טוב, הניסיון שלי לא בדיוק הלך עם ה"More", אבל לא נורא. העיקר שניסיתי XD
בפוסט הזה יש כמה דברים חשובים: See No More מגיע לאייטונס ואמזון!כמו שהבנתם, אני כותבת בקטן אחרי זה כדי שזה יבלוט,הלילה הלבן*עכשיוצריךלכתובפהמשהובקטןכדישזהיבלוט* והתכנית להבאת האחים לארץ. למרות מה שאמרו על זה שהקליפ ייצא היום, הוא לא יצא (עד עכשיו),
מלבד זה, בגלל שעם האנטד לא כ"כ הלך לי אני מעלה פאנפיק חדש בשם Hold onיחד עם מיי פוינט אוף ויו.
ועכשיו שגמרתי את ההדגשה המוזרה שלי, אני אעבור לפוסט (:
ההופעה של ניק ב-Quaker Chewy Superstar והצ'אט בבלילבורד
ביום רביעי האחרון, ה-8.6, לניק היה לייב צ'אט בבילבורד מיד אחרי ההופעה שלו (שבה הוא שר שלושה שירים מהאלבום סולו שלו: Last Time Around, Who I am ו- Rose Garden).
ביום רביעי האחרון (8.6), קווין ודניאל נצפו ביחד ב"Digitas Newfront Kickoff Dinner" (ולמי שאין לו כוח לקרוא הכל- קווין ודניאל היו ביחד בארוחת ערב אחרי הצגת חידושים דיגיטליים, THE END).
קווין נאם שם והציע חידושים דיגטליים לכל עולם המדיה (אנשים אמריקאים שלא מעלים סרטונים>:). הם ישבו שם, בפאנל ניהול.
הנה הראיון על השטיח ה(אין לי מושג איזה צבע). קווין השני בסרטון~
See No More בתחנות בארץ!
*נשימה לרווחה*
זהו, אפשר לשמוע את See No More בתחנות בארץ. אם מישהו רוצה ליצור קשר ולבקש את השיר (תתחילו לבקש אותו! אנחנו נהפוך אותו ביחד ללהיטP: ):
ב-7.6 קווין ודניאל היו באירוע של סמסונג של חברה בשם "Gala". לצערי הרב אין עוד פרטים, בשניה שאני אמצא אני אוסיף ^^
ניק עונה על שאלות של מעריצים בתכנית של MTV בשם "The Seven"
ניק עונה על שאלות מעריצים. שמעתם מה הוא אמר? בסופו של בר הולך להיות דיסק חדש של שלושתם, אבל כרגע הם דיי כל אחד עסוק בדברים שלו. באסה):
ניק ודלטה בחופשה.
כמו שאמרתי לפני איזה פוסט או שניים, ניק ודלטה (26. אין, הייתי חייבת להגיד את זה) יצאו לחופשה -
ניק צייץ -
"אני מרגיש מבורך. כל כך הרבה דברים טובים קרו לאחרונה".
אני היחידה שרואה שהוא לא בדיוק נראה שמח?
התיבות מקרופונים של ג'ו ל-Pepsi Summer Bash
אוקיי, אתם לא תאמינו מה מצאתי. לפני יומיים (11.6) התקיימה ההופעה הראשונה של ג'ו שבה הוא ששר את "See No More" בלייב. והתמונות שמצאתי היו... המקרופון שלו!
כמו שאתם יכולים לראות, על התמונה הראשונה כתוב (החלק החשוב)- "3 Inside" (שלושה בפנים.כלומר, המקרופונים של שלושתם).
ולא, אין לי שמץ של מושג למה לעזאזל כתוב על השני ניק ג'ונאס.
פרנקי חוגג סיום כיתה ה' (:
ת'כלס, לא הייתי כותבת על זה אלמלא התמונה המטרידה במיוחד שפורסמה בטוויטר:
תגידו לי כמו מה זה נראה יותר- סיום תיכון או סיום כיתה ה'?!
מזל"ט בכ"מ ^^
תמונות מה-Pepsi Summer Bash!
ולמי שזה לא אומר לו כלום, מההופעה של ג'ו בשיקגו - ההופעה הראשונה עם סי נו מור בלייב P:
ג'ו ומנדי ישבו ורבו על התכנית, בפעם החמישית באותו יום. מנדי התעקשה שזה לא יעבוד, מיילי טענה שהיא מסוגלת לזייף את האישורים שאנחנו צריכים ("כבר עשיתי את זה פעם," היא טענה. מיילי, יש משהו שאת רוצה לספר לנו?) ואני ישבתי וכתבתי שיר, כרגיל. זה קרה הרבה לאחרונה - כנראה בגלל הקשר המחודש שלי עם ג'ו. אהבתי אותו אז, וזה לא השתנה עכשיו. אני עדיין אוהבת אותו- אפילו יותר.
