הבלוג גם בכתובת ~ www.jonas.col.li

הבטחתי את הפרק וקיימתי. מוקדש לאור, ממש כמו השיר והתמונה ב"Photo of the week"- מזלטוב ♥

פרק שישי - Coma.

מנקודת המבט של ג'ו.

פקחתי את העיניים. יכולתי לראות בטשטוש את קוו מנחם את אמא וג'ס, את ניק בוכה ליד מיטה לבנה, ואת אבא ופרנקי עומדים בצד, כשאבא מסביר לפרנקי מה קורה. נראה שאף אחד מהם לא שם לב שהייתי שם- ואני החלטתי להפנות את המבט שלי לאיש ששכב על המיטה. היה לו שיער בצבע עורב, והוא נראה ממש... כמוני?

לא... זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שמי שניק בוכה עליו, שאמא בוכה עליו, שג'ס בוכה עליו, הוא אני. ניסיתי להיזכר באירועי היום הקודם, מנסה להיזכר מה הוביל אותי לשם.

"ראיין," אמרתי בשקט. מצאתי אותו- הוא הערים על כולנו. יכולתי לראות את זה בהבעה שלו.

 ג'ואי," חיקה ראיין את ניק. היה לו אקדח ביד- התאפקתי שלא לקחת את האקדח ולירות בו. לעולם לא יחסר עוד מניאק אחד.

הוא הרים את האקדח, ואני לא העזתי להתקרב אליו.

"תעזוב את ניק. הוא נשבר בגללך, אני לא יודע מה עשית לו בחדר- אבל שלא תעז לעשות את זה שוב." אמרתי בשקט. לא צעקתי; ראיתי את הלחץ בעיניו.

"אתה לא מבין? הוא איתי כל הזמן. הוא סובל מכם," הוא לעג. הוא הרים את האקדח, ומלמל משהו.

"מה אמרת?" שאלתי, עם ארס בקולי. מה שזה לא היה, זה לא היה טוב במיוחד.

"ג'וזף, אמרתי - אם ניק סובל, גם אתה תסבול." הוא אמר. נשמע קול ירייה.לא הרגשתי הרבה אחרי זה, רק כאב.

כמובן, הכל באשמת ראיין. אבל אם אני במיטה- במה שנראה כמו תרדמת, איך זה יכול להיות שאני פה, חושב, מדבר איתם?

 התקדמתי אל ניק בשקט, מתחיל לשחק עם התלתלים שלו. אוקיי, יכולתי לגעת בדברים. או לפחות בניק. הוא הסתכל עליי, בעיני השוקלד שלו, עיניים שאיבדו את הניצוץ שלהן.

"ג'ו?"

מנקודת המבט של ניק.

"ג'ו?" שאלתי. הבטתי לסירוגין בג'ו ששכב במיטה, ובנער שעמד מולי. הנער הנהן, ואני רק הסתכלתי עליו בבלבול.

"גם אני לא מבין את זה. איך יכול להיות שאני גם שם וגם פה... לך תדע, אולי הצלחתי לשבט את עצמי תוך כדי תרדמת," הוא אמר בחיוך. לא הצלחתי לשלוט בחיוך שהופיע על פניי -  לא משנה מה קרה, ג'ו תמיד גרם לי לחייך.

"מישהו אחר יכול לראות אותך?" שאלתי בשקט. ג'ו הניד בראשו לשלילה, ואני רק הזמנתי אותו לשבת לידי. ראיתי שאמא הסתכלה עליי כמו משוגע (אם אני הייתי רואה את זה מהצד, גם אני הייתי חושב שאני משוגע), אבל זה לא עניין אותי. ג'ו הניח את ראשו על ברכיי, וסיפר לי איך זה קרה. כמובן- ראיין.

ראיתי שאמא, אבא, פרנקי, ג'סיקה וקווין יוצאים מהחדר. לא ידעתי למה, אבל לא שאלתי. ג'ו הרים את ראשי, והצמיד את שפתיו לשפתיי. העמקתי את הנשיקה, מתמכר להרגשה. ג'ו התנתק ממני, ואני רק צחקתי.

"אני מרגיש כאילו נישקתי רוח רפאים."

  מנקודת המבט של קווין.

ניקי השתגע. כולנו דאגנו לג'ו, אבל הוא התנהג ממש כאילו ג'ו היה שם. כאילו הוא היה ער, צחק איתנו... כאילו שום דבר יוצא דופן לא קרה.

נכנסתי לחדר, מתיישב בכיסא הפנוי שהיה לידו, שלכאורה היה של ג'ו, כשנשמעה צעקה.

"אאוץ'!"

קמתי במהירות והסתכלתי מסביב, כשניק משתדל שלא לצחוק. הרגשתי כאילו מישהו נוגע בי.

"ג'ואי, הוא לא רואה אותך," אמר ניק.

"באסה..." מלמל קול מהאוויר. הסתכלתי מסביב, וניק הסביר.

"לא ברור מה קורה. אבל אני יכול לראות ולשמוע אותו, וכנראה שאתה יכול לשמוע אותו."

תודה על ההסבר הלא-מועל-בעליל-שלא-חידש-לי-כלום, ניקולאס.

"אם ככה... אז כשנישקת את האוויר, נישקת את ג'ו?" שאלתי את ניק. כבר העדפתי לחשוב שניק הוזה. זה היה יותר הגיוני.

"היי! אני לא אוויר, אלא אם כן אחיך הקטן הוא אוויר," ג'ו צעק ברקע, ואני רק צחקתי. ניק הנהן.

"אם ככה..." אמרתי בחיוך, "מה קורה ביניכם?"

מנקודת המבט של ג'ו.

ניק וקווין מדברים, ואני מנסה להבין מה אני יכול לעשות ומה אני לא יכול לעשות. אני יכול לגעת בניק; אני יכול לדבר איתו ; הוא יכול לשמוע אותי ; הוא יכול להרגיש אותי, בדיוק כמו שאני יכול להרגיש אותו. אני יכול לדבר עם קווין, לשמוע אותו ולהרגיש אותו כאילו היה שם (לצערי הרב, זכיתי לחוות את זה על בשרי), אבל הוא יכול רק לשמוע ולהרגיש אותי- בניגוד לניק, הוא לא רואה אותי.

 אמא, אבא, פרנקי וג'סיקה לא יכולים לראות אותי, לשמוע אותי, להרגיש אותי או כל דבר אחר שהאחים שלי כן יכולים.

וואו. זה היה מוזר יותר משחשבתי.

"אם ככה..." אמר קווין בחיוך, "מה קורה ביניכם?"

אף אחד משנינו לא ידע מה לענות. כלומר, השאלה באמת היתה טובה. מה קורה בינינו? 

"כרגע, אנחנו רק אחים," ענה ניק, מנסה להתחמק מהתשובה. רציתי לצעוק "אנחנו לא יודעים מה קורה, אני רק יודע שלפעמים אני מרגיש מיותר לידו ולפעמים כמו רומיאו!".

אבל כמובן שלא עשיתי את זה. כמובן, שעכשיו הדבר הכי חשוב להבין הוא:  איך אני מתעורר לעזאזל?

