אה, אחד האהובים עליי P:

"מ...מה?" אמרה מיילי, המומה. היא קמה, מנסה להתרחק כמה שיותר מניק הנבוך. "לא, אנחנו גמרנו את זה לפני שנתיים!"
"אני... אני יודע, אבל..." הוא מלמל, "אני לא יודע. זה פשוט... חזר."
היא הביטה בו לרגע, מנסה לחשוב.
"טוב... לפעמים, איך להגיד... אני ממשיכה לחשוב על זה. אתה יודע, מה היה קורה אם לא היינו נפרדים. איפה היינו היום."
הוא חייך.
"למה שלא ניתן לזה הזדמנות נוספת?"
***
הסטייק כבר לא היה בצלחת. הוא אכל אותו כאילו לא אכל כבר שבועות, והיא רק ישבה לידו וחייכה.
"אני חושב שהוא בסדר," לחש קווין לג'ו.
הם ישבו באותו בית קפה, רק שהאווירה היתה שונה- ניק אכל, ויותר מזה, הוא היה מאושר. מיילי ישבה לידו, ומולם ישבו ג'ו וקווין. בקיצור- כולם היו מאושרים.
"היי חבר'ה," נשמע קול מאחוריהם. דמי התיישבה לידם- או ליתר דיוק, ליד ג'ו. נראה שבכמה שניות הראשונות זה הכאיב לג'ו, אך הוא התאפס מיד.
"מה קורה עם שניכם?" שאלה דמי, כשראתה את מיילי וניק.
"הם חזרו להיות חברים," אמר לה קווין.
"ממש כמו שאני הייתי רוצה..." מלמל ג'ו, אך אף אחד לא שם לב.
***
"את אמרת שאת לא תצאי איתו יותר!" כעסה ג'יין. "אני לא מאמינה שאת גנבת לי את החבר!"
מיילי גיכחה.
"החבר שלך? אני בטוחה שהוא אפילו לא חשב על זה ככה!"
"בטח שהוא כן! הוא פשוט לא רצה להעליב אותך!"
מיילי נאנחה. זה עמד להיות ארוך.
***
"אז... דמי, מה את עושה פה?" שאל ג'ו.
"ג'ו, אנחנו סיכמנו שאני פותחת אתכם את הסיבוב הופעות," היא ענתה לו בחמיצות. "שכחת?"
"ג'ו, קודם ניק, ואחר כך אתה?" שאל קווין. "מה קורה אתכם?"
"כנראה ההתרגשות מהסיבוב הופעות- לא יותר מזה."
***
"ניק, אני חייב לדבר איתך, דחוף," נשמעה הקריאה, ואחריה הדפיקה בדלת. זה היה סדר מוזר, אבל הוא קם ופתח את הדלת.
"מה קרה?"
"אתה הצלחת עם מיילי, נכון?" השאלה הגיעה בהפתעה.
"אמ... כן, למה?"
"כי אני נהיה כמוך."
"מתאהב במיילי?"
"לא, מתאהב בחברה הישנה שלי."
"טיילור?"
"דמי."
**
נשמע צפצוף שסימל על קבלת אס-אם-אס, מכיוון הטלפון של מיילי. היא זיהתה אותו- זה היה הצליל המיוחד שהגדירה לניק לפני שנתיים.
היא רצה אל הטלפון, ופתחה את ההודעה.
'מייל,
בואי כמה שיותר מהר. יש משהו שאני רוצה לעשות.
ניק'.
היא זכרה את האס-אם-אסים האלה. האחרון שקיבלה שהיה בסגנון, היה על הפרידה. אבל היא ידעה שזה לא ייקרה כל כך מהר, ולכן מיהרה לקחת את הג'קט שלה ולצאת לכיוון הבית שלהם.
***
היא נכנסה לתוך חדרו וסגרה את החלון, לפני שהגשם ייכנס, אך הוא כבר היה מוכן, עם מעיל.
"את באה?" הוא חייך, ולקח את ידה. הם יצאו החוצה, כשמיילי ממלמלת שאלות כמו 'ניק, מה עושים?' או כל מיני כאלה.
הם נעמדו במרכז הרחוב- שהיה שומם למדיי, כשהגשם מרטיב אותם עד לשד עצמותיהם.
הוא קירב את ראשו, לאט לאט, ובתנועה שמיילי לא ציפתה אליה- הוא נישק אותה.

זה כ"כ ניק\מיילי DDDD:
אני פשוט מתה על הקטע הזה, למרות שכרגיל- פרק קצר שיצא זוועה.
33>