אבל הוא שבר לי את הלב. כל כך כעסתי עליו באותו רגע, אמרתי לו שאני לא מתכוונת לדבר איתו יותר, אפילו יצאתי עם אחרים, אבל זה לא שינה כלום. במיוחד לא מאז שאביגייל מצאה את התמונות הישנות שלנו ביחד (חשבתי ששרפתי אותן), שרק חזקו את הרגשות שלו. אבל עכשיו אני לא אוכל להיות איתו ביחד. יש לו חברה (שאני בספק אם הוא זוכר את השם שלה כרגע. או בכלל).
"טיילור, מה את חושבת?" שאל מיילי לפתע, קוטעת את המחשבות שלי. "נכון שאם ג'ו פשוט יקום, ילך וישחרר את האחים שלו זה יהיה מזור? כי הוא אמור להיות בקומה," שאלה מנדי.
"כן, כי אם את או אני נלך לשחרר אותם זה יהיה הגיוני יותר," ענתה מיילי בלעג. מנדי גלגלה את עיניה.
"מיילי, בפעם המיליון, אני לא יכולה לשחרר אותם! אני רוח רפאים, זוכרת?"
ג'ו ואני פשוט ישבנו שם ובהינו בה, המומים. מנדי. רוח רפאים. זה פשוט לא היה הגיוני... מלבד העובדה שכולם התעלמו ממנה כשנכנסו לחדר, וזה לא נראה היה כאילו היה אכפת לה יותר מידי. אולי זה היה הגיוני יותר משחשבנו.
היא סיפרה לנו הכל - התאונה, איך היא גילתה שהיא רוח ומי יכול לראות אותה. מי היה מאמין שהחיים שלי יתגלגלו לדבר כזה... בטח שלא אני.
-מנקודת המבט של דניס-
"פול, אנחנו פשוט חייבים להוציא אותם! ג'ו התעורר, והם היו שם יותר ממה שאתה ואני היינו שם ביחד. מגיע להם להיות איתו עכשיו," אמרתי בשקט. רבנו בקפיטריה על עם להוציא את הבנים או לא. כל מה שהוא חשב עליו זה התדמית שלהם בתור להקה- למה הוא לא יכול לראות שיש כל כך הרבה דברים אחרים מלבד זה? אם הוא היה רואה את זה, לא היינו מנהלים את הויכוח הזה עכשיו.
"דניס, אני מבין מה את אומרת," הוא אמר, חסר סבלנות. "אבל זה לא משנה כלום. מאוחר מידי עכשיו."
"פול, אף פעם לא מאוחר מידי! אם נרצה להוציא אותם, אנחנו נוכל להוציא אותם. הבעיה האמיתית פה הוא שאתה חושב רק על התדמית שלהם!" צעקתי. כל כך נמאס לי מהוויכוחים הבלתי פוסקים האלה בינינו, על התדמית שלהם. לפעמים אני מתחילה לחשוב שלא היינו צריכים לקבל את ההצעה של קולומביה רקורדס – או לפחות לא לתת לפול לנהל את הלהקה יותר. האחות שטיפלה בג'ו התקרבה אלינו.
"מר ג'ונאס וגברת ג'ונאס? יש לי חדשות רעות." יופי, בדיוק מה שהיינו צריכים. "טיילור סוויפט, מיילי סיירוס והבן שלכם, ג'ו ג'ונאס? הם נעלמו."
איך הם יכלו להיעלם עכשיו?
-מנקודת המבט של ניק-
נאנחתי בתסכול. הפסיכולוג בדיוק עזב את החדר שלנו אחרי עוד שעה חסרת משמעות. קווין קם למטבחון להכין לנו ארוחת ערב, ואני נשארתי על הכורסא שעליה ישבתי, מהרהר. מה עם ג'ו כבר התעורר? מה עם הוא כועס עליי? מה אם הוא חושב שנטשתי אותו? נשמעה דפיקה בדלת. קמתי באיטיות ופתחתי אותה. הרגשתי שאני עומד לצרוח כשראיתי מי בדלת. מיילי, מנדי, טיילור וג'ו.
"קוו, אתה חייב לבוא לראות מי בדלת!" קראתי בהתרגשות. כמעט אף פעם לא השתמשתי בטונים כאלה, והוא רץ במהירות כדי לראות מי זה. הוא חיבק את ג'ו, והם דיברו קצת, לפני שהוא התפנה אליי. הוא החזיק את ידיי, והסתכלנו אחד על השני – לא היינו צריכים מילים בשביל לדעת מה השני הרגיש.
"א...אתה ער?" שאלתי. פחדתי מהתשובה- אם כן, יכול להיות שהוא כועס עליי... אם לא, איך הוא פה?. אבל הוא הנהן. "אני כל כך מצטער שלא הייתי שם בשבילך, אמא ואבא תקעו אותנו פה, ואני אבין אם אתה כועס עליי-"
"אין לי שום סיבה לכעוס עלייך. ניקי, אתה לא ביקשת להיות פה." הוא צחק. לפני שהבנתי מה קורה, הרגשתי את שפתיו צמודות לשלי. התנתקנו במהירות ומצאתי את עצמי מסמיק. טיילור עמדה מאחורנו ונראה היה שהיא עמדה להקיא. ברצינות?