I'm so in love that I acted insane
And that's the way I loved you

~~~~~~~~~~~~~~~~~

אז זה הפרק. אני יודעת שהוא לא שווה את ההמתנה, אבל מה לעשותXD

הציטוט הוא מ- "The way i loved you" של טיילור סוויפט (התמכרתי לאלבום שלה). וספיקינג אוף טיילור, ישלי פאנפיק עליה, מוזמנים לקפוץ לבקר~

Fearless

ג'ו פרסם הודעה בטוויטר! ב-2.5 לחמישי (יום השואה-_-) יש לייב צ'אט ב-2:00 לפנות בוקר!

מוזמנים להגיב למטה על שניהם ♥

 

כן, כן. מחזרתי את השלט מהפוסט הקודם. היי, אם ישבתי והשקעתי בו הרבה, למה לא להשתמש בו שוב? P:

היי כולם ^^

ובהמשך לסדרה של פוסטים על האחים, הגענו לאח האמצעי והמוכשר ברמות (כמו שלושתם), ג'ו D:

בניגוד לפעם הקודמת, שכתבתי "Kevin" ולא את השם המלא שלו , כתבתי ג'וזף בכוונה - שום פונט שכתבתי איתו ג'ו לא נראה טוב XD

בכ"מ, לפוסט הזה יש שתי מטרות (את הראשונה כבר כתבתי למעלה), והשניה - דניאל, תתכוני להתעלף. (נקמה על מה שאמרת על ניק. מוחעחעחעחע.).

בכ"מ, אם תשימו לב בכוונה יש בשלט PNG של ג'ו והמיקרופון. מה אני אגיד לכם, זה פשוט לא נמאס אף פעם D:

אני מצטערת על התמונות באיכות הגרועהS:

כל התמונות (או רובן)בחלק של ברנינ' אפ מובאות מהספר עצמו.

 

היי :)

בגלל שהפוסט הבא יהיה על ג'ו, ממש כמו זה של קווין למטה, החלטתי בכל זאת לעדכן אתכם בכמה דברים שקרו עם האחים. תגבות? למטה, בפוסט קווין D:

תמונות של האחים מהוואי ~ 21.4

ניק וג'ו החליטו לצאת ביחד לחופשה בהוואי (בלי משפחה, בלי חברים, רק שניהם). (שאלה אחת שרצה לי כרגע בראש: ניק. מה. קרה. לשיער. שלך?!)

האחים מגיעים להוואי:

ניק וג'ו יוצאים לשופינג בהוואי (כמה. לא. צפוי):

האחים בחוף בהוואי (שבזכות התמונות האלה נהיה טוויטר טרנד חדש-JoickShirtless):

 

ועוד קולאז' קטן חמוד שמצאתי מהתמונות:

ובקשר למרוץ של קווין ~

לצערי הרב, קוו לא ניצח (אבל הוא תרם 90,000 דולר לעמותה, שזה היה שווי הפרסO:)

בנוסף, בלי קשר למוסיקה, קוו שוקל להפוך לנהג מרוצים מקצועי.

מה דעתכם? D:

אלוהים, עבדתי על השלט כמעט כמו על הפוסט XD (אני סתם מגזימה^^)

אחרי הלילה הלבן (שהיה אדיר, ד"א P:), החלטתי במקום לדחוף לפוסט את הקטע של קווין מברנינ' אפ - פשוט להקדיש לקווין פוסט (חוצמזה שמגיע לו D:).

אגב, הגענו ל-386 תגובות, והיינו חמש בנות בערך. הזוי XD

קווין.

היי. השם שלי זה קווין ג'ונאס השני, ונולדתי בחמישי בנובמבר 1987. אני מנגן בגיטרה ושר. אני המבוגר מבין האחים שלי, ואני אוהב את מה שאני עושה.

אנשים מגדירים אותי כאיש העסקים בחבורה. אני באמת שם לב למה הולך לאן במהלך סיבובי ההופעות. אני נהנה להיות חלק מהחלטות היומיומיות. קל לי לראות את עצמי בותור אמרגן בשנים הבאות.

אני אשמח להקים חברת הקלטות משלי, לגלות ולפתח כשרונות חדשים ולתת להם את ההזדמנות שהוליווד רקורדס נתנו לנו.

אוסף הגיטרות שלי

אחת מהאהבות שלי בחיים זה לאסוף גיטרות. הגיטרות נהיו המפלט שלי,לא משנה מה קורה בחיים שלי. אני תמיד מרגיש מוגן כשאני מנגן.

אני בעל 15 או 16 גיטרות(נכון לשנת 2008). חלק מהן באות איתי לדרכים, בעוד שהאחרות נשארות בבית. אבל אני ממש מתגעגע לאלה שאני לא מביא איתי, והדבר הראשון שאני עושה כשאני חוזר הביתה זה לנגן באלה שלא לקחתי איתי.

הגיטרה הראשונה שלי היתה "פול גיבסון זהובה 1969". ברגע שניגנתי בגיטרה הזאת, ידעתי שאני חייב לקבל אותה. ולמרות זאת, הגיטרה האהובה עליי היא פול הגיבסון הלבנה שלי. אני בחור של פול גיבסון - זה מי שאני. יש משהו בטון, בהרגשה ובמשקל של הגוף שמחבר אותנו ביחד. זה פשוט מרגיש נכון.

על הבמה עם הגיטרה שלי.Rockin' Out!

סטייל

הסטייליסטית שלנו, מישל טומזובסקי, עובדת איתנו כדי לעזור לנו ליצור מראה ייחודי. היא מבינה שלכל אחד מאיתנו יש סטייל משלו ועוזרת לנו להתאים דברים ביחד שיראו את התדמית שלנו. הדברים האהובים עליי הם עניבות, וסטים, אסקוסט (עניבה עם קצוות מרובעים) ונעלים יפות. מה שנחמד הוא שאנחנו לובשים דיי את אותם דברים על הבמה ומחוצה לה. אנחנו לא לובשים עניבות כי אנחנו חייבים - אנחנו פשוט אוהבים את זה.

מישל, הסטייליסטית.

 

השפעות מוסיקליות

יש כל כך הרבה אומנים שאני מכבד ומעריך, כולל אלביס קוסטלו, ג'וני קאש, סטיבי וונדר, קית' אורבן וגארת' ברוקס. מוזיקת קאנטרי אולי נראית כמו השפעה לא ראוייה, אבל יש לי הערכה עצומה לסיפור הסיפור שלך בתוך שיר, כמו שאנחנו עושים בשירים שלנו.

הקשבתי לג'ון מייר במשך שנים. הוא אחד מהזמרים האהובים עליי. כתיבת השירים שלו היתה השפעה גדולה עליי. באמת נכנסתי לעניין של לנגן בגיטרה בגלל שהשירים שלו הם השפעה כ"כ גדולה.

רגע של שלווה.

כשהיינו בסיבוב ההופעות באירופה, היתה לי הזדמנות ללכת בברצלונה, ספרד, מאוחר בלילה.

