אווווווווף !

גם חרא משפחה

וגם חרא "חברים" שהם כבר די ממזמן לא

נחשבים חברים שלי ..

כל דבר שקורה רע כמובן

מאשמים אותי במשפחה המזדיינת הזאת

ולא משנה מה קרה ומי באמת אשם

ישר באים אליי מוצאים את כל העצבים שלהם

וזה הופך לריב שלם ,

ההורים שלי תמיד מגנים על אחותי ,

ועליי דופקים ת'צעקות של החיים שלהם

אני צורחת עליהם חזרה וככה זה ממשיך כי כבר

נמאס לי לשתוק להם

למרות שזה לא הכי עוזר לי כי אז הם עוד יותר עושים לי

חרא ..

אבל אם אחותי אשמה או משו והם יודעים את זה !

אז הם מדברים בשקט ואח"כ שוב צועקים עליי

שילכו להזדיין בשבילי אתם לא הורים יותר

אני שונאת אותכם :\ אתם גרמתם לזה .. זה הכל באשמתכם .

וה"חברים" שלא נתחיל בכלל ..

מתעלמים ממני , רואים שרע לי רואים שאין לי מצב רוח

רואים שמשהו עובר עליי ..

אתם מתעלמים אפילו לא שואלים מה קרה .

אתם כיאילו איתי שיש לי מצברוח והכל טוב ?

אבל שרע אתם נותנים לי לפול ככה ?

עלאק חברים ..

נשארה רק משהי אחת שמבינה אותי ..

שתינו ביחד , לבד מדברות על הכל

מנסות להעביר איכשהו את המצברוח הרע של אחת השניה ..

אבל אם הכל מתמוטט לי

איך אני יצא מהדיכאון החרא הזה ?!