה
היום או האחרון או באמצע של
הקייטנה. זה לא יקרה שוב.
תשכחי ממה שקרה.
מה שהיה, היה.
זהו. נגמר. היום
הזה נימחק.
סיימת אותו.
תמחקי אותו מהראש המבועת והמבוהל שלך. את בסדר גמור.
אתה חושב? כי אני
מרגישה ממש שבורה. שאין לי כוחות לקום מחר וללכת. הם לא מבינים שאני מגייסת את כול
הכוחות הפיזיים והנפשיים שלי לעבודה הזאת.
נשבעת שאם זה יקרה לי שוב מחר, אני לא ממשיכה לעבוד
בקייטנה.
אין לי כוחות להתרסק שוב! אין לי כוחות!
זה לא יקרה לך.
פשוט תלכי לישון ותקומי ליום חדש. תסמכי קצת על עצמך.
אני ממש מקווה שאתה צודק.
אני באמת מרגישה גמורה. שנגמרו לי כול הכוחות.
בסדר. זה טבעי.
היית כנראה טעונה היום וחזרת הביתה מפורקת וגם הרכיבה התישה
אותך.
אז הכול ביחד השפיע עלייך.
לכי לישון ומחר יהיה לך יום חדש טוב יותר.
מקווה. ממש מקווה. מקווה שלא יזכרו לי את זה...
לא יזכרו לך. ותאמיני בזה. ביום החדש שלך. את חזקה! תיזכרי!