לא היה אף אחד ברחובות. יכולתי להיות עצמי וללכת בלי שיהיה אכפת לי מהעולם. אני אוהב לסייר בערים שלא הייתי בהן לפני, להיות באתרי תיירות ולהיות רק עוד תייר. זאת ההרגשה הכי טובה בעולם, וזה לא יישתנה. אלה רגעים נדירים, ואני מצפה לרגעים נוספים כאלה מתי שאפשר. אלה רגעים שאני אזכור לנצח.

הדברים האהובים עליי

גלידה אהובה:

רוקי רואוד (תמונה)

סרט אהוב:

"About a boy"

ספורט אהוב:

גולף

הגדרה של שמחה:

משהו שאתה לא יכול לתאר , אבל זה מרגיש טוב ומשמח אותך.

אם לא הייתי כוכב פופ, הייתי רוצה להיות:

אסטרונאוט

אני אוסף:

גיטרות פול גיבסון

העצה הכי טובה שמישהו אי פה נתן לי:

"תשים לב לטעויות שאנשים שאתה מעריך עושים, ואל תעשה את אותן טעויות"

גאדג'ט אהוב:

הבלאקברי שלי.

אני לא יכול לחיות בלי...:

שירותי פלפאפון.

 

החלק הכי טוב בלהיות בדרכים:

לראות את כל המעריצים שלנו בערים המדהימות האלה כל יום.

החלק הכי גרוע בלהיות בדרכים:

לילות מאוחרים, בקרים מוקדמים.

מקום אהוב בעולם:

אמריקה

משחק וידאו אהוב:

מאריו ל-WII

הדבר האהוב עליי לעשות עם המשפחה:

ברביקיו

תמונות 3>

אחרי שכיסינו את הקטע של ברנינ' אפ (מה הקטע האהוב עליכם? אני אהבתי את הרגע של שלווה), קצת תמונות של הבנאדם. מחולק לפי שנים, רק שתראו כמה הוא השתנה (מה יקרה כשאני אעשה את זה לג'ו...XD). מלבד זה, יש פה את התמונות מהמרוץ של טויוטה ותמונות שלו ושל דניאל:

2006

 

2007




2008

2009

2010

2011

 

תמונות מהמרוץ  של טויוטה

קווין & דניאל

ותמונה משעשעת לסיום ~

סרטונים

וואו. זה היה ארוך במיוחד XD

בכ"מ, יש פה כמה סרטונים של קוו, רגעים מצחיקים,הריקוד הנוסטלגי ל-S.O.S, הריקוד לגודנייט אנד גודביי וכמובן, השיר שלו D:

אנימציות

ודבר אחרון - מוקדש ללירון:

וזהו ^^

וואו, אני עובדת על ההפוסט הזה מ-12:50 O:

בכ"מ, אגב, אני לא יודעת אם אתם זוכרים את הפוסט נגד השנאה לקווין, אבל מצאתי בגוגל במהלך חיפושי אחרי תמונות של קווין (אני הזויהXD), את הדבר הבא:

 

אנשים- צאו מהסרטים!

את דעתי המלאה, כמובן, הרחבתי בפוסט למעלה, אבל זה מעצבן אותי כל פעם מחדש.

 

עריכה:

נתקלתי בסוגייה מעניינת ביוטיוב, אולי אתם תוכלו לעזור: למה ג'ונאס העלו את הסרטון של Play My Music ל-VEVO שנתיים אחרי שיצא הסרט? XD

 

עריכה 2:

תגידו, קרה לכם שאתם שומעים דיסק ב-MP, מחשב או לא יודעת מה ואתם עושים משהו תוך כדי, כמו לחשוב או לקרוא, ופתאום אתם קולטים באיזה שיר אתם? כאילו, אתם שומעים אבל זה לא בדיוק נקלט.. או שזה קורה רק לי?XD

 

עריכה 3:

וואו. אחת בלילה, ונהיה לי התקף נוסטלגיה פתאום. אני רואה כמה השתניתי עם הבלוג מהפוסט הראשון (שאני זוכרת שישבתי בסלון ושברתי את הראש מה לעשות בו) ועד הפוסט הנוכחי... זה פשוט מדהים לראות את זה.

אה, וכמו שראיתם, ראיתי את השם ל- "Team JB Forever". לכל הבליבריות למיניהן: JB Is Jonas Brothers!

 

היי אנשים! D:

והנה זה, אחרי הרבה זמן שאני מתכוננת (תשאלו את דניאל למשל, היא יודעת שאני שוברת את הראש

במה לשים פה XD).
בכ"מ, ממה שהולך להיות לנו פה: טורניר (פרטים בהמשך), דיון מרתק ומוצף בבליבריות (אגב, אם יש קללות או משהו, אני קוטעת את זה. אני לא סובלת שטויות כאלה), חבילות ועוד

עבדתי על הלילה הלבן הזה קשה (למרות שהוא יצא מוזר) וככל שהשעה תתקדם, ככה אני אגיד דברים מוזרים יותר וב-4 יחשפו כמה דברים
הלילה הלבן מתחיל עכשיו (22:00) ונגמר בארבע לפנות בוקר (04:00). אני ממש אשמח לראות אם יבואו, בעיקר ג'ונאסיות (חח, ככל שיהיו יותר ג'ונאסיות ככה יהיו יותר דברים שקשורים)

אם מבצע \ תחרות מסוימת נשארה אחרי שהועלה עדכון אחר (כל חצי שעה אני אעדכן), אתם יכולים לפתור עדיין אלא אם כן כתובה הערה מסוימת שסותרת את זה. (:

אם זה ילך טוב היום אני אעשה עוד לילות לבנים. בכ"מ, דיי, חפרתי מספיק. נתחיל?

עדכון ראשון - 22:00

 היי אנשים
זה העדכון הראשון שלנו להיום. אנחנו נתחיל עם משחק, אני רוצה להגיד משהו לגבי הדיון בתגובות ואני שמה חבילה ראשונה להורדה - 20 טפטים של האחים *~*

משחק: של מי העיניים?

נפתרו:  זטק, קווין, הילארי, טיילור, ג'ו, ניק, ג'ונאס אמסטרונג

 

"אם את מזהה את אחת מהעיניים תשלחי לי SMS של איזה מספר עין זה"

(אני וחברה שלי מדברות בטלפון XD).

 

חבילה להורדה - 20 טפטים של האחים.

 

JB

 

אזהרה לגבי הדיון למטה: כל תגובות אם הרבה קללות \ כל תגובות שאני אחליט שלא מתאימות נמחקות. ראו הוזהרתם.

 

 

עדכון שני - 22:30

אוקיי. התגובות אדירות, כ"כ כיף להתחיל להתווכח D:

החלטתי להעלות את הפרק הרביעי + שתי סרטונים משעשעים:

Now or never- פרק רביעי
מנקודת המבט של ג'ו.
ג'ס ואני ישבנו לראות סרט. טוב, למעשה, היא ראתה את הסרט ואני השתעממתי. הראש שלה הונח על החזה שלי, כשאני משחק עם שיערה. הכל היה בסדר עכשיו... במיוחד אחרי אתמול. היינו צריכים להיות קצת לבד, לסדר הכל. וזה לא בדיוק מה שקרה.

 

