הבלוג גם בכתובת ~ www.jonas.col.li

נפתרו:  זטק, קווין, הילארי, טיילור, ג'ו, ניק, ג'ונאס אמסטרונג

"אם את מזהה את אחת מהעיניים תשלחי לי SMS של איזה מספר עין זה"

(אני וחברה שלי מדברות בטלפון XD).

חבילה להורדה - 20 טפטים של האחים.

 

JB

אזהרה לגבי הדיון למטה: כל תגובות אם הרבה קללות \ כל תגובות שאני אחליט שלא מתאימות נמחקות. ראו הוזהרתם.

עדכון שני - 22:30

אוקיי. התגובות אדירות, כ"כ כיף להתחיל להתווכח D:

החלטתי להעלות את הפרק הרביעי + שתי סרטונים משעשעים:

Now or never- פרק רביעי
מנקודת המבט של ג'ו.
ג'ס ואני ישבנו לראות סרט. טוב, למעשה, היא ראתה את הסרט ואני השתעממתי. הראש שלה הונח על החזה שלי, כשאני משחק עם שיערה. הכל היה בסדר עכשיו... במיוחד אחרי אתמול. היינו צריכים להיות קצת לבד, לסדר הכל. וזה לא בדיוק מה שקרה.

"ג'ס, הכל בסדר?" שאלתי בדאגה. היא בכתה, עיניה היו נפוחות ואדומות, והיא לא הסכימה להתקרב אליי. אה, והיא החזיקה סכין ביד. התקרבתי אליה בשקט. בהתחלה היא פחדה, ולאחר מכן היא החלה לבכות. היא טמנה את ראשה בחזה שלי, כשאני מנחם אותה.
"ג'ס, דברי איתי. מה קרה?"
היא הושיטה לי את הפלאפון שלה, מראה לי את ההודעה הנוכחית.
זאק מת. את לבד.
"מי זה זאק?" שאלתי בסקרנות. ידעתי שזה הפריע לה... מי זה כבר יכול להיות? היא מעולם לא דיברה על משפחה- כלומר, מלבד אביה.
"אחי הגדול," היא אמרה בשקט. "אחי הביולוגי. היחיד שהיה לו אכפת ממני... עכשיו אני לבד."
"ג'ס, תוציאי לעצמך את המחשבה הזאת מהראש. את לא לבד. לי אכפת ממך. אני אוהב אותך," אמרתי לה. זאת היתה הפעם הראשונה שאמרתי לה את המשפט הזה... ומאז, הכל הסתדר כמו שצריך. לפחות באותו רגע.
 

נשמעה דפיקה בדלת. קמתי, ובדלת עמדו שני נערים: האחד עם עיניים חומות ותלתלי שוקולד, מחזיק ביד של הנער שלידו- נער בעל שיער בלונדיני ועיניים ירוקות-כחולות. ניק ו... מי שזה לא יהיה, עמדו בפתח.
"ג'ס, תעלי למעלה, אני מיד מגיע." אמרתי בשקט, למרות שידעתי שהיא שמעה אותי. ג'ס עלתה, וניק גם כן, מסמן לנער השני לבוא אחריו.

"חכה שניה," אמרתי לנער השני, מונע ממנו לעלות במדרגות. ניק כבר עלה למעלה... הוא לא ירגיש אם הנער לא יגיע תוך דקה או שתיים. "שב," סימנתי לו לשבת על אחד הכיסאות במטבח.

"איך קוראים לך, ומי אתה לעזאזל?" שאלתי. לא התכוונתי להיות נחמד במיוחד עכשיו... אני אקבל את התשובות שאני מחפש. אין ספק.

"אני ראיין," הנער הציג את עצמו. "אני החבר של ניק."
החבר של ניק, הא? לא כל כך מהר. הגיע הזמן לשאול אותו כמה שאלות, להכיר אותו קצת (כן, יש לי תוכנית).

