ה אתם רציתם להיות כשהייתם קטנים?
רופאים, אחיות, כבאים, שוטרים, ספריות, סופרות, ציירים...
אני באה ממשפחה רוסית (אני לא בטוחה אם אמרתי את זה) וכל מה שלא קשור לרפואה, ביולוגיה, כימיה, ביוטכנולוגיה וכל מיני שטויות שצריך ללמוד בשבילם 7 שנים לפחות לא נחשב מקצוע אמיתי. כמובן שלא רציתי להיות כימאית בגיל 4. רציתי להיות רוכבת סוסים או מעצבת בגדים וכמובן שמיד אמרו לי שזה לא מקצוע אמיתי ושברגע שאני אשתקע ואלמד מקצוע אמיתי ויהיה לי כסף אני אוכל לעשות תואר שני במה שבא לי.
אני רוצה לרצות את אמא שלי. אני רוצה שהיא תהיה גאה בי. אבל אני פשוט לא יכולה. זה משעמם אחושילינג ואני לא רוצה להיות תקועה כל החיים בעבודה שמכניסה הרבה כסף אבל גורמת לי להיות אומללה. כי בכל פעם שאני אומרת את זה לאמא שלי היא מתחילה לספר לי סיפורים על כל מיני אנשים שלמדו ככה וככה ועכשיו הם גרים בהולנד ויש להם 9 מכוניות... אם זה עניין של כסף, אני יכולה להיות באותה מידה גם זונה.
אתמול סיימתי את העבודה במתמטיקה וחיפשתי באינטרנט משפטי הוכחה לגיאומטריה באתר הזה.
ואיכשהו גלשתי לסיכומים על פסיכולוגיה ולבסוף לדף הזה (התיאוריה הפסיכואליטית של פרויד) והתחלתי לקרוא. והמשכתי לקרוא. והבנתי הכל! זה היה מדהים! נהניתי לראות הכל ולקרוא (הבנתי שלאחד מהאנשים שאני מכירה ושונאת יש תסביך אדופאלי וזה היה כל כך מגניב!) אז התחלתי להסתכל על מוסדות לימוד שבהם מלמדים פסיכולוגיה ומצאתי את האוניברסיטה שאני רוצה ללמוד בה ואת הנושא שאותו אני רוצה ללמוד. נכון לעכשיו. (אם זה מעניין מישהו - אוניברסיטת דרבי בחיפה, פסיכולוגיה תואר ראשון ושני).
אחת הסיבות שאני רוצה ללמוד פסיכולוגיה היא שלומדים 3 שנים לתואר וזה עולה 9000 ש"ח לשנת לימודים. כמובן שבשביל להיות מוסמך לטפל צריך לעשות תואר ראשון ותואר שני וגם התמחות, האמת? לא חשבתי אחרת.
אז ניהלתי אתמול שיחה מעמיקה עם אבי החורג על קריירה ושלל שטויות ולאחר מכן גם עם אמי והיא לא ממש הבינה מה אני רוצה מהחיים שלה כי היא הייתה טיפה שיכורה >< (היא הייתה במסיבה אצל השכנים, והלחיצה אותי נורא כי היא התנהגה כמו מפגרת. תודה רבה אמא. אני לא אשתה אלכוהול עד גיל 20, אבל מגיע לה לפעמים להנות) אבל היום בבוקר כשנסענו לפרימיטיבי לקנות וילונות דיברנו והשיחה הלכה ככה.
אמא: "אני רוצה לדבר איתך על משהו". בדרך כלל אני מתחילה להתעצבן בקטעים האלה כי יש לי הרגשה שהיא עומדת להגיד משהו מגעיל כזה.
אני: "מה?"
אמא: "אין לי בעיה שתלכי ללמוד איפה שאת רוצה, אפילו ללמוד עיצוב בשנקר".
אני: "אוקיי..." אני מרגישה את האבל שבדרך.
אמא: "אבל בבקשה תגמרי ללמוד ביוטכנולוגיה קודם ותנסי ללמוד טוב בכללי ולהוציא ציונים טובים".
אני: "טוב..."
השיחה הכי מוזרה שהייתה לי עם אמא שלי בנוגע לעתיד שלי.
בדרך כלל השיחה הולכת בסגנון של, "אמא אני רוצה ככה וככה", "זה לא מקצוע אמיתי! אעאעאע! לכי תלמדי בטכניון!" , "אבל אימא!" , "
"
אז אני מאוד מאושרת כרגע D:
יש עוד מישהו שמתכנן ללכת ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת דרבי אחרי צבא?
אם כן - ניפגש עוד 5 שנים ככה 
סאמר 
נ.ב.
מה אתם רוצים להיות כשתהיו "גדולים"?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
