אין התחלה ולא יהיה סוף

אני עדין לא יכולה לתאר את זה שמיתר בוגדת בעופר. זה ממש לא מסתדר לי בראש כל הקטע הזה של הבגידה. לפי ההודעות אז ניראה שהיא עושה את זה כבר הרבה זמן ועופר עדין לא יודע כלום! מסכן!

וואי מה מיתר לא מרגישה חרא עם זה? אני זוכרת את זה שבגדתי בבר עם אסי עוד כשהיינו חברים וואו איזה הרגשה מלכלכת זאת אין דברים כאלה!

טוב מיתר כבר הלכה ואני נשארתי לבד עם אסי ועופר.

אני:"אאא אני הולכת טוב?"

אסי:"למה מה קרה?"

אני:"אני פשוט לא מרגישה טוב"

אסי:"טוב אז את רוצה שאני ילווה אותך?"

אני:"לא זה בסדר אני יכולה להגיע לבד זה לא כזה חמור"

אסי:"טוב יאללה ביי נשמה!"

עופר:"ביי"

אני:"ביי נדבר מחר בבצפר כבר"

יצאתי מהקפה וראיתי את מיתר הולכת בשכונת הדקלים, עקבתי אחריה בסתר בלי תרגיש שבאמת עוקבים אחריה, אבל גם עכשיו באה לי בחילה כי זה ממש לא עינייני, אבל לאומת זאת אני חייבת לגלות לעופר אני ממש מרחמת עליו! מיתר נעמדה מול ביניין דקלים 87 היסתכלה בתייבות דואר ואז עלתה במעלית עד קומה 6. זהו לא היה לי מה לעשות פה יותר אז רציתי להיסתובב ללכת אבל אז ראיתי חתיכת נייר שכניראה נפלה מהתיק של מיתר, על הנייר היה כתוב:

"אני מחכה לך בבית שלי (דקלים 87 קומה 6 דירה 22) היום בעשר בלילה עם את לא תבואי אני ממש יעלב וזה יגמר בינינו!

                                                      אוהב אותך אבי"

יופי זה ממש יעזור לי עכשיו למצוא אותו. אני ישמור את הנייר הזה למקרה שעופר לא יאמין לי. היסתובבתי ללכת הביתה. הגעתי הביתה הלכתי להיתקלח ולישון. בבוקר קמתי והחלטתי שהיום בשש בערב אני הולכת לאבי הזה.

הגעתי לבצפר ולא יכולתי להיסכל על הצביעות של מיתר כשהיא עם עופר! כשהיא יסתכלה עלי אני ממש סובבתי את הראש. בסוף היחלטתי ללכת קודם לדבר עם מיתר לברר את העיניין המסריח הזה. בכיתה שוב ישבנו ביחד בשיעור מטתמטיקה. היתיישבתי וכתבתי על דף משבצות:

"היי מיתר מה קורה? טוב אז אני רוצה לשאול אותך משהו וזה ממש לא נעים לי פשוט להיות ישירה כל כך ולהגיד לך את זה פנים מול פנים אז החלטתי לכתוב לך אני מקווה שהשאלה שלי לא תיבגע בחברות שהיתפתחה בינינו, טוב אז אני לא יודעת איך לגשת לשאלה עצמה אז אני ינסה לעשות כמיטב יכולתי. טוב אז אתמול בקפה אני שמתי לב לזה שאת יתכתבת עם מישהו בהודעות וזה ממש יפריע לי אז כשיצאת אני חיטטתי לך שם... אני ממש מצתערת זאת היתה טעות ואני ממש מקווה שלא תיכאסי כאילו לא הרבה, טוב אז אני לא יודעת אבל מההודעות הבנתי שאת בוגדת בעופר וזאת השאלה שלי עליך:

האם את באמת בוגדת בו או לא?"

ראיתי אותה קוראת מהר ולפי הפנים שלה הבנתי שהיא ממש כואסת!

היא קרא, היסתובבה אלי ואז צעקה עלי.

מיתר:" מה איכפת לך באמת זה לא עינינך! איך את ביכלל מעיזה לשאול שאלה כזאת את ממש חוצפנית!" היא צעקה את זה מול כל הכיתה והשיעור נעצר ביגלל זה.

המורה:"מיתר? מה קרה? את יכולה לספר לי?"

מיתר:"לא! זה גם לא עינינך!"

אני:"טוב תירגעי אני בסך הכל שאלתי, ואני שאלתי לא בישביל לעצבן אותך אלא כי זה ניראה לי יותר מידי מגעיל!"

המורה:"טוב שתייכן תיצאו החוצה ותיפטרו את הבעיה"

ואז עופר יתערב:" מיתר מה קרה? מה הבעיה? אאא... המורה אני יכול לצאת גם?"