"אז, ראיין, מה הצבע האהוב עלייך?" שאלתי, ב'תמימות'.
"אדום," הוא ענה כמעט מיד.
"תשובה שגויה. מה אתה אוהב בניק?"
"אמ... לא יודע."
"תשובה שגויה. מה תעשה אם ניק ייפרד ממך?"
"אפיץ שמועות, כמו כולם. התקשורת תשמח לשמוע כמה סודות של ניקולאס ג'רי ג'ונאס המפורסם"
"תשובה שגויה. מה אם-" אמרתי, כשהוא קטע אותי.
"מה אתה רוצה ממני?!"
"גם אני שואל את זה," נשמע קול מאחורינו. זה היה ניק- יכולתי לזהות את הקול שלו גם ממרחק של אלפי קילומטרים, אם צריך. ניק סימן לראיין לעלות למעלה, ואני נשארתי שם. כרגיל, ג'ו ג'ונאס, אתה יודע לעשות רק בלאגן.
***
נשמע צפצוף מהפלאפון שלי. זה היה אס-אם-אס (ואני, כמובן, מלא תקווה שזה ניק שלא מדבר איתי יותר). על המסך הופיע שם שלא הופיע כבר שלוש שנים: טיילור סוויפט.
הייתי סקרן. טיילור ואני לא דיברנו כבר שלוש שנים, והשיחה האחרונה שלנו היתה שיחת פרידה. אפילו כשהזמנו אותה להצטרף להופיע בסרט, ניק דיבר איתה ולא אני.

"אנחנו צריכים להיפגש. טיילור."

זה הפתיע אותי. עניתי במהירות, וקבענו להיפגש אחר הצהריים בבית קפה קרוב. זה צריך להיות מעניין.

התחלתי לחפש עמוק בתוך הארון שלי מה ללבוש. אסור שהיא תחשוב ש.... רגע, למה אנחנו נפגשים בכלל?!
התארגנתי, ויצאתי מהבית לכיוון הבית קפה.
***
"היי," אמרה טיילור כשהתיישבתי ליד השולחן. "מזמן לא דיברנו..."
"טוב, זאת לא ממש היתה אשמתי," אמרתי בחיוך. התגעגעתי לשיחות האלה בינינו, שיחות שכבר כל כך הרבה זמן לא היו.
"אני... אני רוצה שנחזור להיות חברים." היא אמרה בשקט. "נמאס לי מהריב המטופש הזה."
"גם לי," הודיתי בשקט. כל כך שמחתי לשמוע את המילים האלה, מילים שלא חשבתי שאני אשמע.
התחלנו לדבר אחד עם השני, לספר חוויות ולהשלים כל מה שקרה בתקופה האחרונה. הייתי אומר שהחיים שלי מתחילים להסתדר שוב, אלמלא הריב שלי עם ניק.
קמנו מבית הקפה (כשהפפראצי מצלמים אותנו, כמובן), והלכנו להסתובב קצת. חברים. רק חברים. לא יותר מזה.

***

חזרתי הביתה בחיוך, כשג'סיקה עומדת מולי, עם מבט עצבני. היא הרימה תמונה של טיילור ושלי מהמפגש.
"מה זה אמור להיות?"
ג'ו ג'ונאס, אתה מסבך את עצמך ביותר מידי צרות, חשבתי לעצמי בעודי מנסה להסביר לה מה קורה

הסימני פיסוק הסתבכו |:

זה אדיר. אתם חייבים לשמוע את החיקוי של ניק P:

 עדכון שלישי - 23:00

אני חייבת להגיד שאני מאוד משועשעת ממה שקורה בתגובות XD

בכ"מ, הפעם יש לנו טורניר שיימשך עד ארבע לפנות בוקר: אנגרי בירדס אונליין D:

איך זה יילך?

מצאתי גרסאת אונלייך למשחק המפורסם אנגרי בירדס (אני חולה עליוXD). כל אחד יישחק,

וכשאתם גומרים את המשחק אתם מצלמים את המסך עם התוצאות שלכם.

מי שיש לו תוצאה הכי גבוהה, זוכה

למשחק לחצו כאן.

מילים מבולבלות

מותר לפתור אחד

1. גטיהר = גיטרה

2. סיקד = דיסק

3. ספנרתן =פסנתרן

4. וימתו =

5.  גינהנ = נגינה 

בהצלחה, צפו לעדכון הבא לעוד משהו מגניב

עדכון רביעי - 23:30

אני נשפכת מצחוק בתגובות, אבל שיהיה XD

 המטרה: 1,000 תגובות D:

חבילת 100 סמיילים לישראבלוג להורדה.

