היום שברתי שיא במקלחת הכי מהירה שעשיתי אי פעם בחיים שלי! ולמה?
כ ישנתי לי, ואז אבא שלי נכנס לחדר ואמר ' הם סוגרים את המים בעוד עשר דקות' ואני הייתי חייבת כבר לחפוף את השיער ה'שומני' שלי. אז מלמלתי בכעס ' לעזאזל! מה הם מפגרים!?' ויצאתי מהמיטה במהירות, שטפתי פנים, בדקתי שיש מים, ומיד ניכנסתי להיתקלח וחפפתי את הראש כמה שיותר מהר וגם את הגוף.
מרוב לחץ לא הספקתי ליהנות ממקלחת בוקר נעימה ורגועה , והכול בגלל השכנים הארורים! יותר נכון האיש שבא לתקן את הצינור שהתפוצץ בגשמים.
בכול מקרה למרות הלחץ הספקתי להתקלח, ועכשיו הכול בסדר.
והיו לי חלומות מוזרים בלילה~
דבר ראשון חלמתי שאני מגיעה לחווה ואז אומרים לי שאין שיעורים כי יש תחרות ויש כול מיני אימונים מיוחדים שהנבחרת עושב ואי אפשר לירכב כי הם צריכים להתאמן.
אז התעוררתי בתחושה של '' אבל אני לא רוצה לירכב. אני ממש מקווה שהחלום הזה לא יהיה אמיתי. אני ממש רוצה לירכב. חיכיתי מספיק זמן!''. אז נקווה באמת שהחלום הזה לא אמיתי. ( אני אמורה מחר בעזרת השם לחזור לירכב).
חלום השני זה היה ממש מוזר! חלמתי שאני נמצאת במקום כולשהוא ויש דינוזאורים , ואז כול הרצפה מתחתי מתחילה לקרוס ( והיום סביבי מלא אנשים) וכולנו התחלנו לרוץ בפאניקה לכול מיני מקומות מנסים להתחבא ולמצוא מסתור מפני הרצפות הנופלות תחתנו. אני זוכרת שניסיתי לרוץ לכול מיני חדרים. ומצאנו באמת כמה כאלה.
גאד זה היה החלום באמת מוזר! ואני התעוררתי בהרגשה שאולי הרצפות הקורסות תחתי הם בעצם החיים שלי שקורסים תחתי ואין לי שום אפשרות לברוח או מה לעשות.
אלה באמת חלומות מוזרים.
והיה לי עוד חלום שבו חלמתי שאני נתקעת במעליות. פשוט נכנסת לתוך מעלית ונתקעת בה. לא יכולה לצאת והתעוררתי בתחושה שהמעליות בעצם מסמלות את זה שאני תקועה בחיים שלי. בלי שום אפשרות לרדת או לעלות. פשוט תקועה.
~~~~
טוב הפוסט שלשמו התכנסו כאן!
שרי חוגגת היום יומלדת שנתיים! כן. שנתיים המופרעת הזאת! XD
אז לא שיניתי את הברכה מהפעם הקודמת ( מה שאומר שקירי אתה לא חייב לקרוא אותה שוב).
החלטתי להעלות אותה שוב לטובת הקוראים החדשים שלי שלא קראו אותה בפעם הקודמת.
עברתי עליה שוב ותיקנתי שגיאות כתיב שגיליתי בה.
אז הנה הברכה המתוקנת:
ברכה לשרי!
אז שרי כלבתי המופרעת, והפסיכית. מה נאחל לך ליומולדת שנתיים שלך?
עברה כבר שנה וחצי מאז שהגעת אלינו.
היית גורה כול כך קטנה, ומפוחדת. לא היית בטוחה בעצמך בכלל.
פחדת מכולם ומהכול. ובצדק.
מקום חדש, עולם חדש, בעלים חדשים. הכול חדש.
לא הכרת אותנו ועדיין לא פחדת מאיתנו.
פחדת מכלבים וגם מאנשים. לא הכרת את הסביבה החדשה שלך.
בהחלט עבר הרבה מאוד זמן.
זמן שבו גדלת, ולמדת שאנשים הם לא נוראים כול כך כמו שחשבת בהתחלה.
נהיית כלבה יותר משוחררת, הפסקת לנבוח על כול אחד.
את יותר פתוחה לאנשים מאשר איך שהגעת אלינו בהתחלה.
את עדין נובחת, ופחדנית, אבל פחות מאשר בהתחלה.
אני בהחלט יכולה לומר שההבדל בינך ובין סושי הוא עצום! פשוט עצום!
סושי הייתה כול כך שקטה ורגועה,
ואת פשוט פעלתנית , קופצנית, רעשנית, נבחנית, שאוהבת להרוס את כול מה שהיא נוגעת בו.
עדין לא נקשרתי אלייך כמו שנקשרתי לסושי. את בסך הכול עזרת ללב השבור שלי להחלים, ולהפוך לשלם כאשר סושי מתה.
נפער בתוכי חור כאשר הייתי צריכה להיפרד מסושי, ואת פשוט סגרת לי אותו. זה הכול.
אבל את בחיים לא תחליפי אותה. היא אחת ויחידה מסוגה.
לך בהחלט יש הרבה אופי.
את נושכת, מלקקת, נובחת, מטפסת על כולם.
את פשוט כלבה פסיכית ומשוגעת!
יש לך שמיעה חדה שבעזרתה את יכולה לשמוע אותנו עוד מהרחוב מגיעים.