התיישבנו על הספה, כשג'ו באמצע, והתחלנו לדבר. סיפרנו לו כל מה שקרה, איך הם שלחו אלינו פסיכולוג כל היום... הכל.
"רגע, ג'ו, מה אמא ואבא אומרים על זה שאתה פה?" שאל קווין. לג'ו היתה הבעה מוזרה על הפנים – הכרתי אותה יותר מידי טוב. הם לא ידעו.
"בפעם האחרונה שאני ראיתי אותם, הם רבו בקפיטריה אם להוציא אתכם או לא. בהחלט אפשר לנחש מי באיזה צד," הוא גיחך. "אבל משהו הזוי יותר - מנדי היא רוח רפאים."
קווין ואני ישבנו שם, המומים. ג'ו הנהן כשראה את ההבעה שלנו. "ככה אני הגבתי כשגיליתי את זה."
-מנקודת המבט של ג'ו, פלאשבק-
לא יכולתי לעכל את זה. מנדי, אותה אחת שאני מתאהב בה שוב, היא רוח רפאים. אבל זה פשוט לא היה הגיוני- בשביל להיות רוח רפאים צריך למות קודם... לא? והרי אף אחד אף פעם לא הודיע לנו שהיא מתה. רק שהיא עזבה את העיר... חשבתי על זה קצת, כשנפל לי האסימון.
"כשהם אמרו שעזבת, הם התכוונו שעזבת לנצח, נכון?" שאלתי. היא הנהנה וסיפרה לנו הכל. טכנית, זאת היתה אשמתי.
-סוף פלאשבק, בחזרה לנקודת המבט של ניק-
"רגע, בסופו של דבר- אם אמא ואבא חושבים להוציא אותנו מפה, למה אתם באתם?" שאלתי. ג'ו נראה נעלב. "לא שאני מצטער על זה כל כך."
"הם חושבים להוציא אתכם זמנית מפה," הדגיש ג'ו. "במילים אחרות? זה לא יקרה. אז באנו לשחרר אתכם." הוא משך בכתפיו.
"ואיך בדיוק תעשו את זה?" קווין חקר.
"יש לנו תכנית."
פרק ראשון- psycho
תקופת זמן של הפאנפיק: 2007 (קאמפ רוק) עד 2011.
you know when the sun forgets to shine I'll be there to hold you through the night And we'll be running so fast we can fly tonight And even when we're miles and miles apart You're still holding all of my heart I promise it will never be dark I know..we're inseparable
ניק הניח את העט. שיר חדש לאלבום השני שלהם. הוא עבר על השיר וחייך לעצמו חיוך קטן. אם המעריצים (או יותר גרוע, המשפחה שלו) היתה יודעת על מה השיר, הם היו משתגעים. למעשה, אם המשפחה שלו ידעה, זה היה אפילו גרוע יותר. הוא נרעד מהמחשבה על זה. "היי, אח קטן," הוא שמע את הקול של ג'ו מאחוריו. הוא יכל להריח את השמפו של ג'ו- למה כל פעם שהם הגיעו למלון חדש הוא היה חייב לגמור לפחות שני בקבוקים ביום? "כתבת שיר חדש לאלבום שלנו?"
ניק הנהן. "מה דעתך? כבר יש לי לחן. רק צריך לבחור מי ישיר אותו, אני לא חושב שזה יכול לעבוד בתור דואט."
"או שנוכל לשיר אותו ביחד," ג'ו קרץ, כאילו התעלם מהמילים האחרונות. הוא התלבש וירד לצילומים, משאיר את ניק מאחוריו, מהרהר.
"או שנוכל לשיר אותו ביחד."
***
ג'ו נכנס למשרד האפלולי של קת'רין, הפסיכולוגית על הסט. הוא שנא את המקום הזה כמעט כמו ששנא את הימים שבהם השיער שלו לא הסתדר. הם טענו שמשהו היה לא בסדר, שהוא לא מפוקס, ואחרי הרבה בקשות (וכל הקטע הזה של "הסרט יעזור לקריירה שלכם, לך תעשה את זה"), הוא הסכים ללכת לראות את קת'רין. וככה בחודש האחרון הוא מצא את עצמו בימי שני וחמישי אצל קת'רין , ולפעמים גם בימים אחרים שהם חשבו שמשהו לא היה בסדר. או בקצרה, כמעט כל יום הוא מצא את עצמו שם.
"ג'וזף," ברכה הפסיכולוגית. "איך עבר עליך היום?"
"בסדר," ענה ג'ו ביובש. "למה קראת לי לפה? זה לא היום של הפגישות הקבועות שלנו, ותכף מגיעה הסצנה שלי. אני צריך ללכת."
"חשבתי על משהו," היא התחילה.
"מדהים," ג'ו גלגל את עיניו. לא נראה שהתגובה שלו הפריעה בכל דרך כלשהי לקת'רין – היא כבר היתה רגילה לזה. במיוחד ממנו.
"מתי היתה הפעם האחרונה שהיית מאושר? מאושר... באמת?"
