 כינוי:
Macy - Jonas Israel בת: 15
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2011
פסח שמח לכל הקוראים! (:
אני מניחה שברור לכם שאני הכנתי את זה, כן? תוכלו למצוא את אותן כותרות ב-isra Art... מן הסתם כי זה הבלוג השני שלי. לא משנה, עזבו. פשוט אם מישהו רוצה כותרת כזאת אני אכין(רק תגידו מה לכתוב בכותרת ובתת כותרת), צבע לכותרת וכמובן שחובה קרדיט מקושר. רגע, עזבו, סטיתי מהנושא.
מי שהחליט בכלזאת לקרוא את השטויות שכתבתי למעלה, בנטוי- כן, אני מכינה כותרות כאלה למי שרוצה, אבל זה לא העניין. פרטים למעלה.
פסח שמח D:
החג האהוב עליי בשנה, וכמו שחברה שלי הגדירה את זה- "עכשיו יוצאים לחופש גדול ואחר כך לחופש יותר גדול". חופש של שבועיים וחצי (או שלושה)
בכל מקרה, לא התכנסנו כאן רק כדי להגיד פסח שמח (ולחפור לכם במוח. מצד שני, אתזה אני עושה כל הזמן, אז... עזבוXD), אלא להגיד לכם על כמה מהדברים שיהיו פה בפסח, ו...נראה לי שזהו. אה, ושאלה קטנה- מה אתם מתכוונים לעשות בפסח?
טוב. נעזוב את השאלות ונעבור למה שיהיה-
כן, כבר חפרתי על זה, אבל הגיע הזמן שאני אגיד לכם קצת מה קורה,מה יהיה (עזבו, כל פעם שאני מנסה לעשות פרסומת טובה זה לא הולך) וכל הפרטים הנלווים הנוספים.
מתי: 19.4, החל מ- 22:00 (קיצר, עשר בלילה) עד 5:00 (בבוקר, כן?XD).
איך זה יעבוד: יהיה פוסט מרכזי, שכל שעה עגולה אני אערוך אותו ואוסיף משהו. במקביל, יהיה דיון בתגובות על ג'ונאס VS ביבר (עם בליברית!זה צריך להיות מעניין).
מה קורה אם אני נרדמת באמצע? אז זאת בעיה XD אבל אני אשתדל שלא, קשה להירדם, ד"א, כששומעים למשל את "Rock hard or go home" של סמור הברזל מהפסקול של קאמפרוק 2 (מה זה בכלל עושה שם?!).
יהיו תחרויות מיוחדות? אני אשתדל. אני כבר אראה מה לעשות, הכל תלוי גם כמה אנשים יהיו.
צריך לאשר הגעה? מה, נהינו טיול בי"ס? תכף תשאלו אותי אם לבוא באייקונים תואמים. שיט, אני הרגע כתבתי את זהXD
בכל מקרה, לא, אבל אני אשמח אם תגידו בתגובות שאתם באים- זה בהחלט נותן מוטיבציה (:
למה כתבת את השאלות בירוק? כי בא ליD:
אם יש לכם שאלות לגבי הלילה הלבן, מוזמנים לשאול בתגובות.(:
את המפגש אני לא מארגנת, אני רק מפרסמת את הפרטים, ואני באמת אשתדל לבוא :)
כל המידע פה מובא מדף הפייסבוק של המפגש, ואנימו דה לאנבת' מ-Friends ששלחה לי הכל(:
מתי: 21.4, 12:00-19:00
איפה: פארק הירקון, ת"א.
מה יהיה: מוסיקה, סרטון, צילומים, פוסטרים, חולצות (נראה לי שלא פספסתי כלום...XD) ואני מניחה שפה נכנס הועוד, רק למקרה שפספסתי משהוXD- מנהלות המפגש. אם יש לכן משהו להוסיף, תכתבו לי בתגובות^^
מי מגיע: אין לי מושג. מעריצי ג'ונאס (מן הסתםXD), וככל הנראה לא אני., אבל ננסה (:
מלבד זה שיש יוצרים ממש מוכשרים פה בפימו, לאחרונה גם אני התחלתי לעבוד איתו אז הנושא הזה קצת יותר מדבר אליי (:
התחרות רצה, למעשה, מהיום, עד ה-25.4. ב-26, היום האחרו של פסח, יפורסמו תוצאות.