"ג'ס, הכל בסדר?" שאלתי בדאגה. היא בכתה, עיניה היו נפוחות ואדומות, והיא לא הסכימה להתקרב אליי. אה, והיא החזיקה סכין ביד. התקרבתי אליה בשקט. בהתחלה היא פחדה, ולאחר מכן היא החלה לבכות. היא טמנה את ראשה בחזה שלי, כשאני מנחם אותה.
"ג'ס, דברי איתי. מה קרה?"
היא הושיטה לי את הפלאפון שלה, מראה לי את ההודעה הנוכחית.
זאק מת. את לבד.
"מי זה זאק?" שאלתי בסקרנות. ידעתי שזה הפריע לה... מי זה כבר יכול להיות? היא מעולם לא דיברה על משפחה- כלומר, מלבד אביה.
"אחי הגדול," היא אמרה בשקט. "אחי הביולוגי. היחיד שהיה לו אכפת ממני... עכשיו אני לבד."
"ג'ס, תוציאי לעצמך את המחשבה הזאת מהראש. את לא לבד. לי אכפת ממך. אני אוהב אותך," אמרתי לה. זאת היתה הפעם הראשונה שאמרתי לה את המשפט הזה... ומאז, הכל הסתדר כמו שצריך. לפחות באותו רגע.
 

נשמעה דפיקה בדלת. קמתי, ובדלת עמדו שני נערים: האחד עם עיניים חומות ותלתלי שוקולד, מחזיק ביד של הנער שלידו- נער בעל שיער בלונדיני ועיניים ירוקות-כחולות. ניק ו... מי שזה לא יהיה, עמדו בפתח.
"ג'ס, תעלי למעלה, אני מיד מגיע." אמרתי בשקט, למרות שידעתי שהיא שמעה אותי. ג'ס עלתה, וניק גם כן, מסמן לנער השני לבוא אחריו.

"חכה שניה," אמרתי לנער השני, מונע ממנו לעלות במדרגות. ניק כבר עלה למעלה... הוא לא ירגיש אם הנער לא יגיע תוך דקה או שתיים. "שב," סימנתי לו לשבת על אחד הכיסאות במטבח.

"איך קוראים לך, ומי אתה לעזאזל?" שאלתי. לא התכוונתי להיות נחמד במיוחד עכשיו... אני אקבל את התשובות שאני מחפש. אין ספק.

"אני ראיין," הנער הציג את עצמו. "אני החבר של ניק."
החבר של ניק, הא? לא כל כך מהר. הגיע הזמן לשאול אותו כמה שאלות, להכיר אותו קצת (כן, יש לי תוכנית).

"אז, ראיין, מה הצבע האהוב עלייך?" שאלתי, ב'תמימות'.
"אדום," הוא ענה כמעט מיד.
"תשובה שגויה. מה אתה אוהב בניק?"
"אמ... לא יודע."
"תשובה שגויה. מה תעשה אם ניק ייפרד ממך?"
"אפיץ שמועות, כמו כולם. התקשורת תשמח לשמוע כמה סודות של ניקולאס ג'רי ג'ונאס המפורסם"
"תשובה שגויה. מה אם-" אמרתי, כשהוא קטע אותי.
"מה אתה רוצה ממני?!"
"גם אני שואל את זה," נשמע קול מאחורינו. זה היה ניק- יכולתי לזהות את הקול שלו גם ממרחק של אלפי קילומטרים, אם צריך. ניק סימן לראיין לעלות למעלה, ואני נשארתי שם. כרגיל, ג'ו ג'ונאס, אתה יודע לעשות רק בלאגן.
***
נשמע צפצוף מהפלאפון שלי. זה היה אס-אם-אס (ואני, כמובן, מלא תקווה שזה ניק שלא מדבר איתי יותר). על המסך הופיע שם שלא הופיע כבר שלוש שנים: טיילור סוויפט.
הייתי סקרן. טיילור ואני לא דיברנו כבר שלוש שנים, והשיחה האחרונה שלנו היתה שיחת פרידה. אפילו כשהזמנו אותה להצטרף להופיע בסרט, ניק דיבר איתה ולא אני.

"אנחנו צריכים להיפגש. טיילור."

זה הפתיע אותי. עניתי במהירות, וקבענו להיפגש אחר הצהריים בבית קפה קרוב. זה צריך להיות מעניין.

התחלתי לחפש עמוק בתוך הארון שלי מה ללבוש. אסור שהיא תחשוב ש.... רגע, למה אנחנו נפגשים בכלל?!
התארגנתי, ויצאתי מהבית לכיוון הבית קפה.
***
"היי," אמרה טיילור כשהתיישבתי ליד השולחן. "מזמן לא דיברנו..."
"טוב, זאת לא ממש היתה אשמתי," אמרתי בחיוך. התגעגעתי לשיחות האלה בינינו, שיחות שכבר כל כך הרבה זמן לא היו.
"אני... אני רוצה שנחזור להיות חברים." היא אמרה בשקט. "נמאס לי מהריב המטופש הזה."
"גם לי," הודיתי בשקט. כל כך שמחתי לשמוע את המילים האלה, מילים שלא חשבתי שאני אשמע.
התחלנו לדבר אחד עם השני, לספר חוויות ולהשלים כל מה שקרה בתקופה האחרונה. הייתי אומר שהחיים שלי מתחילים להסתדר שוב, אלמלא הריב שלי עם ניק.
קמנו מבית הקפה (כשהפפראצי מצלמים אותנו, כמובן), והלכנו להסתובב קצת. חברים. רק חברים. לא יותר מזה.

***

חזרתי הביתה בחיוך, כשג'סיקה עומדת מולי, עם מבט עצבני. היא הרימה תמונה של טיילור ושלי מהמפגש.
"מה זה אמור להיות?"
ג'ו ג'ונאס, אתה מסבך את עצמך ביותר מידי צרות, חשבתי לעצמי בעודי מנסה להסביר לה מה קורה

 

הסימני פיסוק הסתבכו |:

 

 

זה אדיר. אתם חייבים לשמוע את החיקוי של ניק P:

 עדכון שלישי - 23:00

אני חייבת להגיד שאני מאוד משועשעת ממה שקורה בתגובות XD

בכ"מ, הפעם יש לנו טורניר שיימשך עד ארבע לפנות בוקר: אנגרי בירדס אונליין D:

איך זה יילך?

מצאתי גרסאת אונלייך למשחק המפורסם אנגרי בירדס (אני חולה עליוXD). כל אחד יישחק,

וכשאתם גומרים את המשחק אתם מצלמים את המסך עם התוצאות שלכם.

מי שיש לו תוצאה הכי גבוהה, זוכה

למשחק לחצו כאן.

 

מילים מבולבלות

מותר לפתור אחד

 

1. גטיהר = גיטרה

2. סיקד = דיסק

3. ספנרתן =פסנתרן

4. וימתו =

5.  גינהנ = נגינה 

בהצלחה, צפו לעדכון הבא לעוד משהו מגניב

עדכון רביעי - 23:30

אני נשפכת מצחוק בתגובות, אבל שיהיה XD

 המטרה: 1,000 תגובות D:

 

חבילת 100 סמיילים לישראבלוג להורדה.

כי ביקשו ^_^

JBJBJB

שירים להורדה

כתוב "what i go to school for" ו- "year 3000", אבל אלה טעויות.

עוד חצי שעה פרק חמש(כנראה!).

 