הוא חשב על השאלה. הפעם האחרונה שבה הוא היה מאושר באמת? טוב, זה היה קל. הוא לא היה צריך לחשוב הרבה בשביל זה.
השעה היתה אחת בלילה. ג'ו ישב בסלון וחיכה שאחיו הקטן יחזור, אחרי שניק הודיע לו שהוא נשאר עם החברים שלו עוד קצת. משום מה, משהו בתוך ג'ו אמר לו לחכות לו. אז הוא חיכה.
דלת הכניסה נפתחה בחריקה. ניק נכנס פנימה על קצות אצבעותיו, מנסה שלא להעיר אף אחד.
"איך היה?" הוא שמע את הקול של אחיו הגדול מהמטבח. ג'ו עמד שם והחזיק שתי כוסות מים, והושיט לניק אחת. ניק הנהן בתודה ולקח את אחת מהכוסות.
"כיף. למה אתה ער? אנחנו נפגשים עם הוליווד רקורדס מחר. ואנחנו צריכים להרשים אותם, וזה לא יעזור במיוחד אם תהיה עייף." ענה ניק.
"חיכיתי לך," ג'ו משך בכתפיו. "חוץ מזה, זה לא שאתה יותר טוב. אני לפחות רגיל לישון בשעות כאלה לפעמים."
"אל תתגרה," ניק גלגל את עיניו. הם עלו למעלה ונרדמו במהירות.
***
ג'ו לא ידע איך הוא הגיע למצב הזה. הוא התעורר בבוקר, ומצא את עצמו במיטתו, כשהראש של ניק על חזהו. אחת מהידים של ניק אחזה באחת מידי והשניה נעה באיטיות על רגלו. הוא חייך לעצמו חיוך קטן.
"בוקר," הוא בירך את אחיו הקטן. ניק פקח את עיניו והביט בו בישנוניות.
"ממ..." ניק מלמל ועצם את עיניו בשנית, קובר את ראשו בחזה של אחיו הגדול.
לא הוא ולא ניק סיפרו על זה לאף אחד. ג'ו פחד שהרגעים אלה יחזרו שוב כשגילה שהם חולקים חדר במלון... אבל קת'רין לא היתה צריכה לדעת על זה. זה לא היה עניינה.
"אם יש משהו שגורם לך להרגיש מאושר, תחזור עליו." היא אמרה בשקט. ג'ו הנהן ורץ לחדר שלהם – הוא ציפה שניק יהיה בצילומי הפוטושוט. או בצילומים. זה לא שינה כלום- הוא לא היה אמור להיות בחדר. אבל הוא היה שם, על הספה, חיוור. ג'ו רץ וחזר עם כוס מים ומזרק האינסולין שלו.
"ניקי, הכל בסדר?"
ניק הנהן.
"בדקת את רמות הסוכר שלך?"
ניק הנהן בשנית. הוא פתח את פיו, כאילו עמד להגיד משהו, אך בסוף התחרט ושתק. כאב לג'ו לראות את אחיו הקטן סובל ככה- הוא רק רצה לדעת שיש משהו שהוא יכול לעשות. לפתע עלה לג'ו רעיון.
"אולי-אולי תצטרף אליי הלילה? אני רק רוצה לוודא שהכל בסדר," הוא הוסיף במהירות. ניק הנהן חלושות, כשהמשפט האחרון מהדהד בראשו – אני רק רוצה לוודא שהכל בסדר.
קווין נכנס לחדר, ושלושת האחים ירדו במהירות לצילומים, כשכל אחד מהם שקוע במחשבות. זה יכול לקרות? האחים הקטנים שלו מתאהבים אחד בשני?
לילה לבן נוסף בבלוג!
בגלל ההצלחה של הקודם (היה כיף^^), החלטתי לעשות עוד אחד, ממש בתחילת החופש הגדול (אני מתכננת הרבה כאלה חופש).
ב-8.7 יהיה לילה לבן שני, שיתעסק בעיקר בדיבורים ובפאנפיק (כן, דניאל! שלא תגידי שאני איטית, אני אעלה איזה ארבע פרקים בלילה! נראלי...)., אם יש בקשות ~ מוזמנים.
המטרה שלנו היא 15,000 איש - זה הרבה, אבל אם תוכלו לשלוח אותה למעריצים שאתם מכירים \ כל מי שמוכן לחתום - תודה רבה♥
קבוצת הפייסבוק להבאת האחים לארץ.
אומרים שאחרי הקבוצה עוקב מפיק (אני לא אכתוב שזה בטוח כי אני לא יודעת לגבי זה), בכל מקרה, מי שיכול לעשות 'Like'- לי אישית אין פייסבוק אז קצת קשה לי לעשות את זה- תודה מראש. כאן.