כי ביקשו ^_^

JBJBJB

שירים להורדה

 עדכון חמישי - 00:00

ערב פסח שמח לכולם, חח. אני חייבת להגיד שאני לא יודעת מה אתכם, אבל לי ממש כיף ואני באמת חושבת שכדאי לעשות את זה שוב

ועכשיו נעבור לעדכון XD

תרגום מתוך ברנינ' אפ -פרנקי ג'ונאס.

היי! אני פרנקי נתנאל ג'ונאס  ונולדתי ב-28 לספטמבר 2000. רוב האנשים קוראים לי פרנקי,

אבל אני ידוע גם כבונוס ג'ונאס.

אני דיי טוב במוסיקה, ממש כמו האחים שלי. אני כבר כותב שירים ואני אוהב לנגן בתופים. אפילו יש לי להקה משלי!אני אוהב לצאת לדרכים עם האחים שלי, ובעיקר להביס אותם במשחקי וידאו.

קצר, הא? (:

ועכשיו לאתגר.

האמת שזה כל חצי שעה, אבל מילא.

רמז ראשון: טיילור סוויפט.

בהצלחה!

 עדכון שישי - 00:30

איך אני אוהבת את השעה הזאת. חצות וחציXD

בכ"מ, הפעם יש פה את פרק חמש בפאנפיק (שיצא קצר נורא) [:

רמז שני לאתגר: ממש ממול לפאנפיק.

פרק חמישי - F.B.I, Freeze!

מנקודת המבט של ג'סיקה.
לא חשבתי שזה אמיתי. לא האמתי שזה אמיתי, לא יכולתי לגרום לעצמי לחשוב שזה אמיתי.... רק לפני כמה ימים ג'ו לחש לי שהוא אוהב אותי. לא יכולתי לגרום לעצמי לחשוב שזאת מציאות.
ידעתי שזה טוב מידי בשביל להיות אמיתי, חשבתי לעצמי. במשך שנים החיים שלי היו ככה. מה גרם לי לחשוב שהם השתנו עכשיו?
"זה לא מה שאת חושבת..." אמר ג'ו. הוא ניסה להסביר, אבל אני, שבורת לב, לא נתתי לו להמשיך. ככה היו החיים שלי עד עכשיו, ואני לא מתכוונת להתחיל לוותר כאן.
"תבדוק לי מתי יוצאות טיסות מחר. אני הולכת," אמרתי בשקט. ידעתי שהוא לא שם לב לדמעות החמות שזלגו על לחיי. לא יכולתי לתת לו לראות אותן, לא יכולתי שהוא ירחם עליי. לא רציתי שהוא ירחם עליי.
***

מישהו דפק בדלת. הוא לא חיכה להזמנה, ונכנס פנימה. הוא התיישב לידי, ולחש לי משהו. זה היה ג'ו – יכולתי להריח את שיערו הרטוב, מתענגת על ההרגשה.

הוא בגד בך! צאי מזה, ג'סיקה! נשמע קול בראשי.
"ג'ס, את ערה?"
הרגשתי איך שני צדדים מתעוררים בי. האחד, ההיגיון, שאומר לי להתעלם ממנו. והצד השני, הלב שלי... שרוצה לענות לו, להיות איתו, לנצל כל רגע. והנהנתי.
"רק רציתי להגיד ששום דבר לא באמת קרה. טיילור  ואני לא דיברנו כבר כמה שנים, והכל בא בבום... אני אוהב אותך, ג'ס, ושום דבר לא ישנה את זה."

והאמנתי לו. כמובן, אני לא מסוגלת לחשוב שהוא יעשה משהו כזה... האהבה עיוורת. שמעתי את הביטוי הזה הרבה, אבל בפעם הראשונה, הבנתי למה הוא מתכוו.

"אז... מה דעתך שנצא לארוחת ערב מחר? רק שנינו?"

הנהנתי, ונרדמתי, שלווה.

