365 תמונות.
|
כינוי:
365 ימים. בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
232
- משהו טוב שקרה: יום רביעי. בלעכס.
על הבוקר שעתיים היסטוריה נוראאא חופרות על התקופה ההלניסטית שיכולה למות מצידי ממנת יתר או משהו.
שעה מת' לא זוכרת כ"כ אבל היא חילקה עבודות (75,85) והיא נתנה עוד עבודה אחת לכיתה ועוד אחת לבית כמו תמיד. יאי.
ספורט היה נוראי בצורה משעשעת. שיחקנו כדורשת עם הח'ניקיות שכבר כתבתי עליהן פעם וכל פעם מפתיע אותי כמה שהן סתומות. לא היה לי כוח להשקיע אז סתם עמדתי ולא תפסתי כדורים אז הן התחילו להתעצבן והיתה התנגשות קלה ביני לבין פרחה בגובה מטר ובמבה. אחלה.
בכל מקרהההה, כשהבנתי שאם הבחירה היא בין לבכות לבין לצחוק בחרתי בלצחוק וכל שאר השיעור צחקתי עם אלה על הטימטום של כיתה ח'. כפרעליהן. שעתיים מת' עשינו את הדף וסיימנו באמצע של השעה השניה (מה שאומר שלקח לשתינו לעשות את המתכונת המפגרת הזאת במשך שעתיים! אנחנו הולכות לקרוע את הבגרות ולקבל מאה. יש לי חוש הומור נהדר, הא? D:) ויצאתי לנשום קצת כי כאב לי הראש והתחלתי להיות חציל-בוטנים-אבניה אז שכבתי על הדשא והתחממתי בסופו של דבר באו אריאל ועוד מישהו מי"ב4 והתיישבו לידי וחפרו לי אז חזרתי לכיתה.
שעה היסטוריה חפירה אטומית על שטויות, כאב יד וכו'.
חחחח בתחנות היה משעשע בצורה חולנית מסוימת.
הביתההה, לא עשיתי כלום עד איזה ארבע והתחלתי להתארגן ולצאת להופעה, בארבעים וחמש יצאתי כולי בלחץ שאני אאחר ורציתי לקחת מונית אבל בדיוק הגיע אוטובוס אז נו טוב. הגעתי וישר אמרו לי להתלבש ושיש חזרה על הבמה. הבמה היתה זוועתית יחסית להיכל התרבות, היא היתה נורא מחליקה ולא היתה "ישרה", המוזיקה לא התחילה מההתחלה (יש לפני הריקוד כזאת הקדמה קצרה שאני אמורה לעשות בה מין קידה קטנה כזאת אבל לא! המנגינה מתחיל ממש מהתנועה הראשונה!) אין לי דרך טובה להסביר את זה. אז רקדתי וזה היה נורא פייל וממש ירד לי המצב רוח ולא רציתי להופיע כי בחזרות זה היה ממש פיקס ומושלם אבל על הבמה זה היה נוראי. שונאת להיות פרפקציוניסטית.
עד למופע עצמו היו עוד 3 שעות ובחדר הלבשה היה דיי משעמם אז יצאתי עם אילנה וקניתי פנטה בקפה קפה של ההיכל והתיישבנו על הספות-מיטות וזה היה ממש כיף מעבר לקור וניהלנו שיחת בנות נורא מביכה. חזרתי לחדר הלבשה והשתעממתי עד שענת הגיעה ומחצתי אותה עם חיבוק דבבב♥
אח"כ שאר הבנות מכינור דויד הגיעו (סשה, טליי♥♥ ולנההההההההההההה שיש לה סוד!♥♥♥♥) ונתתי לכולן חיבוק דב והיחידה שהחזירה לי היתה לנה. אני אוהבת אותה. לנה התעקשה להסתובב לידי עם מצלמה ואני בתמורה שלחתי לה מבטי שנאה וצרחתי עליה שהיא תתעורר מחר מתה!
בסופו של דבר לבשתי את התלבושת והתגובות נעו בין "איזה יפההה אתתתת" ל"חחחחחח תראו את הבלרינה" והתחילו לרקוד ריקוד עצוב. עשיתי חימום עילג ועד שהמופע התחיל כבר הייתי בת 200 אבל אז קסיושה הגיעה והצילה אותי מיסורי השיעמום יחד עם שאר הנכים שלה ומתחה אותי D:
בסופו של דבר עליתי על הבמה וטוב, היה לא משו' וכמובן שבחזרות זה היה הרבה יותר מושלם אבל מה לעשות. זה מצחיק אותי שבפראג כשרקדתי על שטיח רקדתי הרבה יותר טוב מאשר על במת עץ, מסתדרת הרבה יותר טוב עם קשיים מאשר כשקל לי.
סיימתי, עשיתי קידה עקומה וזזתי מהבמה וסתם התבאסתי, קסיושה עודדה קצת ועלתה לבמה. היא רקדה ממש יפה ^__^
בסופו של דבר על הבמה הורדתי את הנעליים, שיחררתי את השיער ומרחתי אותו שיראה סביר ורצתי אל חדרי ההלבשה וקפצתי על קסיושה כשאי עדיין עם הטוטו♥
חזרתי לחדר ההלבשה שלי, החלפתי בגדים והלכתי לחדר הלבשה של קסיושה והיה ממש מצחיק וכיפי, ראיתי את הסיומת וחיכיתי עד שהן יתארגנו והלכתי הביתה ^^
חזרתי הביתה ולישווןןןן.
- משהו רע שקרה: עצבים על העצבים של קרן.
- השיר החרוש של היום: איירוסמית'
- לבוש: טוטו מכוערוש♥♥♥
- המאכל היומי: אל תשאלו.
- תוכנית טלויזיה/סרט/ספר: אישה שטן. אני אוהבת את הסרט הזה.
- מי עשה לי את היום: כל הנכים של קסיושה, קסיושה, לנה, טלי וענתוש♥♥♥
- מי הרס לי את היום:
- ציטוט/מילת/יציאת היום:
אני ולנה:
לנה:"יש לי סוד! אני קורא."
אני:"יש לי סוד! אני ג'וני דפ!"
לנה:" :OOO"
אני: ":םםםםםם"
~ילדה מהקטנות~:"את נראית ממש יפה!"
לנה:"נו ברור, היא ג'וני דפ"
♥
- תוכניות למחר: לא ללכת לבצפר, בלט.
- מסקנות/חפירות:
Looking back at me I see
That I never really got it right
I never stopped to think of you
I'm always wrapped up in
Things I cannot win
You are the antidote that gets me by
Something strong
Like a drug that gets me high
What I really meant to say
Is I'm sorry for the way I am
I never meant to be so cold to you
And I'm sorry about all the lies
Maybe in a different light
You could see me stand on my own again
Cause now i can see
You were the antidote that got me by
Something strong like a drug that got me high
I never meant to be so cold
I never really wanted you to see
The screwed up side of me that I keep
Locked inside of me so deep
It always seems to get to me
I never really wanted you to go
So many things you should have known
I guess for me there's just no hope
I never meant to be so cold
אוף אוף אוף, בא לי למות.
קובוץ.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