עוד עזרה אפשרית
א) אם מישהו יעזור לי למצוא דרכים לתקשר עם המנהלים של הלהקה: פיליפ מקנטייר \ ג'וני רייט \פול קווין ג'ונאס (אבא שלהם), תודה. המטרה היא להראות גם להם שיש פה מעריצים שרוצים שהם יבואו (:
ב) פרסמו את העצומה \ את זה אתם רוצים שהאחים יבואו בטוויטר אם יש לכם, מייספייס, פייסבוק (בלי קשר לקבוצה), מייל, שורת מסנ' למי שיש, הכל.
ג) האתר הרשמי של האחים: http://www.jonasbrothers.com/ תגיבו על ישראל כמה שאתם יכולים, המטרה היא להעלות את זה למודעות.
ד) בלייב צ'אטים - שוב, תעלו את ישראל למודעות.
ה) למי שיש משתמש ביוטיוב, תפיצו:
You say Baby, I say Hey Baby
-You say Pray, I say Dear God
-You say Never Let You Go, I say Hold On
-You say Ride, I say Drive
-You say Latin Girl, I say Australia Girl
-You say Up, I say Fly With Me
-You say Justin Bieber,I say the Jonas Brothers
Half of the Jonas Fans moved on and went with Justin Bieber. Copy and Paste this if you are one of the people who stayed with the Jonas Brothers and continued to support them, and JB will always mean jonas brother
עוד רעיונות יתקבלו בברכה, מוזמנים לכתוב בתגובות (:
היי כולם! דבר ראשון, מאוד שמחתי לראות את כמות התגובות בפוסט הקודם, באמת. מעל 60 תגובות, מנויה חדשה הצטרפה (קיוויתי ליותר, אבל מילאXD) ואפילו הייתי בפעם הראשונה מזה ארבעה חודשים ומשהו, בפוסטים החמים. אז רק רציתי להגיד לכולם תודה, באמת. גם למעריצים שהגיבו, וגם ללא-מעריצים שהגיבו D: ומשהו קטן: אני מוכנה לפרסם פה בפוסט הזה והבא בלוג מעריצים פעיל ואיכותי לסלינה גומז \ דמי לובאטו \מיילי סיירוס (ואני אחליט אם הוא איכותי, כן? שלא תגידו את זה). הפואנטה היא לא בלוג שנסגר אחרי פוסט אחד, או משהו כזה, או אחד שיש לו רק פוסט אחד, אני פשוט חושבת שחבל שאין כבר כאלה. בכ"מ, אם למישהו יש והוא רוצה פרסום ~ דברו איתי בתגובות. ואחרי החפירה הקצת יותר ארוכה מבדרך כלל (אני משתדלת שלא לחפור... כנראה שלא הלך לי), הגיע הזמן לפוסט. יש בו חדשות, המלצות על בלוגים למיניהם, תמונות, משחקים, הפרסים מהפוסט הקודם ועוד. נתחיל? (:
מעריצה מכינה גרסה משלה ל- Introducing me ובה היא מציעה לניק לבוא איתה לנשף! חח, יצאה לי כותרת קצת חופרת. למה אני מספרת על זה, למרות שזה לא קשור לאחים עצמם? אם תשאלו אותי, זה ראוי לדיווח. מאוד. תשמעו, היה לכם אומץ להעלות את עצמכם ליוטיוב, שרים את זה וישמצב שאפילו להיות מובכים לפני הג'ונאסים? לא יודעת לגבי זה. מה שכן, יש לה גם קול לא רע. אם תסתכלו על התגובות, תוכלו לראות שאנשים תומכים, והאמת? כל מה שיש לי להגיד לה זה בהצלחה. לשמיעת השיר לחצו כאן. אז מה אתם חושבים? ניק צריך לבוא עם אמבר לנשף? (ולא, לא המצאתי את זה. ככה קוראים לה).
ג'ו נותן לאשלי טבעת התחייבות. אחרי שקראתם את הכותרת שמונה פעם, חשבתם שאתם הוזים והבנתם שזה באמת מה שכתוב- תנו לי לספר לכם שזה בהחלט נכון. לפני כמה ימים (27.1) ג'ו נתן לאשלי גרין, חברתו הנוכחית, טבעת התחייבות. מבחינת הג'ונאסים (ומשפחתם), טבעת התחייבות זה לא צחוק- זה שלב אחד או שניים לפני טבעת נישואין. ג'ו מסר שלמרות שהוא יודע שיהיו הרבה מתנגדים והרבה אנשים שלא יאהבו את הזיווג, הוא מרוצה מאוד ושמח שאשלי קיבלה את הטבעת. ג'ו ואשלי. בקרוב חתונה? המשפחה יצאה לחופשה קצרה בספינה "Disney Dream". אז ככה- לפני שאני אתחיל, רק שתדעו שהאחים לא היו על סיפון הספינה דיסני דרים, אלא היו במקומות שונים באותו זמן. על הספינה כן נכחו דניס, אימם, ופול קווין, אביהם, פרנקי, אחיהם הצעיר בן ה-11 ודניאל, אשתו של קווין, היו על הספינה. שם פגשו בין היתר את צ'לסי סטאוב (סטלה מאלון, למי שלא מזהה) ודבי ראיין (ביילי, "החיים היפים של זאק וקודי על הסיפון"- למי שלא מזהה), היו על הסיפון. לצערי הרב (ונראה לי שגם לצערם), הבנים לא היו על הסיפון, אבל לא נורא- מהסיבה הפשוטה שכל יום או יומיים ג'ו מפרסם שהוא גמר להקליט עוד שיר אחד באלבום הסולו שלו, וזה אומר שהוא מתקרב! (פרטים למטה).