 עדכון חמישי - 00:00

ערב פסח שמח לכולם, חח. אני חייבת להגיד שאני לא יודעת מה אתכם, אבל לי ממש כיף ואני באמת חושבת שכדאי לעשות את זה שוב

ועכשיו נעבור לעדכון XD

תרגום מתוך ברנינ' אפ -פרנקי ג'ונאס.

היי! אני פרנקי נתנאל ג'ונאס  ונולדתי ב-28 לספטמבר 2000. רוב האנשים קוראים לי פרנקי,

אבל אני ידוע גם כבונוס ג'ונאס.

אני דיי טוב במוסיקה, ממש כמו האחים שלי. אני כבר כותב שירים ואני אוהב לנגן בתופים. אפילו יש לי להקה משלי!אני אוהב לצאת לדרכים עם האחים שלי, ובעיקר להביס אותם במשחקי וידאו.

 

קצר, הא? (:

 

ועכשיו לאתגר.

האמת שזה כל חצי שעה, אבל מילא.

 

רמז ראשון: טיילור סוויפט.

בהצלחה!

 עדכון שישי - 00:30

איך אני אוהבת את השעה הזאת. חצות וחציXD

בכ"מ, הפעם יש פה את פרק חמש בפאנפיק (שיצא קצר נורא) [:

רמז שני לאתגר: ממש ממול לפאנפיק.

פרק חמישי - F.B.I, Freeze!

מנקודת המבט של ג'סיקה.
לא חשבתי שזה אמיתי. לא האמתי שזה אמיתי, לא יכולתי לגרום לעצמי לחשוב שזה אמיתי.... רק לפני כמה ימים ג'ו לחש לי שהוא אוהב אותי. לא יכולתי לגרום לעצמי לחשוב שזאת מציאות.
ידעתי שזה טוב מידי בשביל להיות אמיתי, חשבתי לעצמי. במשך שנים החיים שלי היו ככה. מה גרם לי לחשוב שהם השתנו עכשיו?
"זה לא מה שאת חושבת..." אמר ג'ו. הוא ניסה להסביר, אבל אני, שבורת לב, לא נתתי לו להמשיך. ככה היו החיים שלי עד עכשיו, ואני לא מתכוונת להתחיל לוותר כאן.
"תבדוק לי מתי יוצאות טיסות מחר. אני הולכת," אמרתי בשקט. ידעתי שהוא לא שם לב לדמעות החמות שזלגו על לחיי. לא יכולתי לתת לו לראות אותן, לא יכולתי שהוא ירחם עליי. לא רציתי שהוא ירחם עליי.
***

מישהו דפק בדלת. הוא לא חיכה להזמנה, ונכנס פנימה. הוא התיישב לידי, ולחש לי משהו. זה היה ג'ו – יכולתי להריח את שיערו הרטוב, מתענגת על ההרגשה.

הוא בגד בך! צאי מזה, ג'סיקה! נשמע קול בראשי.
"ג'ס, את ערה?"
הרגשתי איך שני צדדים מתעוררים בי. האחד, ההיגיון, שאומר לי להתעלם ממנו. והצד השני, הלב שלי... שרוצה לענות לו, להיות איתו, לנצל כל רגע. והנהנתי.
"רק רציתי להגיד ששום דבר לא באמת קרה. טיילור  ואני לא דיברנו כבר כמה שנים, והכל בא בבום... אני אוהב אותך, ג'ס, ושום דבר לא ישנה את זה."

והאמנתי לו. כמובן, אני לא מסוגלת לחשוב שהוא יעשה משהו כזה... האהבה עיוורת. שמעתי את הביטוי הזה הרבה, אבל בפעם הראשונה, הבנתי למה הוא מתכוו.

"אז... מה דעתך שנצא לארוחת ערב מחר? רק שנינו?"

הנהנתי, ונרדמתי, שלווה.

שבוע לאחר מכן, מנקודת המבט של ג'ו.

שמעתי צליל בכי מגיע מכיוון החדר של ניק. רצתי לשם במהירות, מנסה להבין מה קרה. הזדעזעתי ממה שראיתי כשפתחתי את הדלת: ניק, מכורבל כמו כדור בשר בפינת החדר, בוכה, כשסימן סגול על צווארו. רצתי אליו במהירות, עוטף אותו בשמיכה, וחיבקתי אותו.
"ניקי?" שאלתי. הוא הפנה אליי את עיניו, שהיו אדומות, נפוחות ורוויות בדמעות. "ניקי, דבר אליי. מה קרה?"

"זה ראיין..." הוא מלמל. סגרתי את התריסים וחזרתי אל אחי. "הוא... הוא רצה להתקדם מהר מידי. וכשלא הסכמתי... הוא פשוט הכה אותי ועזב..." מלמל ניק.
שלפתי מהארון של ניק בגדים נקיים ונתתי לו. הוא החליף בגדים, ואני התחלתי לבחון את הבגדים שלבש קודם – בגדים רווים בדם. כשאני אמצא את המניאק הזה...

"ניקי, יש משהו שאני יכול לעשות?" שאלתי בשקט. לרפא אותו מהטראומה יהיה קשה יותר, אבל לפחות להקל עליו...

הסתכלנו אחד על השני, וניק נצמד אליי. הוא המשיך לבכות, ואני רק הרמתי לו את הראש.
"ניקי," אמרתי בשקט. "אנחנו לא ניתן לו לפגוע בך. אתה תהיה בסדר גמור, תסמוך עליי. אתה סומך עליי?"
ניק הנהן. הצמדתי את שפתיו לשפתיי, מנשק אותו קלות. הוא הסמיק, ואני התחלתי לשחק עם שיערו, מחייך.
"אני פה בשבילך תמיד, אתה יודע את זה, נכון?"
ניק הנהן בשנית. הוצאתי אותו מהחדר, מושיב אותו בסלון, שירגע קצת. הגיע הזמן למצוא את הראיין הזה.

***

דפקתי על הדלת בחוזקה. ראיין, פתח לי את הדלת, מביט בי במבט מאויים כשזיהה אותי.
"אני מאמין שאנחנו צריכים לדבר," אמרתי ונכנסתי פנימה, לא מחכה להזמנה. "אתה מוכן להגיד לי מה עשית לניק?"
"אני לא יכול שיהיה לי חבר עם טבעת טוהר..." מלמל ראיין. התפתיתי שלא לתת לו אגרוף ולהשאיר אותו מעולף שם. אבל בכל זאת, חשבתי גם על הקריירה שלנו. היא תיהרס לגמרי אם אני לא אשלוט בעצמי.
"אל. תתקרב. אלינו. יותר. ברור?" אמרתי, מדגיש כל מילה. הוא הנהן, מפוחד, ואני יצאתי משם. לא חשבתי שהייתי צריך יותר מזה.

***

"אף-בי-איי, פתחו את הדלת!" נשמעה הדפיקה על הדלת, ולאחר מכן הפריצה. שלושה אנשים בעלי תגי אף-בי-איי נכנסו פנימה. "מי מכם הוא ג'ו ג'ונאס?" הם שאלו.

גיחכתי. כוכב רוק עולמי והם עדיין לא למדו לזהות בינינו. הרמתי את היד, והם גררו אותי החוצה.
"אתה האחרון שראה את ראיין ג'יימסון. הוא נעדר," אמרה אחת מחברות הצוות.

אוי, יופי. כאילו שזה מה שחסר לי.