ולפני שהמורה ענתה לו מיתר כבר צעקה:"לא! תישאר פה זה לא קשור עליך!"

יצאנו שתיינו ואז זה ניפתח שוב.

מיתר:"למה? למה שאלת כדי לספר לו? להיות בטוחה בזה?"

אני:"לא אני כבר אמרתי לך זה לא בישביל לעצבן אותך"

מיתר:"טוב אז אני מזעירה אותך עם מילה אחת תצא מהפה שלך את היה משותקת!"

לא הגבתי, לא היה לי מה להגיב! אבל בתוך תוכי לא יכולתי לא לספר לו על זה. אני הייתי כולי בתקווה ובציפיה שאולי הוא ירא לבד ויבין או שהיא תספר לו, אני לא יודעת איך אבל אני ממש רוצה שהוא ידע!

ניכנסנו שוב לשיעור. אני לקחתי את הדברים שלי ועברתי שלא בררה לשבת ליד ספיר. שתקנו כל השיעור ואז כמה דקות לפני סוף השיעור היא שאלה אותי:"מה עשית שזה כל כך עיצבן אותה?" לא עניתי לא רציתי לספר לה את האמת אבל הייתי חייבת לשטף מישהו בזה! ואז היא שאלה שוב:"היי אני שואלת אותך משהו אז תעני! מה עשית שעיצבן אותה?" ואז נישברתי ואמרתי לה:"זה לא עיניינך טוב עם את כל כך מתעניינת אז לכי לשאול אותה!"

בהפסקה מיתר יצאה ראשונה ולא היכניסה את הציוד לתיק אני ביחד עם אסי יצאנו מהכיתה, ובכיתה עופר נישאר לבד.

ואז בסוף ההפסקה עופר ניגש אלי עם הדף המשובץ והכתב שלי יתנוסס עליו, זה היה המכתב למיתר. הוא כניראה גילה כשקרא את זה אבל אני הייתי מאושרת! עופר לא צריך לסבול ביגללה. כשהוא יתקרב אמרתי לאסי שאני רוצה לדבר איתו לבד.

אני:"היי עופר ממצב?"

עופר:"אני לא מאמין למה לא סיפרת לי?"

אני:"לא סיפרתי כי לא היה מה לספר, כאילו ידעתי אבל זה לא היה בטוח."

עופר:"טוב אבל אני עדין לא מאמין שאני אהבתי ילדה כזאת מגעילה!"

אני:"מזאת אומרת אהבתי?"

עופר:"כן אני אהבתי אותה אבל מהרגע שקראתי את זה האהבה הפכה לשנאה"

אני:"טוב אני ממש מצתערת עכשיו אתה תיפרד ממנה לפני שהיא מימך כדי היא היתה זאתי שזרקו אותה ממש מגיע לה!"

עופר:"כן אני יעשה את זה בשיעור כאילו קצת לפני כי המורה תמיד מאחרת את במקרה יודעת מההודעות שלה איתו כי כאילו הבנתי שהבנת את זה מההודעות שלה"

אני:"כן שניה אני יראה לך שלחתי לעצמי במיוחד 3 מההודעות כדי להראות לך"

הראתי לו והוא הקראי אותם בקול.

"כי אני תקוע עם עופר וחברים שלו אני יבוא אחרי זה ונעשה כיף :)"

"אני לא יכולה סתם לזרוק אותו אני פשוט מחכה להיזדמנות"

"טוב בובה שלי אני מחכה לך היום ב-10:00 עם את לא באה אז אני יעלב חח"

עופר:"טוב זה כבר משפיל, אאא את יודעת איפה הוא גר האבי הזה?"

אני:" כע קח"

נתתי לו את הנייר שנפל אתמול מהתיק של מיתר. הוא קרא ולא אמר כלום חוץ מתודה.

ואז ראיתי שהוא מיתקרב למיתר קצת שמעתי את השיחה שלהם.

מיתר:"היי חמוד שלי מה קורה?"

עופר:"אני כבר לא חמוד שלך, איפה אבי?"

מיתר:"מי זה אבי?"

עופר:"טוב נשמה אל תשחקי אותה תמימה כי את ממש לא את בוגדת בי וזה מגעיל אני לא רוצה שום קשר אליך טוב?"

מיתר:"מה? מאיפה אתה יודע סיוון אמרה לך?"

עופר:"לא היא לא אמרה לי כלום, פשוט את צריכה ללמוד שעם כתבו לך משהו אז תיזרקי לפח טוב שלא יגיע עלי טוב?"

מיתר:"על מה אתה מדבר?"

הוא לא אמר כלום פשוט הוציא את הנייר המשובץ שלי ונתן לה והלך בלי לומר מילה.