ימין: דבי ראיין, מיקי מאוס, פרנקי, צ'לסי ומישהי בלתי מזוהה על הספינה. שמאל: אביהם ופרנקי במשחק גולף.
האלבום סולו של ג'ו מתקרב? כל הפרטים- פה! כן, זה נכון. מיום ליום האלבום סולו של ג'ו מתקרב! ג'ו יושב מידי יום ומקליט לאלבום שירים, כותב, מלחין וכו'. האלבום אמור לצאת במרץ או באפריל, וג'ו כמובן מוסר שהוא מאוד מתרגש. ואתם? ג'ו בדרך לאולפן הקלטות, ה- 25.1. בהצלחה!
לזרוק או לשמור? תשמעו, לאחרונה ראיתי כמה תלבושות של הבנים שגרמו לי לצאת מדעתי, למרות שהיו בהן דברים יפים (זה בטח רומז לכם מה הן היו...). ולכן החלטתי לקחת תמונה של כל אחד מהבנים, ולהגיד טוב מאוד מה לדעתי כדאי לזרוק ומה לדעתי כדאי לשמור, אם בכלל. אני דיי בטוחה שאתם מכירים את הפינה מבלוגי אופנה ובלוגי בנות למיניהם. אז מי אמר שזה שייך רק להם? ^^ *כל התמונות הן משנת 2011*
אוקיי, ג'ו, מה עבר עלייך?! באמת, יש את הפעמים שאתה יודע להתלבש, וכבר ראינו כאלה. אבל הפעם? רק התחילה שנת 2011, וכבר אתה עושה לנו צרות עם בגדים? נכון, לבשת חליפה שלמה, אבל תסלח לי- היא מזעזעת. והנעליים לא נראות מי יודע מה, וכן, גם החגורה הזאת שלא קשורה משום מקום. החולצה הלבנה היא הדבר הנורמאלי היחיד בתלבושת הזאת, ולכן בפה אחד- לזרוק. אוקיי, זה שיפור מהבגדים שאחייך לבש. הכובע מתאים לך, והחולצה... חביבה, היה אפשר יותר טוב. (בנאדם, מה יש לך עם המשובץ?). הג'ינס מהממים כרגיל, ואיך אפשר שלא להגיד אותו דבר על הגיטרה? מה שהפריע לי זה התיק הירוק הזה בצד, כן, זה, שלא קשור לכלום ובהחלט הורס את הלוק. ככה ש- לשמור. אבל תעשה לי טובה ותעיף את התיק.
אני אתעלם מדניאל, זאת לא הפואנטה. קוו- החולצה? פשוט מתאימה לך. וכנ"ל לגבי הג'ינס. דבר אחד מפריע לי פה- וזה הנעליים. כבר היו לך הרבה יותר יפות. אז בלי הרבה חפירות- לשמור. בארור. אבל שוב, תעיף את הנעליים, קח אחרות. ישלך מלא. ואם לא, תמיד תוכל להשאיל מג'ו. כבר ראינו שיש לו מיליון זוגות XD
הפרסים מהפוסט הקודם. חח, אני יודעת שהם תקועים, אבל מה לעשות. דחפתי אותם פה באמצע, אין לי מושג למה, אל תשאלו. כל אלה שזכו בחתימה- הנה היא: -בעברית בלבד-
עד כאן, דודה. אלה שזכו בחתימה הם: 715080 ; 729898 ; 729991 .
לזוכה בכפתור לנקוק-
מקווה שאהבת, מקווה שתשתמשי בו ♥ לזוכים בלינקים- Fashion Police בלוג ההעתקות הגדול Shipper's Life Try & Win ~ משחק בלעדי לבלוג! המשחק הזה עוד לא נראה באף בלוג, ואשמח אם לא תעתיקו אותו. תודה ♥ אז... איך זה הולך? מי שרוצה להשתתף, כל מה שהוא צריך לעשות זה לבחור מספר מאחד עד 100. אני אשתמש במחולל שייתן לכם מספר כלשהו. וזהו. כל מספר זוכה. את הפרסים יש לי בקובץ בוורד, אני אודיע לכם בבלוגכם במה זכיתם (: *מתחת יש רשימת מספרים תפוסים. כשאתם בוחרים מספר, פשוט תוודאו שהוא לא ברשימה* יש פרסים שחוזרים פעמיים, אבל לעומתם, יש פרסים שווים במיוחד שיש רק פעם אחת (: את הפרס אתם תקבלו מהמייל של הבלוג, אז תוודאו שיש דרך כלשהי (שהיא לא פייסבוק) ליצור אתכם קשר. בהצלחה.