מנקודת המבט של ראיין

הבטתי במחסן הנטוש שבו הייתי, מפוחד.

אם ג'ו אחראי לזה, אני... חשבתי לעצמי, מדמיין לעצמי איך אני מתעלל בו. אבל זה לא ישנה לו.

ידעתי שהדבר הכי חשוב לו הוא ניק. כלומר, הדרך הכי טובה לפגוע בג'ו...

 

.היא לפגוע בניק

עדכון שביעי - 01:00

היי אנשים D:

עוד שלוש שעות זה נגמר, עייפים? (אני לא, אם לומר את האמת ).

בעריכה הזאת החלטתי להציף אתכם בסקרים (כי אני משועממתXD) ואת השיר "Who i am" של ניק עם הלהקה שלו להורדה P:

 סקרים

1. מה עדיף: שני פרויקטי סולו בשנה או אלבום אחד של הלהקה?

א. שני פרויקטי סולו בשנה

ב. אלבום אחד של הלהקה.

ג. למי אכפת?!

 

2. מה עדיף: Who i am או Rose Garden?

א. Who i am

ב. Rose Garden

ג. מה אלה השירים האלה?!

 

3. אם יכולתם להגיד לג'ונאס דבר אחד, מה זה היה?

א. We want u in israel!

ב. I Love you!

ג. Nice. can i see someone else?

 

4. איזה מארבעת האלבומים של האחים הכי טוב?

א. It's About time

ב. Jonas Brothers

ג. A Little Bit Longer

ד. Lines, Vines and Trying Times

 

5. האם ג'ו צריך להתגלח או לא?

א. כן!

ב. לא!

ג. לא אכפת לי.

 

עריכה הבאה טריוויה + אם אני אספיק פרק שש, אם לא פיקצר (:

Nick<3

ורמז לאתגר: מיילי סיירוס, 2008

עדכון שמיני - 01:30

עוד שעתיים וחצי נגמר! מתחילות להתעייף?

בכ"מ, כדי להעיר אתכן קצת, הבאתי פאזל :

בהצלחה D:

מי שגומרת שתצלם לי צילום מסך, באלי לראות אם מישהו מצליח D:

תמונה מקורית~

בהצלחה !

(רמזים לפיתרון: breakout + אלבום חדש. זה בהמשך לאתגר למעלה).

 

עדכון תשיעי- 02:00

חחח אנחנו מתמסטלים פה XD

אז לעדכן הזה החלטתי להעלות את Can't have you (הפיקצר), משחק וכדור בדולח מטומטם במיוחד XD

כדור הבדולח.

http://www.flash-gear.com/8/index.php?r=721303038879733

אתם נכנסים לפה, שואלים שאלה של כן ולא.

זה מצחיק, מטופש ומבאס באותו זמן בכ"כ הרבה רמותXD

 

משחק- הראשון שמביא

פשוט תביאו מה שיש ברשימה XD

*פיקסל של כוס קפה

*פיקסל של מיטה

*סמיילי של ישראבלוג ישן

*סמיילי של ישראבלוג ישן2

 

Can't Have You
You've warned me that you were gonna leave
I never thought that you would really go

הוא היה בן שש. הוא נהג לרוץ לחדר של אחיו הגדול בן התשע, כשהיו לו חלומות רעים. ג'ו תמיד קיבל אותו, הוא תמיד היה שם בשבילו. ניק לא חשב שיגיע יום שבו יפרידו ביניהם, הוא חשב שהם יישארו ביחד לנצח. היתה ביניהם סוג של קרבה מיוחדת, קרבה שאף אחד לא יכל להסביר. לא קווין, לא דניס, לא פול... רק שניהם ידעו מה קורה ביניהם. אבל מה שבטוח, הוא לא מוכן לוותר על זה. לעולם.

 

That I was being such a fool
And I didn't deserve you

הוא היה בן שתיים-עשרה. אחיו הגדול התחיל לצאת עם נערות מבית הספר, והקדיש לו פחות ופחות זמן. הוא התגעגע לימים שבהם הם היו ביחד כל הזמן, ימים שכנראה לא יחזרו...
כמובן שהוא לא אהב את החברות של ג'ו. כלומר, הוא לא באמת ניסה להכיר אותן, אבל כשג'ו בקושי שם לב אליו, לא היתה לו שום סיבה טובה לאהוב אותן.

הוא ידע כמה אנוכי זה, אבל זה לא שינה כלום, הוא המשיך לחשוב ככה. למרות שהוא ידע שלג'ו  מגיע הטוב ביותר – ואם ג'ו מאושר, אז זה הטוב ביותר. גם אם זה לא משמח אותו.

 

But I'm dying without your love
Begging to hear your voice
Tell me you love me too
'Cause I'd rather just be alone
If I know that I can't have you

הוא היה בן חמש עשרה. הוא ידע מה הוא מרגיש, או לפחות חשב שהוא ידע. הוא לא היה כמו אחיו, למרות שהיה ספורטאי מצטיין, הוא לא היה פופולארי במיוחד.
"ג'ואי," אמר ניק בשקט באחד הערבים שישבו ביחד בחדר של ניק. "איך זה להתאהב? איך זה לחוות נשיקה ראשונה?"
ג'ו הביט בו בבלבול. הוא לא חשב שניק יישאל שאלות כאלה, אבל זאת היתה ההזדמנות שלו. אולי ההזדמנות היחידה שלו.

ג'ו התקרב אליו ונישק אותו. הוא הרגיש איך הם נצמדים אחד אל השני, ולבסוף, איך ניק 'מאשר' את זה ומאפשר לו לחדור פנימה. הוא הצמיד את ניק אל הדלת ונצמד אליו, מתנתק ממנו לבסוף.
"ככה זה," הוא אמר בשקט. "ככה זה להתאהב."
ובאותו רגע שניהם ידעו מה הם מרגישים אחד כלפי השני.

 

So tell me what we're fighting for
'Cause we know that the truth means so much more

הוא היה בן שמונה עשרה. שלוש שנים מאז אותה נשיקה, ולמרות זאת, שניהם התכחשו לזה. זה היה ניצוץ יחיד, זה היה רגע שלא יחזור שוב. הם לא הזכירו את זה אחד בפני השני.
הוא הרגיש איך מלחמה פנימית מתנהלת בו. מצד אחד... להזכיר את זה, להזכיר לג'ו מה הם הרגישו באותו יום.

ומהצד השני, הוא רק רצה להיות נורמאלי. לצאת עם מישהי, לקחת אותה לדייטים ומסיבות, ללכת איתה במסדרונות בית ספר בלי להרגיש בושה.

לפעמים הוא היה צריך לפעול לפי הרגש, ולא לפי ההיגיון.

 

I don't wanna cause a scene