למה כל כך הרבה זמן? כדי שכל מי שרוצה להשתתף יוכל. ^^
אני לא פותחת הרשמה, אלא אני נותת את המשימה עכשיו, ומי שרוצה שיכתוב בתגובות:
שם + בלוג: בדוי, חסוי, ממש לא אכפת לי XD
ההגשה:
מה צריך להכין?
המשימה שלכם היא להכין שרשרת\מחזיק מפתחות עם הסמל של האחים (כאן).
מי שבכל זאת מסתבך עם זה, יכול להכין שרשרת של "I♥JB"(לפרוטוקול ~ ניסיתי את שניהם ולא הלך לי... מצד שני, אני לא עובדת עם פימו הרבה זמן |אהמאהמשבועאהמאהמ|).
חוקים.
*אסור להגיב נאצה \ לקלל משתתפים אחרים.
*במידה ובחרתם להכין את השרשרת, הלב חייב להיות באדום.
האמת שזהו, לא באמת אכפת לי מה תעשו מלבד זה XD
הפרס נשאר סודי בינתיים, אתם תגלו ב-26 (-;
המשתתפים:
למה? כי אני אוהבת לכתוב, וכי סתם באלי P:
זה כמו התחרות פימו. זה מתחיל היום ונגמר ב-25. (:
המשימה שלכם היא לכתוב קטע, לא יותר מ-1,000 מילים, כשהנושא שלכם הוא חיי נצח. תשלבו את זה איך שבא לכם, לא אכפת לי. (:
גם פה הפרס סודי (-;
כל מה שצריך כדי להירשם זה:
שם + בלוג:
הקטע:
המשתתפים:
אן, Shippers Life
דניאל, My Legend
גל, חייה של ילדת פנימיה - סיפור בהמשכים
פה ראויה להגיע המילה "ועוד" D:
ובגלל שאני נחמדה (ממש לא XD) החלטתי להעלות גם את פרק שלשו בפאנפיק.
מנקודת המבט של קווין
חזרתי הביתה. ג'ו היה בחדר שלו, ככל הנראה מנסה שלא לשבור דברים (שמעו אותו עד הסלון. הוא באמת צריך להוריד קצת את הווליום), ניק היה בחדר שלו, וניגן, ושמעתי כל שלישי, בוכה – ג'סיקה!
עליתי למעלה במהירות, נכנס בהתחלה לחדר של ג'ו. הגיע הזמן להבהיר את העניינים, ולראות מה פספסתי. בסך הכל הייתי בדייט, לא יותר מזה. זה לא שלא הייתי פה שבוע.
"ג'וזף!" קראתי. ג'ו הסתובב אליי, מבט רצחני בעיניים שלו.
"לך מכאן," הוא ענה, והתיישב על המיטה. "אני לא צריך אף אחד עכשיו."
"ג'וזף אדם ג'ונאס," אמרתי, משתמש בשמו המלא, והתיישבתי לידו. "משהו קרה? אתה יודע שאני פה בשבילך."
"הכל בסדר." הוא אמר בשקט, אך היה אפשר איך הוא נשבר מבפנים. "אני בסדר גמור."
"כשאתה בסדר אתה לא נוהג להרוס את הבית," אמרתי בשקט. "ג'ו, מה קרה?"
"היינו למטה..." הוא אמר בקול רועד. "ניק ואני. ו... טוב... ניק נישק אותי."
"אז...?" שאלתי בבלבול. מה הבעיה פה? הם אחים. הם עשו את זה כל הזמן. מה הפריע לג'ו הפעם?
"הוא נישק אותי... כמו שאני נישקתי את ג'ס. כאילו הוא אוהב אותי. אבל מה שיותר הפריע לי, זה ש...אהבתי את זה."
עכשיו הבנתי מה הבעיה. זאת אומרת, זאת לא עד כדי כך בעיה- מה גרם להם להיות, בפעם הראשונה, עצבנים כל כך אחד על השני?