שבוע לאחר מכן, מנקודת המבט של ג'ו.

שמעתי צליל בכי מגיע מכיוון החדר של ניק. רצתי לשם במהירות, מנסה להבין מה קרה. הזדעזעתי ממה שראיתי כשפתחתי את הדלת: ניק, מכורבל כמו כדור בשר בפינת החדר, בוכה, כשסימן סגול על צווארו. רצתי אליו במהירות, עוטף אותו בשמיכה, וחיבקתי אותו.
"ניקי?" שאלתי. הוא הפנה אליי את עיניו, שהיו אדומות, נפוחות ורוויות בדמעות. "ניקי, דבר אליי. מה קרה?"

"זה ראיין..." הוא מלמל. סגרתי את התריסים וחזרתי אל אחי. "הוא... הוא רצה להתקדם מהר מידי. וכשלא הסכמתי... הוא פשוט הכה אותי ועזב..." מלמל ניק.
שלפתי מהארון של ניק בגדים נקיים ונתתי לו. הוא החליף בגדים, ואני התחלתי לבחון את הבגדים שלבש קודם – בגדים רווים בדם. כשאני אמצא את המניאק הזה...

"ניקי, יש משהו שאני יכול לעשות?" שאלתי בשקט. לרפא אותו מהטראומה יהיה קשה יותר, אבל לפחות להקל עליו...

הסתכלנו אחד על השני, וניק נצמד אליי. הוא המשיך לבכות, ואני רק הרמתי לו את הראש.
"ניקי," אמרתי בשקט. "אנחנו לא ניתן לו לפגוע בך. אתה תהיה בסדר גמור, תסמוך עליי. אתה סומך עליי?"
ניק הנהן. הצמדתי את שפתיו לשפתיי, מנשק אותו קלות. הוא הסמיק, ואני התחלתי לשחק עם שיערו, מחייך.
"אני פה בשבילך תמיד, אתה יודע את זה, נכון?"
ניק הנהן בשנית. הוצאתי אותו מהחדר, מושיב אותו בסלון, שירגע קצת. הגיע הזמן למצוא את הראיין הזה.

***

דפקתי על הדלת בחוזקה. ראיין, פתח לי את הדלת, מביט בי במבט מאויים כשזיהה אותי.
"אני מאמין שאנחנו צריכים לדבר," אמרתי ונכנסתי פנימה, לא מחכה להזמנה. "אתה מוכן להגיד לי מה עשית לניק?"
"אני לא יכול שיהיה לי חבר עם טבעת טוהר..." מלמל ראיין. התפתיתי שלא לתת לו אגרוף ולהשאיר אותו מעולף שם. אבל בכל זאת, חשבתי גם על הקריירה שלנו. היא תיהרס לגמרי אם אני לא אשלוט בעצמי.
"אל. תתקרב. אלינו. יותר. ברור?" אמרתי, מדגיש כל מילה. הוא הנהן, מפוחד, ואני יצאתי משם. לא חשבתי שהייתי צריך יותר מזה.

***

"אף-בי-איי, פתחו את הדלת!" נשמעה הדפיקה על הדלת, ולאחר מכן הפריצה. שלושה אנשים בעלי תגי אף-בי-איי נכנסו פנימה. "מי מכם הוא ג'ו ג'ונאס?" הם שאלו.

גיחכתי. כוכב רוק עולמי והם עדיין לא למדו לזהות בינינו. הרמתי את היד, והם גררו אותי החוצה.
"אתה האחרון שראה את ראיין ג'יימסון. הוא נעדר," אמרה אחת מחברות הצוות.

אוי, יופי. כאילו שזה מה שחסר לי.

מנקודת המבט של ראיין

הבטתי במחסן הנטוש שבו הייתי, מפוחד.

אם ג'ו אחראי לזה, אני... חשבתי לעצמי, מדמיין לעצמי איך אני מתעלל בו. אבל זה לא ישנה לו.

ידעתי שהדבר הכי חשוב לו הוא ניק. כלומר, הדרך הכי טובה לפגוע בג'ו...