'Cause I'm dying without your love, yeah

הוא היה בן תשע-עשרה. הוא וג'ו שכבו בחדר של ג'ו, מתנשמים ומתנשפים. עברו כמה חודשים מאז שהם דיברו על הנשיקה...ועכשיו הם ביחד. לא יותר מבוכה, לא יותר ריבים פנימיים... בפעם הראשונה מאז גיל שש, הוא היה שלם עם עצמו.

 

'Cause I'd rather just be alone
If I know that I can't have you

עדכון עשירי - 02:30

עוד שעה וחצי D:

אז ככה. החלטתי להצחיק קצת (גם ככה אנחנו נשפכות מצחוק), אז לפניכם מובאים כמה סרטונים מצחיקים של האחים(3>):

 (תודה לדניאל ששלחה לי את זה^^)

 

 יש לי כבר מוכן חלקית לשעה הבאהP:

עדכון אחת-עשרה - 03:00

עדכון לפני אחרון (בוחצי יש עדכון ובארבע אני אערוך לכתוב בלילה טוב או משהו P:)

בכ"מ, החלטתי לתת לכם (הקוראים העתידייםXD) כמה ג'ונאס אייטמס מאיביי D=

תגי "A little bit longer" שניק עיצוב.

מחיר: 11 $

שעון לב קריסטלים - ג'ו

מחיר: מכירה פומבית S:

שעון לב קריסטלים - ניק

 

מחיר: מכירה פומבית S:

סט של שלושה חיקויים של רשיונות הנהיגה של האחים:

 

מחיר: 19 $

כובע חתום ע"י האחים

מחיר: 17 $

ערכת בושם, ליפ גלוס וצללית של ג'ונאס.

// מחיר: 22 $

מצעים למיטה

מחיר: 90 $

נעליים של ג'ונאס

מחיר: 16 $

טבעת ג'ונאס

 

מחיר: 18 $

מצלמה של האחים

חשמלית חתומה ע"י שלושתם:

השלב הבא הוא לערוך בארבע ולכתוב ליל"ט, אבל לא בינתיים^^

 מחיר: 500 $

 

המשך המיני קטלוג בעדכון של וחצי D=

עדכון 12 ואחרון - 3:30.

 

תיק של האחים

//

// ]]>

 

 

מחיר: 6 $

שרשרת של הלהקה

//

// ]]>

// ]]>

// ]]>

מחיר: 8 $

ופה נגמר לילה ג'ונאסי במיוחד  P:

לי היה כיף ואני בהחלט אעשה את זה שוב(:

למרות שכתוב לילה טוב, אני הולכת לישון רק בארבע D:

מייס ^^

היום יש לילה לבן. הוא היה אמור להיות היום, ואז זז ל-19 ואז חזר להיום.

בגלל שרוב התוכניה בנויה על זה שאני יודעת שאנשים מסויימים באים (ולצערי הרב אן לא באה), אז אם יש לכם בקשות למיניהן, מוזמנים, אני אכתוב ואנסה לארגן את זה להלילה XDD

ולנושא נחמד יותר- אן חזרה DDD:

הדבר הראשון שהכנתי בפוטו החדש... לפחות יש לי ניסיון עם פוטושופ עכשיו XD
 

תיבת הבקשות ללילה הלבן ובכלל, כי מזמן לא היתה לי תיבה כזאת ~

אני מניחה שברור לכם שאני הכנתי את זה, כן? תוכלו למצוא את אותן כותרות ב-isra Art... מן הסתם כי זה הבלוג השני שלי. לא משנה, עזבו. פשוט אם מישהו רוצה כותרת כזאת אני אכין(רק תגידו מה לכתוב בכותרת ובתת כותרת), צבע לכותרת וכמובן שחובה קרדיט מקושר. רגע, עזבו, סטיתי מהנושא.

מי שהחליט בכלזאת לקרוא את השטויות שכתבתי למעלה, בנטוי- כן, אני מכינה כותרות כאלה למי שרוצה, אבל זה לא העניין. פרטים למעלה.

פסח שמח D:

החג האהוב עליי בשנה, וכמו שחברה שלי הגדירה את זה- "עכשיו יוצאים לחופש גדול ואחר כך לחופש יותר גדול". חופש של שבועיים וחצי (או שלושה)
בכל מקרה, לא התכנסנו כאן רק כדי להגיד פסח שמח (ולחפור לכם במוח. מצד שני, אתזה אני עושה כל הזמן, אז... עזבוXD), אלא להגיד לכם על כמה מהדברים שיהיו פה בפסח, ו...נראה לי שזהו. אה, ושאלה קטנה- מה אתם מתכוונים לעשות בפסח?
טוב. נעזוב את השאלות ונעבור למה שיהיה-

כן, כבר חפרתי על זה, אבל הגיע הזמן שאני אגיד לכם קצת מה קורה,מה יהיה (עזבו, כל פעם שאני מנסה לעשות פרסומת טובה זה לא הולך) וכל הפרטים הנלווים הנוספים.

מתי: 19.4, החל מ- 22:00 (קיצר, עשר בלילה) עד 5:00 (בבוקר, כן?XD).

איך זה יעבוד: יהיה פוסט מרכזי, שכל שעה עגולה אני אערוך אותו ואוסיף משהו. במקביל, יהיה דיון בתגובות על ג'ונאס VS ביבר (עם בליברית!זה צריך להיות מעניין).
מה קורה אם אני נרדמת באמצע? אז זאת בעיה XD אבל אני אשתדל שלא, קשה להירדם, ד"א, כששומעים למשל את "Rock hard or go home" של סמור הברזל מהפסקול של קאמפרוק 2 (מה זה בכלל עושה שם?!).

יהיו תחרויות מיוחדות? אני אשתדל. אני כבר אראה מה לעשות, הכל תלוי גם כמה אנשים יהיו.

צריך לאשר הגעה? מה, נהינו טיול בי"ס? תכף תשאלו אותי אם לבוא באייקונים תואמים. שיט, אני הרגע כתבתי את זהXD

בכל מקרה, לא, אבל אני אשמח אם תגידו בתגובות שאתם באים- זה בהחלט נותן מוטיבציה (:

למה כתבת את השאלות בירוק? כי בא ליD:

היילי

מרתון 2006, חחXDD

כמו שהכותרת מציינת, פוסט אחרון לקראת הטיול השנתי שלי (ה-7.4). אחרי ה-KCA 2011, לפני הטיול השנתי... חח, לא פשוט XD

בכ"מ, לפני שאני אמשיך לחפור ~ פשוט נתחיל וזהו.

ד"א, תודה על כל הכניסות במרץ- כמעט 800 (חח, 798 XD). נקווה שנשבור את השיר הזה החודש D:

הזוכים ב-KCA 2011!
למרות שהאחים לא זכו (חח, קווין וניק בכלל לא הגיעו לטקס), החלטתי לתת לכם את הרשימה המלאה של הזוכים מהטקס אתמול (וליד חלק מהם כתבתי גם למי לדעתי הגיע לזכות). אבל לפני זה, תמונה של ג'ו ופרנקי על השטיח הכתום (כן, ג'ו הביא את פרנקי איתו):

