365 תמונות.
|
כינוי:
365 ימים. בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2010
אין לי מושג, אבל חוקית אמור להיות 357 - משהו טוב שקרה: אני שונאת חוסר שגרות, אני מתעוררת בשעה לא ידועה, עושה משהו ומורחת את היום. אני לא אומרת שאני רוצה לחזור לבית ספר יותר מידי אבל אפשר להגיד שאני רוצה לצאת מהשיעמום הזה ולעשות עם עצמי משהו. אני אוהבת שקשה לי, מסתבר. הייתי יום שישי ביומהולדת של אוליה, מזל טוב לה, היא חגגה 13. היא הזמינה אותי ואת ולד למרינה להפלגה ביכאטה. פגשתי את חבר שלה שהיא סיפרה עליו שנים ואת החברות האחרות שלה (אגב, לא הייתי תקועה עם בני 10-12 כאלה, כולם היו בני 15+) שהיו חמודות ונחמדות. ולד היה חמודי. אימא כמובן חיכתה לי בבית לראות שלא שתיתי (אממ נוו, אני הייתי מאופקת, יחסית לאוליה שהיתה שיכורה מהתחת. שלוק מקולה-ויסקי ושני שלוקים מיין לבן שהיה מגעיל רצח. למה לא מתוק? T_T) והלכתי לישון. אה ולפני זה אימא של ולד התקשרה אלי פעמיים לשאול איפה ולד. זה היה מביך. כן, אימא שלו יודעת שאני חברה שלו, שאני בלרינה, שאני מאשקלון ואת הכינוי שלי בטלפון שלו (פאסטוליו למי ששואל. עזבו, זה סיפור ארוך). אממ נו כן. שאר הימים שיש בלט, אני מן הסתם בבלט. הרמה לא גבוהה כמו בבלט הישראלי אבל אני מפיקה את המיטב. ברור שהייתי רוצה להמשיך ללמוד גם במשך השנה בבלט הישראלי אבל זה לא מתאפשר. אלא אם כן יוסיפו עוד שעות ליממה ואז זה יהיה אפשרי. אולי. היום הייתי אמורה לנסוע למימדיון עם אוליה (נסיעה מאורגנת מהמתנ"ס שאני רוקדת בו) אבל העולם שונא אותי. אבלל אני רוצה לנסוע מתישהו ללונה פארק, אז אני צריכה לארגן כמה אנשים ולצאת. זהו, סוף העדכון על סוף הקיץ. אני בבאסה.
- משהו רע שקרה:
- השיר החרוש של היום: פלאסיבו. והיום היה לי התקף קריסטינה אגילרה.
- לבוש:
- תוכנית טלויזיה/סרט/ספר:
- מי עשה לי את היום: ולד, אוליה. שרון. אלו פלוס מינוס האנשים שאני בקשר איתם.
- מי הרס לי את היום: אני?
- ציטוט/מילת/יציאת היום: "את מוזרה, את כל הזמן סותרת את עצמך"
- תוכניות למחר: אממ לסיים את הקניות פלוס מינוס לכל מה שהייתי צריכה. חולצות בצפר, יומן וכאלה...
- מסקנות/חפירות: אני לא יודעת. גם הפעם שאני מעדיפה לשתוק.
 הבלט הישראלי. בא לי כ"כ לחזור לשם.
| |
|