.היא לפגוע בניק

עדכון שביעי - 01:00

היי אנשים D:

עוד שלוש שעות זה נגמר, עייפים? (אני לא, אם לומר את האמת ).

בעריכה הזאת החלטתי להציף אתכם בסקרים (כי אני משועממתXD) ואת השיר "Who i am" של ניק עם הלהקה שלו להורדה P:

 סקרים

1. מה עדיף: שני פרויקטי סולו בשנה או אלבום אחד של הלהקה?

א. שני פרויקטי סולו בשנה

ב. אלבום אחד של הלהקה.

ג. למי אכפת?!

2. מה עדיף: Who i am או Rose Garden?

א. Who i am

ב. Rose Garden

ג. מה אלה השירים האלה?!

3. אם יכולתם להגיד לג'ונאס דבר אחד, מה זה היה?

א. We want u in israel!

ב. I Love you!

ג. Nice. can i see someone else?

4. איזה מארבעת האלבומים של האחים הכי טוב?

א. It's About time

ב. Jonas Brothers

ג. A Little Bit Longer

ד. Lines, Vines and Trying Times

5. האם ג'ו צריך להתגלח או לא?

א. כן!

ב. לא!

ג. לא אכפת לי.

עריכה הבאה טריוויה + אם אני אספיק פרק שש, אם לא פיקצר (:

Nick<3

ורמז לאתגר: מיילי סיירוס, 2008

עדכון שמיני - 01:30

עוד שעתיים וחצי נגמר! מתחילות להתעייף?

בכ"מ, כדי להעיר אתכן קצת, הבאתי פאזל :

בהצלחה D:

מי שגומרת שתצלם לי צילום מסך, באלי לראות אם מישהו מצליח D:

תמונה מקורית~

בהצלחה !

(רמזים לפיתרון: breakout + אלבום חדש. זה בהמשך לאתגר למעלה).

עדכון תשיעי- 02:00

חחח אנחנו מתמסטלים פה XD

אז לעדכן הזה החלטתי להעלות את Can't have you (הפיקצר), משחק וכדור בדולח מטומטם במיוחד XD

כדור הבדולח.

http://www.flash-gear.com/8/index.php?r=721303038879733

אתם נכנסים לפה, שואלים שאלה של כן ולא.

זה מצחיק, מטופש ומבאס באותו זמן בכ"כ הרבה רמותXD

משחק- הראשון שמביא

פשוט תביאו מה שיש ברשימה XD

*פיקסל של כוס קפה

*פיקסל של מיטה

*סמיילי של ישראבלוג ישן

*סמיילי של ישראבלוג ישן2

Can't Have You
You've warned me that you were gonna leave
I never thought that you would really go

הוא היה בן שש. הוא נהג לרוץ לחדר של אחיו הגדול בן התשע, כשהיו לו חלומות רעים. ג'ו תמיד קיבל אותו, הוא תמיד היה שם בשבילו. ניק לא חשב שיגיע יום שבו יפרידו ביניהם, הוא חשב שהם יישארו ביחד לנצח. היתה ביניהם סוג של קרבה מיוחדת, קרבה שאף אחד לא יכל להסביר. לא קווין, לא דניס, לא פול... רק שניהם ידעו מה קורה ביניהם. אבל מה שבטוח, הוא לא מוכן לוותר על זה. לעולם.

That I was being such a fool
And I didn't deserve you

הוא היה בן שתיים-עשרה. אחיו הגדול התחיל לצאת עם נערות מבית הספר, והקדיש לו פחות ופחות זמן. הוא התגעגע לימים שבהם הם היו ביחד כל הזמן, ימים שכנראה לא יחזרו...
כמובן שהוא לא אהב את החברות של ג'ו. כלומר, הוא לא באמת ניסה להכיר אותן, אבל כשג'ו בקושי שם לב אליו, לא היתה לו שום סיבה טובה לאהוב אותן.

הוא ידע כמה אנוכי זה, אבל זה לא שינה כלום, הוא המשיך לחשוב ככה. למרות שהוא ידע שלג'ו  מגיע הטוב ביותר – ואם ג'ו מאושר, אז זה הטוב ביותר. גם אם זה לא משמח אותו.