קמתי שם. הגיע הזמן ללכת לדבר עם ניק.
***
"ניקולאס ג'רי ג'ונאס, תפתח את הדלת," אמרתי, דופק על הדלת בחוזקה. הוא עשה חכם יותר מג'ו, ופשוט נעלה אותה.
"לך מפה, קווין," הוא ענה בגסות. חיפשתי את המפתח הרזרבי לחדרים- ידעתי שהיה אחד כזה בחדר של ההורים. תוך דקות אחדות הייתי בחדר שלו, והוא הפסיק לנגן.
"מה אתה רוצה?"
"מה קורה בינך לבין ג'ו?"
"כלום."
גלגלתי עיניים, ונאנחתי.
"ג'ו סיפר לי מה קרה," אמרתי בשקט. "חשבת לדבר איתו? להגיד לו מה קורה איתך? אתה יודע שלשנינו אכפת ממך. שנינו רוצים לדעת מה קורה איתך, לטוב ולרע."
"אני... אני לא יכול. זה פשוט מוזר מידי," הוא אמר בשקט. "למרות שהייתי שמח לספר לו."
"אתה יכול לספר לי," אמרתי בשקט. "ולהורים. כולנו דואגים לך, ניקי."
"אבל... ההורים לא יקבלו את זה."
"תנסה. היום בערב, בארוחה המשפחתית. מקסימום, תדע שאני פה בשבילך."
הוא הנהן, ואני יצאתי משם. עכשיו רק צריך לברר מה קורה עם ג'ס.
מנקודת המבט של ניק.
החלטתי להקשיב לקווין. ישבנו בארוחת הערב, כשאני מנגן שיר חדש שכתבתי.
"Nothing makes sense.
Nothing makes sense anymore"
ג'ו ואני הסתכלנו אחד על השני כשהקראתי את השורות האלה. בסוף השיר, כשכולם מחאו כפיים, קווין הסתכל בי במבט של "תעשה את זה". ועשיתי את זה.
"אני... אני צריך להגיד לכם משהו."
כולם הסתכלו עליי במבט סקרני. ואמרתי את זה.
"אני גיי."
אמא הפילה את הקערה שהיתה בידה, נותנת למרק להישפך מכל עבר ; אבא בהה בי שוב ושוב, מוודא שהוא שמע נכון ; ג'ו ניסה לעכל את החדשות, וקווין הביט בי במבט גאה.
הייתי בטוח שהם הולכים להעיף אותי מהבית... בכל זאת, משפחה דתית... זה עניין לא פשוט. אבל לאחר כמה דקות של שתיקה, אמא חבקה אותי, וחייכה.
"אם ככה, ניקי, אנחנו נקבל אותך כמו שאתה."
הקלה.
***
"תודה," אמרתי לקווין למחרת, אבל הוא רק חייך.
"אני מודה שלא צפיתי את זה," הוא אמר, "אבל מגיע לך כל הכבוד. לא לכולם היה אומץ לעמוד מול המשפחה ולהגיד דבר כזה."
"לא הייתי מצליח לעשות את זה בלעדייך," אמרתי, וחיבקתי אותו.
מנקודת המבט של ג'ו.
עמדתי שם, וצפיתי בשניהם, מתחבקים. לא יודע למה- אבל הרגשה של קנאה התחילה להיווצר בתוכי.
זה פרק קצר, אני יודעת, אבל הוא חשוב לעלילה.
פסח שמח, אנשים. מייס 3>
עריכה, 13.4,19:18
שמחה לראות שהרבה ישתתפו :)
תשמעו, אני צריכה עזרה. אני צריכה למצוא מדריך טוב של איך לנגן את Tim McGraw של טיילור סוויפט (לגיטרה).
תודה מראש3>
עריכה 2: 14.4, 21:36
יש תחרות למי יש את המעריצים הכי טובים! ג'ונאס מובילים, אשמח אם תצביעו להם :)
http://oceanup.com/2011/04/03/who-has-the-best-fans-in-the-world
עריכה 3: 15.4, 9:39
אם אני נוטשת לשעה בלילה לבן זה לא אומר שהלכתי לישון, האינטרנט שלי משוגע XD
מצטערת מראש (:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