מה שכן, ג'ו העניק את הפרס לסרט האהוב בטקס (כן, הוא לא קיבל שום פרס אבל הוא נתן אחד. חח).

סרט אהוב: קרטה קיד.
שחקן סרטים אהוב: ג'וני דפ

שחקנית סרטים אהובה: מיילי סיירוס.

סרט אהוב מצויר: שובב שכמותי (כנראה עוד לא הגיע לארץ או משהו. מישהו מכיר?).

מדובב אהוב: אדי מרפי (החמור מ"שרק").

 Favorite Buttkicker (הא?): ג'קי צ'אן (כמה לא צפוי...)

סדרת טלוויזיה אהובה: iCarly (איי-קרלי)

שחקן טלווזיה אהוב: דילן ספראוס (זאק מרטין,החיים היפים של זאק וקודי + הסיפון)- הרבה יופתעו, אבל אני מסכימה עם הבחירה. בכל זאת, הבנאדם משחק בטלוויזיה מגיל שמונה חודשים. חוץ מזה, הוא מוכשר. למרות שהיה נחמד אם ג'ו או ניק היו זוכים. או קול ספראוס XD

שחקנית טלוויזיה אהובה: סלינה גומז

שחקן משנה אהוב בטלוויזיה: ג'נט מקריידי (סם, איי-קארלי). מגיע לה,למרות שהיה מגניב אם דייוויד הנרי היה זוכה.

תוכנית ראליטי אהובה: אמריקן איידול

להקה אהובה: בלאק אייד פיס (חצי מהאנשים לא הקשיבו לי כשאמרתי שהם ירבים רציניים. ועל זה יש לי להגיד: I Told you so!).

זמר אהוב: ג'סטין ביבר. איכ S: טוב, אין ספק שאתם מבינים טוב מאוד מה דעתי.

זמרת אהובה: קייטי פרי למה לא מיילי?! או סלינה?! או טיילור?!

שיר אהוב: "Baby" לא! למה לא Mine של טיילור! זה שיר מעולה! D:
אתלט זכר אהוב: שאקיל אוניל (מי זה?)
משחק וידאו אהוב: "רק תרקוד 2" לא! למה לא מריו?

סדרה מצוירת אהובה: בובספוג D:

העזרה הכי גדולה: ג'סטין טימברלייק. (כולם בטח שכולם את עצמם מה זה הפרס הזה- לא היתה קטגוריה כזאת. תשובה: אין לי מושג. אני מניחה שהעזרה בטקס או משהו XD)

ספר אהוב: יומנו של חנון (צ-פ-ו-י)

ואלה היו הפרסים לטקס. מה דעתכם על הזוכים? את ההערות שלי (למה שהיה לי להגידXD) אני אמרתי. (:

אשלי מלכלכת על ג'ו בראיון!
בראיון שהתקיים לאחר הפרידה של ג'ו ואשלי, אשלי מלכלכת על ג'ו ואומרת "כל מה שהיא רוצה":

"כולם אומרים שאני בגדתי בג'ו זה לא נכון. למעשה, מצאתי את ג'ו שבו לפני הפרידה יוצא עם מישהי (העיקר הוכחות אין לה). בכל מקרה, זה לא שהוא אי פעם היה טוב אליי. הוא התייחס אליי כמו אל הכלבה הקטנה שלו. אבל מה שכן, הוא חתיך".

לפחות היא צודקת בדבר אחד: הוא באמת חתיךXD

מ-נ-י-א-ק-י-ת.

ג'ו מדבר על האלבום של ניק - "Who I Am"

ג'ו אומר על האלבום של ניק:

"הוא לא התכוון שזה יהיה גדול.. זה היה משהו יותר לעצמו מאשר לאחרים. הוא רצה להקליט את הדברים שהוא מאמין בהם, הוא לא ציפה שהאלבום יצליח כל כך. ואני אמרתי 'באמת הייתי רוצה להקליט משהו שהוא ההשראה שלי', כי המוסיקה שלנו בתור 'האחים ג'ונאס' היא מה אנחנו יכולים לעשות ומה אנחנו לא יכולים לעשות, בתור הגבולות של שלושתנו'.

ודבר אחרון: יכל להיות שג'ו יהיה בסיבוב הופעות של בריטני ספירס! דעתכם?

כפתורים של האחים- שימוש אישי + קרדיט:

 

 

 

היום הכי מתאים לפרסם את זה- בדיוק בין כל הלחץ (טקס, עוד טקס... חוויות למטה). XD

אניוואי, כמה דברים חשובים שרציתי להגיד לכם -

-יכול להיות שהלהקה תיקח הפסקה. כל אחד עסוק עם הפרוייקט שלו (כולל קווין והמרוץ שלו), ככה שאין להם הרבה זמן, לצערנו הרב.
-וזה מה שיותר מטריד אותי- הבלוג מוקפא. אינלי זמן, ישלי הרבה מה לעשות, ואני לא חושבת שיש לי זמן לעדכן סופית.

-הרבה אמרו לי "למה את לא מגיבה בחזרה?"במייל. אני מניחה שהחדשות למעלה מסבירות אתזה.

-אם מישהו מחפש אותי,אני ב- Isra Art. אינלי זמן לשני בלוגים.

-ג'ו התאהב שוב באשלי. איכסה  (מה? אנלא אוהבת אותה).

1 באפריל D:

אנלא יכולה בלי הבלוג הזה, ואני חושבת שכבר אמרתי את זה פעם. אני פאקינג לא יכולה בלי הבלוג הזה- סופסוף מקום לחפור בו על ג'ונאס שוטף.

אבל: לא עניתי *בקושי* לתגובות כי באמת לא היה לי זמן, ישרא-ארט כן פתוח וכן קיים והלקה לא תיקח הפסקה גם לא במאה הבאה (אני מקווה). בינתיים הכל בסדר XD

אז היה קצת אמת בחרטוט הזה שאני קוראת לו פוסט לאחד באפריל.
אבל מה שכן, דבר שבלט במיוחד היום בבי"ס בעניין המתיחות - "חתול-היפו-אלרגני-טישו". תנו לי להסביר: חברה שלי רוצה חתול, אבל אמא שלי אלרגית, אז חברה אחרת שלי המציאה את החתול ההיפו אלרגני (אני הוספתי את הטישו, זה פשוט מזכיר לי טישו... היפו אלרגניXD), וזה היה מצחיק. ד"א, ג'ו ממש לא התאהב באשלי שוב. P:

חוויות מהטקס.
לא שזה מעניין מישהו, אבל מתחשק לי לכתוב מה היה. דקה לפני שעלינו לבמה (ואני משננת באטרף את הטקסט שלי), פתאום מוסיפים לי עוד שלוש שורות ואני כזה "מה?! עכשיו?!" ופתאום היינו צריכים להתחיל להיכנס, ודחפו אותי לריקוד... קיצר, היה בלאגן אחד גדול. אבל היה נחמד

איך היה אחד באפריל שלכם?

למי ששואל מה הפואנטה בפוסט הזה- סתם התחשק לי לפרסם משהו לאחד באפריל XD

פוסט על הפרטים של המפגש + הלילה הלבן בפסח בקרוב, פוסט חדש ב-3.4, אחרי ה-KCA 2011, ואני בטיול שנתי ב-7.4 וב-6.4 בערב אנלא בבית, אז אני מצטערת אם אני לא עונה לכם (אני אענה כשאני אחזור).