בנימה חורפית זו :)
עקב הרבה דברים שעלו אני פשוט חוזרת חזרה , תמיד לאותו הזמן, משהו מכוון אותי לשם....אבל היום , זה היה אחרת , היום כאילו שיחררתי, היום אמרתי שבסדר זה היה , ובאמת עם כל הלב , ולא רק במילים, השתחררתי מהעבר.היום עשיתי עוד צעד , צעד קדימה , למי שקורא קבוע בבלוג יודע בדיוק מה היה וכמה שנים התבזבזו לי על לראות רק שחור לראות רק קושי וכאב אף פעם לא טוב. לא יודעת לפרגן לעצמי , אבל עכשיו אני כן... יש לי ימים טובים ורעים , והסיבה שאני כותבת את זה עכשיו היא כדי לתעד, לנצור עוד רגע , שכלום לא ייעלם לי כמו אז, מזמן, השנים הכי יפות שיכלו להיות עוד יותר יפות אם לא הייתי כ"כ שקוע ה בהכחשה , בהסתרה , אני לא רוצה להיות כזאת..אני לא רוצה יותר, אני לא כזאת באמת ...
אני לא ביישנית, אני לא סתומה, אני לא מזוכיסטית, אני כן חושבת שיש דברים לשפר, אני יכולה לשפר את זה איכשהו, ואני צריכה לאזור אומץ להתקרב לאנשים... החיים שלי קצרים מידי מכדי להתאבל, הגיע הזמן להוציא את העול מהחזה הגיע הזמן להתוודות , הגיע הזמן להחשף גם אז זה אומר להיפגע הגיע הזמן לאהוב באמת, הגיע הזמן שלי לחיות.
אני רוצה להראות את האישיות המלאה שלי , את זאת שכ"כ טרחתי להסתיר, לנפץ את הקירות והמיתוסים , לנפץ הכול , לשבור את היסודות ולבנות הכול מהתתחלה, אז נכון לפעמים אני ממציאה לעצמי בעיות שלא קיימות, כדי לקבל חום ואהבה, לפעמים אני משקרת כדי לצאת ממצבים מסויימים, לפעמים אני נעלבת ולפעמים אני צבועה, לפעמים אני מוציאה דברים מהקשרם, לפעמים אני דרמתית, אני אוהבת לסבך דברים , אני חיה בסרט רע בקיצור. אז אולי הזמן להחליף תפוארה ושחקנים, הגיע הזמן להבין שפאשר לעשות שינוי בכל מקום , גם אם אתה לא ממש מחבב אותו, החיים זה לא שחור-לבן נכון? ואולי בגלל זה אותם אנשים לא אוהבים אותי ,כי הם מרגישים שאני לא אמיתית , וזה נכון , אני רוצה לבוא כל בוקר לכיתה ולצעוק "בוקר טוב!!!" לנשק את כל העולם ואחותו על הלחי, ואפילו להציק לכמה ערסים P:
אני לא מדברת בשקט זה פשוט שאני מתביישת מול אנשים, הקול שלי הוא לא כזה חלש!!,אז אנשים תתעוררו מחר בבוקר ותתכוננו למור חדשה...
או שלא? אני תמיד אומרת שאני רוצה שינוי תמיד אבל אף פעם לא באמת עושה אותו, בשביל השינוי שאני רוצה אני צריכה להקריב דברים, אני לא יודעת אם אני מוכנה עדיין, אם אני יכולה. אבל אני חייבת, אני חייבת להפסיק לשקר לעצמי כי כל הדבר הזה , הבחורה בזאת שמגיעה כל בוקר לבית הספר ונראית בדיוק כמוני...היא לא אני! היא סתם, סתם דמות שנוצרה מכורח הדברים, מתוך הכרח ולא בחירה .
אז הנה האני האמיתית שלי , אני בחורה יפה לדעתי , שתצלם גם אן תחתון וחזייה אם צריך ותסובב לבנים את הראש, אני ילדה אחראית בוגרת טובה וחכמה , שלא תטעו זה שאני נראית טוב לא אומרת שאני זונה, אני לא יוצאת למועדנים ושטיות כי זה פשוט לא בראש שלי , אני אוהבת לבלות עם החברים שלי למרות שלפעמים יש קצת דרמה ביננו, אני חייבת להפסיק להקצין דברים , אני חייבת להפסיק להסתיר את מי שאני , הייתי מספיק זמן בחושך... הגיע הזמן לצרוח את מה שאני חושבת.
לו יהי, אני אוהבת את אני האמיתית . אני רוצה שכולם יכירו אותה גם , כדאי לכם באמת היא מקסימה.
האם זה יקרה? אני רוצה מאוד שזה יקרה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
