טוב אני לא אשקר. הוא משגע אותי.
אני לא יודעת מה לעשות או מה להחליט לגביו.
הפגישה האחרונה שלנו שהיתה לפני שבועיים בערך... הייתה אולי הכי סוערת כמעט יותר מכול שאר הפגישות שהיו לנו עד היום.
אומנם לא עשיינו הרבה, אבל האופן שבו הוא נוגע בי, ומתנפל עליי בכול פעם שאנחנו ניפגשים, גורם לגוף שלי להט בלתי מוסבר.
שאני לא יכולה להסביר אותו.
אני יודעת בדיוק מה הוא רוצה! דברנו על זה, והבהרתי לו כמה דברים בנוגע אליי, ובקשר למה שהוא רוצה.
הוא הציע שאם זה לא מתקדם לשום מקום אז נישאר 'ידידים'.
לא יודעת. זה גרם לליבי להחסיר פעימה.
אני רוצה יותר מי זה אבל אני פוחדת.
אני לא רוצה להיקשר אליו יותר מדיי כדי לא להיתאכזב בסוף אם יקרה משהו.
אני לא רוצה להיתאהב בו כי אז אני פוחדת שהוא יעזוב אותי לטובת מישהיא אחרת ואני אצא עם לב שבור.
והוא אמר לי שאם אני לא אנסה אני לא אדע.
נכון, אבל אני פוחדת לנסות,
וכתוצאה מכך הוא פשוט נוגע בי וזה גורם לגוף שלי צמרמורות ואני כאילו נעשית ' שבויה' למגע שלו שאומר שאני יכולה לסמוך עליו, לבטוח בו, להאמין לו שהכול באמת יהיה בסדר והוא יהיה שם להגן ולשמור.
יכול להיות שאני עושה כאן טעות. אני לא יודעת.
הוא עדיין במבחן אצלי.
אני עוד לא לגמרה בטוחה שאני מוכנה לעבור איתו לשלב הבא.
אני נפתחת כול פעם עוד קצת כשאנחנו ניפגשים, מגלה בעצמי צדדים שלא הכרתי קודם לכן.
אבל אני כול הזמן מזכירה לעצמי לא להתרגש לידו. לא לצפות ממנו ליותר מדיי.
כי אם אתרגש ואצפה ממנו להרבה,
בסוף אני אתאכזב שכאשר אני מנסה ליצור איתו קשר הוא לא עונה לי. כללומר מתחמק.
אבל אני לא מבינה מה הקטע הזה של ה 'ספייס'???
הוא אמר לי ש הוא צריך ספייס אחרי כול פגישה שלנו.
יש בכלל כזה דבר!? ספייס אחרי כול פגישה?
כלומר גם אני צריכה את המרחב שלי, אבל עדיין.
אני לא יכולה שאנשים שנכנסנים לי לחיים פתאום נעלמים כאילו כלום, ואז חוזרים כאילו כלום.
זה מרגיש קצת כמו נטישה, או עזיבה.
אז אמרתי לעצמי שאני חייבת עוד שיחה אחת רצינית איתו כי בעצם,
אני לא יודעת עליו כלום! שום דבר!
מה הוא אוהב,
שונא,
מה התחביבים שלו,
איך היו מערכות היחסים שלו עם בנות אחרות,
מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי שלו,( אחרי שהוא חוזר מהצבא כמובן),
כול השאלות הרגילות.
אני באמת לא יודעת עליו כלום.
ולפעמיים אני מגלה על האישיות האמיתית שלו ומה שהוא באמת רוצה רק דרך הפגישות שלנו.
אז מה הוא באמת רוצה ממני?
מה אני באמת רוצה מעצמי?
~ למה לעזאזל זה כול כך מסובך!?~ =.=''
הלוואי שלא הייתי מכירה אותו. בשביל מה אני צריכה את כול הסבל שכרוך בזה? =.=''
אני לא חושבת שאני אי פעם אוכל לפתוח את ליבי ובאמת להיתאהב. ולא רק בו.
אחרי שהכלבה הראשונה שלי מתה אני כבר לא מסוגלת לאהוב שום דבר ואף אחד.
הנחתי עליה את כול האהבה שאי פעם הייתה לי לבני אדם וחיות.
וכאשר היא מתה היא לקחה איתה את כול האהבה הזאת שהייתה לי, ועכשיו אני ל מסוגלת לאהוב יותר.
אני לא מרגישה כלום כלפי אף אחד.
וגם אם אני אומרת שאני ' אוהבת' אני לא מתכוונת לזה מכול הלב. זה סתם נזרק לאוויר בלי משמעות כוונה אמיתית.
אז אני לא יודעת אם אי פעם אהיה מסוגלת לאהוב שוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