המספרים התפוסים:
7, 27
הפעם בפינת התמונות יש תמונות של ניק עושה ספורט, בעיקר בגלל שמועות שהוא לא עושה ספורט בכלל, ורק יושב ולא עושה כלום כשהוא לא מופיע. (שקר!). אז בשבילכם, כמה תמונות של ניק עושה ספורט מכל מיני סוגים: באולינג, בייסבול, ריצה ועוד. תהנו D:
ויש עוד כמה שמשום מה אני לא מצליחה להעלות. באסה 3> קיצר, כמו שהתמונות הבאות מוכיחות (ויש הרבה, ניסיתי לא לחזור על סוגי ספורט), ניק הוא בנאדם ספורטאי מאוד. כל הכבוד לו D:
פרק שביעי- Be careful! ניק סגר את המגזין באנחה, כששני אחיו מביטים בו במבט מנחם. ג'ו הניח את זרועו על כתפיו של אחיו בזהירות, משתדל שלא לפגוע בו, כשנשמע צפצוף מהבלקברי של ג'ו. הוא הוציא את המכשיר מכיסו וקרא את ההודעה שנשלחה אליו. זה היה מהוליווד רקורדס, הודעה שאמרה שהוא צריך להגיע לאולפן בדחיפות לסיום אלבום הסולו שלו. לרגע הוא חשב אם ללכת. אחיו היה צריך אותו; לא הייתה פה שאלה בכלל. גם אם הוצאת האלבום תחכה שבוע- או אפילו יותר, זה לא שינה כלום. הכל סביב אחיו התמוטט, והוא לא יכל ללכת סתם. קווין הביט בו בשאלה. ג'ו ניסה לרמוז לו מה היה כתוב, ללא הצלחה, כשלפתע נשמע קולו של ניק, חנוק. "אתה יכול ללכת." שניהם הביטו בו בהפתעה, מסירים את מבט הרחמים מפניהם. היה להם קשה להאמין שהוא באמת אמר את זה. "אני רציני," הוא אמר בשקט. "אתה יכול ללכת. אני יודע כמה האלבום הזה חשוב לך, ולמעריצים שלנו. אני אהיה בסדר, תסמוך עליי." הוא ניסה לחייך, ללא הצלחה. ג'ו סירב ללכת. "אני לא הולך לשום מקום כשאחי הצעיר ככה. נכון שזה חשוב, אבל אתה חשוב יותר. גלידה?" הוא שאל בחיוך. הוא ידע שזה יעודד את אחיו- וקצת לא יעשה לו כלום. ניק הנהן, וקווין הזמין לשלושתם גביעי גלידה. המלצרית ניגשה אל השולחן שלהם, כשנראתה כאילו היא עומדת להתעלף. "אתם... אתם... אתם..." היא מלמלה, המומה. הם ניסו להרגיע אותה, עד שלבסוף נרגעה. היא רצה משם, בצרחות אושר. "זה היה..." מלמל קווין. "מוזר?" השלים אותו ג'ו בחיוך. קווין הנהן, והם דיברו בשקט, משתדלים להשאיר את זה בתוך עצמם. *** נשמע צפצוף. ניק הביט בשעון המעורר, שהראה את השעה שש בבוקר. הוא לקח את הפלאפון שלו, ובדק את ההודעות שלו. היו לו ארבעה הודעות חדשות- אחת ממיילי, אחת מג'ו, אחת מטיילור ואחת מהוליווד רקורדס. הוא בדק את ההודעה של מיילי ראשונה- 'מצטערת, זה נגמר. נוכל עדיין להיות חברים. מייל.' הוא נאנח, למרות שצפה את זה- והמשיך הלאה. הוא דילג על ההודעה מג'ו, ועבר ישר להודעה מטיילור. הוא קרא את ההודעה בעיון– 'אני יודעת שאתה ומיילי דלוקים אחד על השני. אני אתן לכם את המרחב שלכם, עד שתבינו מה קורה ביניכם. מקווה שעדיין נוכל להישאר ידידים, וכמובן- אני תמיד אשאר מעריצה שלכם. טיילור.' הוא נאנח. הוא עבר להודעה מהוליווד רקורדס, שדיווחה לו דברים לגבי האלבום שלו- מכירות, וכל מיני כאלה. אה, ופוטו שוט ללהקה. ההודעה האחרונה הייתה מג'ו. הוא בדק את ההודעה, המום- 'ניק, כנס לסרטון הבא ד-ח-ו-ף. אתה חייב לראות את זה'. אל ההודעה היה מצורף לינק ליוטיוב – מקוצר, כמובן. הוא נכנס אליו, צופה בשעשוע בסרטון. זאת הייתה נערה בשם אמבר. היא הזמינה את ניק לנשף הסיום, ונראה שדיי בלחץ. כמובן שלסרטון היו תגובות כמו- "אין סיכוי שניק יראה את זה!" "את פתטית!" "זה לא ייקרה, מה את משוגעת?! ניק יוצא איתי!" ותגובות דומות. הוא התחבר אל המשתמש שלו ביוטיוב, כך שלפחות יוכל להגיב לה. כמעט תשעים אחוז