זה פשוט מדהים.
וברגע שאנחנו מגיעים הביתה, את פשוט קופצת עלינו מרוב שמחה.
אומנם את נשארת לבד בבית כמה שעות, כשאנחנו לא בבית, וכלבים אחרים היו כועסים, אבל את לא שומרת טינה.
את מגיבה ביבבות של בכי כמו גורה קטנה, ומתחילה לבכות מאושר ושמחה כשאת רואה אותנו.
אבל את חייבת ללמוד להתבגר! דיי! את כבר בת שנה.
הגיעה הזמן להתחיל להתנהג כמו כלבה בוגרת ולהפסיק להשחית לנו את הבית, ולעשות צרכים רק בחוץ.
חצי מהבית שלנו הרוס רק בגללך.
אנחנו כבר יודעים שיש לך שיגעונות כאלה ואחרים. זה לא חדש.
ככול שהזמן יעבור ההתלהבות הזאת תעבור לך, ותהפכי לכלבה מבוגרת. כך לפחות אני מקווה.
אני עדין לא קשורה אלייך כוון שאת מתנהגת כמו ילד קטן ומעצבן. אני שונאת את זה.
אבל ככול שאת יותר מטורפת, את גורמת לי להפוך ליותר מטורפת ממה שאת.
את מוציאה ממני צדדים שאצל סושי היו חבויים.
סושי הייתה חמודה, רגועה ושקטה. אהבתי את זה. היא הייתה פשוט מושלמת. לא נבחה ולא כלום.
כולם אהבו אותה.
וכאשר הלכה מהעולם זה קרע את ליבי לגזרים. בכיתי ימים עליה. ועדין למרות שאת כאן, היא חסרה לי מאוד.
אני מקווה שתתחילי להתבגר, וללמוד להיות כלבה רגועה ושקטה.
כעת את עדיין גורה שמלאה במרץ ושיגעון, אבל ככול שיעבור הזמן את תלמדי כך אני מקווה למתן את עצמך יותר.
אני אוהבת אותך כי את מביאה הרבה שמחה וצחוק למשפחה, אבל את סושי אהבתי יותר ממך.
ואני מאחלת לך עוד הרבה שנים של חיים טובים,
ושפשוט תתחילי להתבגר וללמוד להיות כלבה ממושמעת, שלא הורסת לנו את כול הבית.
את כול הבובות שהיו לי לקחת לי, והרסת! ניירות אכלת, בגדים את התחלת לחטוף,
כול דבר שנותנים לך לאכול את אוכלת- אפילו פירות וירקות.
את פשוט לא אנושית!
את סוג נדיר של כלבה שבחיים לא נתקלתי בו בעבר.
לפעמיים אני תוהה על מה את חושבת או מה עובר לך בראש כשאת נובחת כול כך הרבה.
אני באמת רוצה לדעת.
את אוהבת אותנו בכול לבך. אני רואה את זה.
ואת נורא מפונקת.
כול הזמן את רוצה שיתנו לך תשומת לב. את פשוט משהו מיוחד לא מהעולם הזה.
אז מה עוד נישאר לי לאחל לכלבה משוגעת כמוך?
שתמשיכי להיות מי שאת ושתגדלי להיות כלבה טובה וממושמעת.
יומולדת שמח שרי 3>>>>
ועכשיו תמונות + כלת השמחה:
PIKA 3>>>>> **''
ועכשיו בגלל שאני לא יודעת להכין עוגה. אז הנה אחת ( מהיומלדת הקודמת שלך).
אגב, קנינו לה קולר חדש וגם רצועה תואמת + בגד יותר נכון מעיל חדש לחורף עם כובע XD
קיצורים צילמתי אותה אתמול עם הבגד החדש. היה קצת קשה בצילומים כי היא כול שנייה זזה לי הזונה הזאת =.=''
אז הייתי צריכה לצעוק עליה שלא תזוז והיא פשוט רעדה מפחד נראה לי, אבל בסופו של דבר היא הקשיבה והצלחתי לצלם אותה. ( הצילומים המיוחדים נעשו בחדרי).
אני שמה בכוונה שתי תמונות שלה כי אני רוצה שתגידו לי אם אתם רואים שינוי בגודל שלה מהפעם הקודמת שבה היא חגגה יומלדת שנה:
אז הנה התמונות. יותר נכון שתי התמונות:
זאת שרי ביומלדת שנה שלה...
וזאת שרי של היום ביומלדת שנתיים שלה בחדר שלי, על המיטה שלי, עם הבגד החדש שלה.
היא מסתכלת עליי כאילו אומרת ' רוצה לצלם? כן? רוצה?' XDDDDDD
הכלבה הזאת עדיין פסיכית ומשוגעת יותר מתמיד.
בכול מקרה התקשיתי מעט למצוא את ההבדל בין שתי התמונות.
אתם רואים שם משהו?
בכול מקרה מזל טוב שרי! עד מאה ועשרים שנה. המון המון מזל טוב ואני מאחלת לך שתתבגרי כבר ותפסיקי להיות משוגעת ונבחנית כזאת! שהמוחיון הקטן שלך יגדל ויהיהה מפותח יותר ממה שהוא! U.U
זהו.
תהני מהיום הזה. ולפחות אני זכרתי- כי לי אכפת! ההורים שלי בכלל שכחו את התאריך הזה. כי למה להם לזכור בכלל תאריך של כלב? בעינם בעלי חיים לא חשובים. טוב שלי עדיין אכפת מהם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