But I'm dying without your love
Begging to hear your voice
Tell me you love me too
'Cause I'd rather just be alone
If I know that I can't have you

הוא היה בן חמש עשרה. הוא ידע מה הוא מרגיש, או לפחות חשב שהוא ידע. הוא לא היה כמו אחיו, למרות שהיה ספורטאי מצטיין, הוא לא היה פופולארי במיוחד.
"ג'ואי," אמר ניק בשקט באחד הערבים שישבו ביחד בחדר של ניק. "איך זה להתאהב? איך זה לחוות נשיקה ראשונה?"
ג'ו הביט בו בבלבול. הוא לא חשב שניק יישאל שאלות כאלה, אבל זאת היתה ההזדמנות שלו. אולי ההזדמנות היחידה שלו.

ג'ו התקרב אליו ונישק אותו. הוא הרגיש איך הם נצמדים אחד אל השני, ולבסוף, איך ניק 'מאשר' את זה ומאפשר לו לחדור פנימה. הוא הצמיד את ניק אל הדלת ונצמד אליו, מתנתק ממנו לבסוף.
"ככה זה," הוא אמר בשקט. "ככה זה להתאהב."
ובאותו רגע שניהם ידעו מה הם מרגישים אחד כלפי השני.

So tell me what we're fighting for
'Cause we know that the truth means so much more

הוא היה בן שמונה עשרה. שלוש שנים מאז אותה נשיקה, ולמרות זאת, שניהם התכחשו לזה. זה היה ניצוץ יחיד, זה היה רגע שלא יחזור שוב. הם לא הזכירו את זה אחד בפני השני.
הוא הרגיש איך מלחמה פנימית מתנהלת בו. מצד אחד... להזכיר את זה, להזכיר לג'ו מה הם הרגישו באותו יום.

ומהצד השני, הוא רק רצה להיות נורמאלי. לצאת עם מישהי, לקחת אותה לדייטים ומסיבות, ללכת איתה במסדרונות בית ספר בלי להרגיש בושה.

לפעמים הוא היה צריך לפעול לפי הרגש, ולא לפי ההיגיון.

I don't wanna cause a scene
'Cause I'm dying without your love, yeah

הוא היה בן תשע-עשרה. הוא וג'ו שכבו בחדר של ג'ו, מתנשמים ומתנשפים. עברו כמה חודשים מאז שהם דיברו על הנשיקה...ועכשיו הם ביחד. לא יותר מבוכה, לא יותר ריבים פנימיים... בפעם הראשונה מאז גיל שש, הוא היה שלם עם עצמו.

'Cause I'd rather just be alone
If I know that I can't have you

עדכון עשירי - 02:30

עוד שעה וחצי D:

אז ככה. החלטתי להצחיק קצת (גם ככה אנחנו נשפכות מצחוק), אז לפניכם מובאים כמה סרטונים מצחיקים של האחים(3>):

 (תודה לדניאל ששלחה לי את זה^^)

 יש לי כבר מוכן חלקית לשעה הבאהP:

עדכון אחת-עשרה - 03:00

עדכון לפני אחרון (בוחצי יש עדכון ובארבע אני אערוך לכתוב בלילה טוב או משהו P:)

בכ"מ, החלטתי לתת לכם (הקוראים העתידייםXD) כמה ג'ונאס אייטמס מאיביי D=

תגי "A little bit longer" שניק עיצוב.

מחיר: 11 $

שעון לב קריסטלים - ג'ו

שעון לב קריסטלים - ניק

 

מחיר: מכירה פומבית S:

סט של שלושה חיקויים של רשיונות הנהיגה של האחים:

 

מחיר: 19 $

כובע חתום ע"י האחים

מחיר: 17 $

ערכת בושם, ליפ גלוס וצללית של ג'ונאס.

// מחיר: 22 $

מצעים למיטה

מחיר: 90 $

נעליים של ג'ונאס

מחיר: 16 $

טבעת ג'ונאס

 

מחיר: 18 $

מצלמה של האחים

חשמלית חתומה ע"י שלושתם:

השלב הבא הוא לערוך בארבע ולכתוב ליל"ט, אבל לא בינתיים^^