מההצבעות היו נגד הסרטון, ולא בעד. היו בסך הכל תשעים בעד, וגם אז הם אמרו דברים בסגנון "הצבעתי בעד כי ניק צריך ללכת לנשף" או דברים בסגנון. ניק הקליד במהירות תשובה. היא לא כתבה הרבה על עצמה או על כל דבר אחר שהיה קשור לנושא, אך זה לא הפריע לו. הוא יכל להיפגש איתה, בלי שום ספק. אחרי הכל, הוא כבר נפגש עם מעריצות בעבר. הוא שלח את התגובה. תוך פחות מדקה התגובה שלו נוספה, יחד עם עוד כמה תגובות נוספות. הוא סגר את המסך, שולח הודעת תשובה לג'ו. הכל יהיה בסדר ; הוא רק ילך לנשף, ייהנה וינקה את הראש. הוא בהחלט צריך את זה. תוך פחות משעה התקבלה הודעה במייל שלו. לא המייל שמיועד למעריצים, המייל שלו. הוא התחבר במהירות וקרא את ההודעה. היא הייתה מאמבר, מתאמת איתו פרטים מתי להיפגש. הוא לא אהב את הרעיון של היכרות דרך מחשב. נכון, הוא הכיר הרבה מהמעריצים שלו כך, אבל זאת לא היתה סיבה. הם היו צריכים להיפגש באמת, וזה היה צריך להיות במהירות. *** ג'ו ישב בבית הקפה הקטן בקצה הרחוב, מהרהר לעצמו. הרחוב היה ריק לגמרי- מלבד אנשים שעברו שם פה ושם. הוא לא ציפה למישהו- למעשה, הוא היה בהפסקה. מלבד העובדה שהוא כנראה נסע רחוק מידי בהפסקה שלו. הוא היה עייף, ורצה לחזור הביתה. למעשה, הוא יכל לחזור הביתה כל רגע. וככל הנראה הוא גם התכוון לעשות את זה. הוא קם מבית הקפה הקטן וצעד בשקט אל המכונית שלו. אפילו פפראצי לא היו ברחוב- אפשר היה לקרוא לזה "שעת שקט" של ג'ו. לפעמים הוא היה צריך גם את שעות השקט האלה. הוא סייר ברחובות השקטים, מביט בנוף ומחייך. הוא בהחלט אהב את השעות האלה, למרות שכמו שקווין ציין- הן היו נדירות. הטלפון שלו צלצל. הוא ענה בזהירות, מנסה לעכל את מה שאמרו לו. "קווין נפצע," נשמע קולו הנסער של ניק מהעבר השני של השפופרת. "התקשרו אלינו מבית החולים סנט לואיס. בוא," הוא אמר במהירות, נסער. ג'ו נכנס למכונית שלו ונסע משם במהירות, ישר אל בית החולים, שם חיכה לו אחיו הצעיר, נסער.
כן, אני ממש מצטערת על הנטישה בפאנפיק, לאחרונה לא הצלחתי לכתוב. אבל זה יישתנה, אל תדאגו (; יצא קצר כרגיל |:
מנויים D: וואו, היה לי ממש קשה לחשוב מה לתת לכם בפוסט הזה. באמת XD בסוף החלטתי ~ אפרופו אלבומי סולו, החלטתי לתת לכם הורדה של האלבום סולו של ניק Who I am. באמת, זה לא היה קל, אבל זה ניקD: אני אישית לא הורדתי את האלבום, אם כבר, אני אקנה אותו (ואני בספק לגבי זה), אז אני אשמח אם תגידו לי איך ההורדה. וסתם בשביל הקטע- הקישור נשלח לכם במייל (:
כותרת להשלמה *לא של ג'ונאס* היה לי משעמם, אז דיי אילתרתי כמה אפקטים, צביעות, טקסטורות וכו', וזה מה שיצא, אז החלטתי להפוך את זה לעיצוב להשלמה- מקווה שתאהבו. *גררו לחלון חדש לצפייה בגודל מלא*
בלוג מעריצים לקייטי פרי בפוסט פתיחה מושקע! רואים שהמנהלת היא מעריצה שרופה, ולמרות מה שכתוב היא אמרה שהיא לא פורשת. מומלץ מאוד, למרות שאני לא מעריצה של קייטי פרי. לכניסה לחצו כאן. וכאן תם לו הפוסט שהיה מוכן בוורד ואז אף תמונה לא עלתה בישרא אז שמתי את התמונות מחדש משהו קטן לפני~
כמו שאתם בטח יודעים (או רואים), הפוסטים בבלוג לא ממוספרים, כי לא עשיתי את זה. אבל התחלתי מחדש, ולכן אני מחפשת משהו שיסמל את הפוסטים (למשל "פוסט מאפין 1, פוסט מאפין 2" וכו'). זה מיועד כדי שהמילה הזאת (שבדוגמא היא "מאפין") תסמל את ההתחדשות של הבלוג :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Macy - Jonas Israel
2.
3. 
4.
5. 