my cold evil world!

מוות.

מה כול כך קסום במוות שאנחנו תמיד רוצים  שהוא יופיע ויקח אותנו לעולם הבא?

מה כול כך מושך את בני האדם במוות?

כלומר מה יש במוות שמושך כול כך  את בני האנוש?

אני יכולה להבין שהוא קסום ברגעים שאנחנו מרגישים שהכול  כבר חסר טעם, ואין טעם לחיים האלה, ואין כבר משמעות לשום דבר.

אני בעצמי רוצה שהוא כבר יבוא ויעביר את הנשמה שלי למקום טוב יותר.

מוות הוא באמת דבר קסום.

יש בו משהו שאני לא מצליחה להבין למה אנשים כול כך חושקים בו כול כך.

הם תמיד מוצאים את המוות כפיתרון הסופי שלהם אם כול מה שהם ניסו עד עכשיו לא עבד.

מוות הוא תמיד המוצא האחרון. המפלט האחרון לאחר שכול הנסיונות נוסו כבר ואף אחד מהם לא הצליח או פעל.

והאמת שכבר נימאס לי לנסות.

אין לי כוחות יותר להיאבק במה שאני לא יכולה.

אבל אני לא באמת יכולה לפגוע בעצמי כמו שאחרים עושים.

אומנם עשיתי לעצמי חתך קטן אבל אין לו שום משמעות.

אני עדיין חייה, נושמת, וסובלת.

מה אני צריכה לעשות כדי לזרז את  המוות??