הימים האלה טסו פשוט, אי אפשר להגדיר את זה אחרת; כל יום נראה כמו שניה, אבל אפשר להגיד שכל שניה תועדה פה ולא משנה אם זאת היתה שניה טובה או שניה רעה.
- משהו טוב שקרה:
יום ראשון: לא זכור לי שעשיתי משהו מיוחד, אבל אני זוכרת שהזנחתי את הבית וכשאימא חזרה היא ראתה את הזוועה והתעצבנה, לא נגמר בטוב.
הלכתי לבלט ורק עכשיו קלטתי כמה שהתרחקתי מ"אני בת ה12", הסתכלתי על הבנות האחרות ופשוט הבנתי כמה שהתבגרתי, וטוב שכך האמת.
יום שני: מאשה טסה! סימסתי, התקשרתי ונידנדתי. אני מביכה.
ניקיתי את כללללל הבית, הבית הבריק אחרי. עוד פעם ריב עם אימא כי אחי הדגנרט הלך לבן של השכנה במקום לרדת ולחכות להסעה של הטניס והאשימו אותי!
הכריחו אותי לקחת אותו באוטובוס לשם ואימא זיינה לי בשכל בטלפון על כמה שזאת היתה טעות שלי והאמת שממש נמאס לי שכל שטות וטעות שאחי עושה אני אשמה בצורה מסוימת! אז היא לא יצאה בזול וצרחתי עליה את כל מה שהיה לי להגיד ואיכשהו היא עדיין לא הבינה שהיא לא צודקת וניתקה לי אחרי רבע שעה.
חזרתי הביתה והיא העבירה לאחי הרצאה בשם "אם יש לך טניס לך לטניס, לא לאדם!" והתנצלה בפני. יופי, תודה!
יום שלישי: המון כלום עם קצפת של כלום וסירופ כלום. יאי. נו לא, בעצם סיימתי את הפרק השמיני של סקינס שדחיתי הרבה וסידרתי את הבית.
בלט היה נורא מעייף, חזרתי הביתה ספוגה.
עכשיו אני מבינה כמה מטומטמת הייתי כשהברזתי כל הפעמים האלה מהבלט, למי אני עושה פוזות ולמי אכפת? המפ.
בכל מקרה, שנה שעברה יכלתי לעשות סיבובים במעגל רחב בכל החדר על אצבעות והיום כשסלבה ביקש ממני לעשות לא הצלחתי. בנסיון הראשון עשיתי סיבוב קטן מידי, כמובן שאם המטרה של כל העיניין הוא סיבוב קטן אז מתקבל. בנסיון השני בפניה השניה התחלתי לאבד ריכוז ושיווי משקל ובסופו של דבר מעדתי ונגמר.
בנסיון השלישי עברתי את הפניה השניה, בשלישית התחלתי לאבד את זה אבל עברתי את זה איכשהו ובפניה הרביעית והאחרונה פשוט נפלתי על התחת. UGH לא נורא.
- משהו רע שקרה: ריבים?
- השיר החרוש של היום: הורדתי מלא מוזיקה, אין לי כוח לכתוב עכשיו את כל מה ששמעתי.
- לבוש:
- המאכל היומי: המון שטויות.
- תוכנית טלויזיה/סרט/ספר: המון ערוץ E בגלל שאין משהו יותר טוב לראות.
- מי עשה לי את היום:
- מי הרס לי את היום:
- ציטוט/מילת/יציאת היום:
לב: "אימאאא!!! נדיה אמרה לי לסתום את הפה!"
אימא:"נו ומה אני צריכה לעשות עם זה?"
מלשן.
- תוכניות למחר:
תוכניות לפסח:
כל השבוע הזה אני נחה, מתבטלת, מגדלת כרס בירה כחיית מחמד, אנערף, הנקודה הובהרה.
כל השבועיים הבאים לא יהיה לי בלט ולא כלום ולמרות כל המוטיבציה שיש לי עכשיו אני יודעת שזה יחזיק יומיים-שלושה-ארבעה גג וזהו, ימאס לי ואני יחזור לעשות כלום, בכ"מ מה שאני אמורה לעשות בשבועיים של פסח:
1. גמישות גמישות גמישות.
2. פיזיקה.
3. היסטוריה (!!!)
החופש הגדול יהיה (מובן מאליו) מפוצץ בבלט, קורס קיץ של סלבה במתנ"ס החדש ויהיה גם מודרני אז יאי וקורס קיץ בבלט הישראלי שזה בכלל מלחיץ אותי שאני לא ברמה המתאימה ואני אעשה מעצמי צחוק שם. אוף.
- מסקנות/חפירות: לפעמים אני שמחה שיש לי אופי חזק, אני לא חושבת שהייתי סובלת את עצמי אם הייתי חסרת היכולת להגן על עצמי או להתגבר על דברים בקלות.
זה מה שאני רואה בכל בוקר, איזה אושר!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
