מצאתי עכשיו פחות או יותר את המילים והורדתי אותם על הכתב בקטע חדש:
קפואה
קפואה בזמן ובחלל,
מרגישה שכולם נטשו ועזבו,
אני מתהלכת בין כולם ולא מצליחה למצוא שקט ונחמה.
צריכה מישהו לידי, אבל הוא לא נמצא. הוא רחוק. הוא הפסיק
לתקשר.
אני דואגת.
הולכת לאיבוד בין אלפים ולא מצליחה למצוא את האחד.
זה בכלל אפשרי?
כעת לא רק שניים אלה שלושה גברים נמצאים בחיי:
אחד שרוצה רק מין,
השני מקשיב ועוזר
והשלישי בן משפחה שרק עכשיו גיליתי שגם אותו אני יכולה לשתף
בכול הצרות והבעיות שלי.
אבל עדיין...
עדיין משהו חסר.
מישהו חסר לי, ואני מרגישה בודדה. שוב. בלי אנשים לשתף ולדבר איתם.
הקור מקפיא את עצמותי וגופי.
אני משותקת ולא מצליחה לחשוב יותר.
אני חושבת שהקיפאון הוא התשובה לכול הבעיות והצרות בחיים
שלי.
אף אחד לא בא להציל אותי , ולשחרר אותו מהקרח שבו נכלאתי באכזריות.
אני עדיין...
עדיין...
עדיין נשארת-
קפואה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
